' זאת לא סתם אהבה ' – עונה 2 – פרק 23

התנשקנו בתשוקה מטורפת, עדיין שכבנו על הדשא, כשפתאום שמענו צליל של פלאש, מצלמה.
" מזה היה?! " ישר התנתקתי מהנשיקה, מתיישבת ומביטה בליאם בבהלה….

' זאת לא סתם אהבה ' עונה 2 – פרק 23:
" מה היה? " ליאם שאל, מביט בי בבלבול.
" הרעש, היה רעש של מצלמה..של פלאש " אמרתי, מביטה בעיניו. אין מצב ש….דמיינתי…..נכון?
" לא שמעתי כלום.. טיפאני.. אני חושב שאת עייפה מידיי.. את באה לישון? " שאל, מביט בי דאגה.
" כ..כן…" מלמלתי מבולבלת, מודאגת במיוחד אפשר להגיד.

קמתי לבוקר חדש, היום האחרון שלנו כאן בצימר. נסענו לשלושה ימים. אני חייבת לציין, היה שווה לנסוע איתו. היה פשוט מדהים.
שתיתי את הקפה שהכנתי לעצמי במטבחון שלנו בצימר והוצאתי מהשקית השחורה את העיתון שבעלת הצימר השאירה לנו מחוץ לדלת הצימר. איך שיישרתי את העיתון שהיה מגולגל עד לפני שנייה בערך, אותיות צבעוניות תפסו את עיניי.
' החברה החדשה של ליאם פאין ?! ' (עמוד 12)
שיט.
המילה ' שיט ' הייתה המילה היחידה שהייתה במוח שלי באותו הרגע. ישר דפדפתי במהירות לעמוד 12.
חשבתי שהכתבה הייתה על עמוד אחד. טעיתי.
ובגדול.
כתבה ענקית, של 2 עמודים רצופים. כל עמוד 12 – 13 היו מלאים בכתבה אחת בלבד. על החברה החדשה של ליאם פאין.
שבמקרה הזה, זאת אני.
כותרת הכתבה הייתה פרוסה על החלק העליון של שני העמודים.
' החברה החדשה של ליאם פאין מוואן דיירקשן '
מתחת הייתה תמונה של שנינו מתנשקים באוטו. מזל שהתמונה הזאת צולמה לפני שעשינו את מה שעשינו באוטו. אני יודעת שהתמונה צולמה לפני, כי לפני שהתחיל כל הקטע המיני באותו היום באוטו..בדקנו שאין אף אחד סביבנו וחנינו בסמטה חשוכה ומבודדת.
ככה שאני יודעת בוודאות שהתמונה צולמה לפני.

' מי זאת החברה החדשה של ליאם פאין מלהקת וואן דיירקשן ?
האם היא תוציא אותו ממצב השתכרות כל ערב בבר אחר? נקווה מאוד שכן. '
זאת הייתה הפסקה הראשונה בכתבה.
מה???? איזה מצב השתכרות? כל ערב בבר אחר? על מה הם מדברים? אולי הם סתם ממציאים….? אני דיי בטוחה שכן.
מתחת לפסקה הראשונה הייתה תמונה שלנו נשענים על האוטו ומתנשקים כשכל המזוודת של שארזנו לצימר היו סביבנו. זה היה כמה דקות לפני שנכנסנו לצימר.
איך לא שמנו לב שצילמו אותנו ???

' בואו ונספר לכם על החברה החדשה של הגברבר המסוקס והמפורסם שלנו, ליאם פאין. לחברתו החדשה קוראים טיפאני בלום. היא קטנה מליאם בשנה, מעצבת פנים עצמאית ובעלת בלוג עיצוב פנים ' Desighn In Wonderland… ' (לבלוג שלה קוראים עיצוב בארץ הפלאות – זה לא בלוג אמיתי -) '
הקטע החיובי מכל הכתבה הזאת, זה שקיבלתי פרסום לבלוג !!
היו עוד המון פסקאות, ובסוף הכתבה ראו תמונה שלנו מהצ- מה?! מי צילם אותנו בצימר?! ידעתי ! אני ידעתי ! צילמו אותנו ! לא דמיינתי ! למה צילמו אותנו בכלל?!
אוי טיפאני איזה אהבלה את.. את יוצאת עם אחד האנשים הכי מפורסמים בעולם !!
בסוף הכתבה היו 5 תמונות שלנו.
הראשונה הייתה תמונה שרואים אותנו מהגב. אני עומד עם הגב לליאם, מסתכלת מהגדר שהקיפה את חצר הצימר, וליאם עומד מאחוריי ומנשק את צווארי.
' אני חייבת לגזור את התמונות האלה ולשים אותם איפהשהו..' חשבתי לעצמי. אני יקח את העיתון הביתה.
בתמונה השנייה ראו את ליאם משפריץ עליי עם הצינור ואני רודפת אחריו.
בתמונה השלישית ראו את שנינו צמודים אחד לשני, בעוד אני מחזיקה את צינור המים שמשפריץ על שנינו.
בתמונה הרביעית ראו את ליאם מוחץ לי את הישבן. שיט !! זה מה שחסר לי, שהגננות של אוראל יראו את זה, או שהאנשים שעובדים איתי בעבודה יראו את זה… כועסמק !
ובתמונה החמישית והאחרונה ראו את שנינו שוכבים על הדשא ומתנשקים.
שיט. מה אני הולכת לעשות?

הבטתי עוד כמה דקות בכתבה כש-" בוקר טוב " קולו הגברי והצרוד קטע את אלפי המחשבות שהתרוצצו בגופי.
" בוקר טוב " אמרתי במהירות, מתיישבת על העיתון.
" מזה מה יש לך שם? " גיחך כשראה אותי מתיישבת על משהו שהיה מונח על הכיסא.
" כלום, סתם דפים " מלמלתי בשקט.
" הכנתי חביתה נשאר במקרר " אמרתי.
" אני יאכל את החביתה אני רק רוצה לדעת על מה את יושבת " אמר, מביט בי בדאגה ובחשדנות.
" כלום, נו ליאם תאכל " אמרתי, נשמעת כמו פולנייה אמיתית.
" אני יאכל אם תראי לי על מה את יושבת "
" לא " עניתי בגיחוך.
" כן "
" לא "
" כן "
" לא "
"טיפאני ! " גער בי.
" סתם נו כתבה מחורבנת על שנינו " אמרתי והוצאתי את העיתון ממתחת לתחת שלי ושמתי אותו על השולחן.
" מה? מתי הם הספיקו לצלם את התמונות האלה? " אמר מבולבל.
" נכון אתמול אמרתי לך ששמעתי צליל של מצלמה? " שאלתי.
" נו? "
" הינה תמונות שלנו ליאם " אמרתי והצבעתי על כל התמונות שצולמו מהחצר של הצימר.
" בסדר..נו אני רגיל לזה.." אמר.
" אבל אני לא ! אתה קולט עכשיו שכל מי שעובד איתי וכל מי שמכיר אותי כנל ההורים שלי יראו את התמונה שהידיים שלך על התחת שלי??? " התעצבנתי.
" בסדר אני מבין.. אין לי מה להגיד.. ההורים שלך קוראים את העיתון הזה? " שאל.
" למזלי הם לא קוראים עיתון ואין להם מחשב בבית אבל מה עם כל שאר האנשים שמכירים אותי?! " התעצבנתי שוב.
" למה את מתעצבנת אבל? " שאל באדישות.
הוא כל כך עיצבן אותי !!!!!!!!!