זאבה שחורה פרק 8

שרה עמדה כאילו היא לחוצה בזמן, ״אפשר את מידנייט רק לכמה רגעים בבקשה״ אמרה שרה בקול כעוס. הסתובבתי כדי לראות מה תיהיה תגובתם של ניילה והמפרי, ניסיתי לנתח את פרצופיהם אבל לא הצלחתי. ״זה בסדר אנחנו שיימנו את שיחתינו״ אמרה ניילה בקול רגוע, הם הסתובבו והלכו להם למקום מבודד אחר, הם היו זוג מקסים, כאשר הם הלכו הם החזיקו יד ביד וידו השנייה של המפרי הייתה מונחת על המותן של ניילה, הם היו זוג למופת. כאשר הסתכלתי לעבר שרה היא הייתה מאוד כעוסה. ״תגידי מידנייט מקורה איתך אני לא רואה אותך בשיעורים, לא בהפסקות ולא בשום מקום איפה את מסתובבת ואם אני רואה אותך בשיעורים את מתיישבת ליד ניק. אם את לא רוצה שנהיה יותר חברות אז פשוט תגידי״. צעקה עליי שרה בכל גרונה, ״ לא ככי שרה בבקשה תני לי להסביר לך הכל בהפסקה השלישית ואז תביני הכל ונחזור להיות ביחד כמו אז״ אמרתי לה בקול שלב ומסביר. ״בסדר״ אמרה שרה בקול יותר רגוע, ברגע שהתחילה ללכת צעקתי לעברה ואמרתי ״עצרי שרה את רוצה אוליי לבלות איתי את הזמן שנשאר לנו מההפסקה?״ שאלתי אותה ברגע שהיא שמעה אתזה היא הסתובבה לאט לאט לכיווני וזינקה עליי בצרחה צווחנית. אחרי שבילינו ביחד בהפסקה ובשיעורים שמתי לב שניק לא נמצא שם אחרי שהלכתי לחפש את ניק מצאתי אותו על אחד העצים של בית הספר ברגע שראיתי אותו למעלה יושב ומנמנם לו בצל העץ רציתי לתפס על העץ אבל נרתעתי, וחשבתי איך אני אוכל לטפס על העץ אני עם התלבושת האחידה של בית הספר, חצאית עם קיפולים, החצאית הייתה בשובצת ובשני הצדדים היו כיסים שכמעט ולא נראו לעין, ואז חשבתי מי יראה אותי הרי אין כאן אף אחד חוץ מניק. ברגע שהושטתי את ידי על אחד הענפים של העץ וניסיתי למקם את רגלי שתיהיה לי תנופה איך להגיע לשם הרגשתי שניק מחזיק בידיי, ידיו היו חמימות. וכל נגיעה שלו הפשיטה בגופי צמרמורות נעימות, ברגע שהסתכלתי למעלה ראיתי את ניק מחייך. את אותו החיוך שהיה ממיס אותי, כשה הוא משך אותי למעלה הוא נשען על העץ והעלה אותי על בירכיו, הוא החזיק אותי במותניים ונשק לי קלות על הלחי, עצמתי את עניי ונתתי לו לנשק אותי עד שנזכרתי שהבתחטי לשרה שאגיד לה הכול בהפסקה. ״ניק תקשיב אני רוצה להגיד הכול לשרה ואני מתכוונת גם להראות לה את כל המקום הזה שהראתה לי,״ אמרתי לו בקול חושש. ״תגידי נפלת איפה שהוא ונפל לך בורג מהראש!״ צעק עליי ניק,״ לא אבל עם שרה לא תיהיה חברה שלי יותר אתה תיהיה אשם בכל זה וחץ מזה אלא החיים שלי ולא שלך״ נזפתי בו ״את צודקת אני לא יכול להתווכח איתך איתי זה חסר תועלת אבל אני מכיר משהיא שעם תיווכחי איתה את תיהיה תועלת״ אמר ניק בקול עקשני, ״אנחנו עוד נראה״ אמרתי לו. הוא הוריד אותי מהעץ בעדינות ואז קפץ מהעץ ונחת על הרגליים כאילו הוא עמד ככה כל הזמן. ״בואי״ אמר ניק וכאשר הלך הוא החזיק במותניי. ברגע שהגענו לאחד הספסלים שקצת היו הרחק מכל שאר התלמידים ישבו המפרי וניילה. הם צחקו וצחקו עד שאחנו הופענו. ״או הינה הינה הזוג הטרי שלנו״ אמר המפרי בקול שמח ניק לקח את ניילה לפינה ושמענו שניק לחש לניילה משהוא האוזן. ניילה נראתה מופתעת מדבריו של ניק ״מידנייט אני מצטערת אבות זה לא יקרה״ אמרה ניילה ״אבל למה לא?!״ שאלתי אותה כמו ילדה קטנה שדורשת ממתק. ״כי היא לא יכולה לדעת הכל היא לא אחת מאיתנו!״ צעקה עליי ניילה ״אז היא תיהיה אחת מאיתנו!״ צעקתי על ניילה בחזרה אחרי עשר דקות של צרחות את על השנייה אמרה ניילה בקול שליו ״זה מה שנעשה ניק יהפוך אותה לערפדית עם היא לא תתרגל למה שהיא תיהיה ותסרב ולא תקשיב למה שאני אומרת לה אני מחסלת אותה וזה לא מעניין מה שאת אומרת לי ה ברור?!״ אמרה ניילה ואני הינהנתי ברצון. כשה הגיעה ההפסקה השלישית אמרתי לשרה שתפגוש אותי בסוף היום בפינת השינה שלי (ככה היא קראה למקום שבין השיחים כשה חזרתי לבית הספר).
ואז…….
ההמשך יבוא