זאבה שחורה פרק 28

…… ״בואי תעזרי לי לקשור את הבלונים אחר כך.״ אמר מקס בזמן שהוא יורד עם חבילת בלונים לעבר הנחל ומתחיל לשים מים בבלון.
״או.קיי״ ״רק איך אתה תשיג צבע וסירחון של בואש?!!!״ שאלתי אותו.
״מידניים אנחנו לא אנשי מערות. יש כשפים לכל הטריקים הקטנים האלו. אנחנו מתפתחים עם הזמן״ אמר מקס בנחמדות.
״או.קיי תביא לי גם בלונים אני רוצה לגימור עם זה כבר.״ אמרתי בעודי מתכופפת ומושיטה את ידי בשביל לקבל ממקס בלון. ״אהאהאה לא מידנייט. לא יקום ולא יהיה. ….. על גופתי המתה!!״ נאם מקס כמו נשיא שמופיע בטלוויזיה ומסביר פיתרון פוליטי. ״מידנייט תביני עם תישברי את אחד הבקבוקונים אז או שאנחנו נהיה מטובלים בצבע או מטובלים עמוק עמוק בתוך הסירחון של עצמינו.״ (של עצמינו הכוונה של הבואש כי אשמתם שזה קרה.) ״צריך להיות זהירים עם הדברים האלו אחרת לא יתקרבו עלינו לפחות חודש עם לא יותר.״ הסביר לי מקס בקול רציני בזמן שהוא שופך בזהירות רבה את תכולתו של אחד הבקבוקונים. ״הבנתי אבל…״ עוד לפני שהספקתי לגמור את משפטי מקס הושיט לי בלון לקשירה. ״כחי״ אמר מקס בעודו מתחיל בלון חדש. הוא אפילו לא מצמץ לעברי באותו רגע.
״אהה או.קיי״ אמרתי בהיסוס. אחרי כ חמש דקות הייתי מותשת מכמות הבלונים שקשרתי. ״תאט את הקצב מקס. אני לא מספיקה.״ אמרתי לו מתנשפת. ״כמה אנחנו צריכים?!!״ שאלתי אותו בקול כעוס. ״תאמיני לי שאנחנו נשתמש בכולם ואז עוד נצטער על זה שלא הכנו עוד.״ אמר מקס בחיוך. אחרי כ10 דקות אחר כך גמרנו עם הבלונים והיתיישבנו על סלע קטן לנוח. ״חכי פה בנתיים אמצע שקית ועץ נוח.״ אמר מקס. ״או.קיי אני אחכה פה״ אמרתי לו בעודי מנפנפת לשלום ומחכה לחזרתו. אחרי זמן מה מקס חזר עם שקית ענקית בצבע שחור. כמו שקיות הזבל שלנו. ״יאללה בואי נעמיס לבפנים את הבלונים אך בזהירות הניחי אותם. שלא יתפוצצו.״ אמר מקס מקול דרוך. הינהנתי לעברו והתחלנו להעמיס. כאשר סיימנו מקס הוביל אותי לעץ ענק ושטוח בגזעו. נשכבנו על הגזע שהיה מופנה לעבר השביל ששם כל הצעירים עברו בכדי להגיע למועדון. הצמרת של העץ כיסת אותנו וכך לא יכולנו להראות. מקס הניח את השקית שמלאה בבלונים. לפתע עבר זוג. מקס נהיה דרוך ומרוכז וסימן לי להיות בשקט. הזוג שהיה בדמות אנוש הלך בחיבוק ידיים וצחק. מקס השמיעה קול של ינשוף. הזוג נעצר וניסה לקלוט את הינשוף. מקס זרק בקלילות את בלון הסירחון הצבעוני שלנו כך שזה נירא כאילו זה מהשמיים. הבלון התפוצץ על הזוג המסכן חסר הישע. קולות של גואל ובכי נשמעו באוויר. פניהם של הצחוק היה מבדר עד דמעות. התחלתי לצחוק. נשכבתי על הגזע וסגרתי את פי כך שלא ישמע צחוקי. מקס היסתכל עליי וגיחך. ״מה לעזאזל קורה כאן?!!! מי אחראי לזה?!!! צא וגלה את עצמיך?!!!!״ צעקו הזוג הכעוס. הנערה שהצחינה מרוב הסירחון של הבואש רתחה מרוב זעם. האיפור שלה נדף בזכות המים. ופניה היו אדומות כמו עגבנייה. היא איגרפה את ידיה והתחילה להרביץ לעץ מרוב זעם. היא נראתה כמו ילדה קטנה שחושבת שהיא יודעת להחטיף. המכות המרושלות שלה הצחיקו אותי עוד יותר. מקס גיחך ולי ירדו דמעות. אחרי כמה דקות הזוג חזר לביתו להתנקות. ״אמרתי לך ש…….
ההמשך יבוא