' זאת לא סתם אהבה ' פרק 9 ~ פרק לפני האחרון לעונה !! ~

" פיו הם לא גילו " נאנחתי, התנשפנו שנינו בהקלה.
" נבהלתי " אמרנו שנינו, צוחקים מיד אחר כך…

פרק 9: ~ מרתוון 90 לייקים בדף הפייסבוק ~ חלק 6 ~
= כעבור שנה =
עברה שנה, שנה מדהימה, מלאה בריבים אהבה וצחוקים. כולם כבר גילו עליי ועל ליאם. וכשאני אומרת כולם, אני מתכוונת כולם. כולל כל שאר העולם.
מסתבר, שלהתנשק עם ליאם פאין מוואן דיירקשן ברחוב ראשי בלונדון, ימשוך תשומת לב של אנשים.
ושל פאפארצי, כמובן.

" קטני.." ליאם מלמל בין הנשיקות.
" אני אוהבת אותך " התנשפתי כשהתנתקנו,
הוא ירד עם שפתיו משפתיי לעבר הלחי שלי, ומהלחי שלי לעבר צווארי, משאיר שם סימן קטן.
מצווארי הוא עבר לעבר עצם הבריח שלי, מלקק ונושך, מנשק בעיקר.
" החולצה שלך קצת מפריעה לי " הוא צחק ובשנייה אחת הוריד ממני את חולצתי וזרק אותה לקצה השני של החדר. ו….חולצתו נזרקה בעקבותיה של החולצה שלי.
העניינים התלהטו עד שנשארנו עירומים מתחת לשמיכה, היה קר אז ביקשתי מליאם שיסגור את החלון. בהתחלה לא היה לו כוח, מש ג'נטלמן אמיתי.
אבל בסוף התפרשנו על הכל מתחת למיטה במקום לסגור את החלון.
" אני אוהב את כל כולך " אמר, מנשק את צווארי בחוזקה, " ליאם " נאנחתי.
הוא ירד מצווארו אל החזה שלי, ומשם אל הבטן שלי.
לבסוף, העניינים התגלגלו והתגלגלו והתגלגלו………….
תבינו לבד.

= כעבור שבועיים =
כבר יומיים שלמים יש לי הקאות, בחילות, סחרחורות…מה שבא לכן, הכל יש לי.
עברו שבועיים מאז הפעם האחרונה ששכבתי עם ליאם, כרגע הוא בהופעה ואני מתגעגעת אליו.
לא ראיתי אותו יומיים שלמים, ועד כמה קיטשי שזה נשמע,
ככה אני מרגישה !
אני לא מרגישה טוב מאז הפעם האחרונה ששכב- " פאק ! "
המחשבה קפצה לראשי.
מה…?
לא….
אין מצב…
היינו עם אמצעי מניעה, אני לקחתי גלולות..
מה…?
הריון…?
טוב, כדאי שאני יבדוק, ליתר ביטחון. אחרי הכל, אני רק בת 20, קצת מוקדם להריון.
אבל..טוב לפני שאני מדברת ומדמיינת כדאי שאני יבדוק עם זה נכון.

נסעתי עם האוטו שלי, השלג הלבן כיסה את כל רחובות לונדון הקפואה.
עצרתי בבית המרקחת, וקניתי כמה בדיקות הריון.
חזרתי הביתה עליתי במהירות, עשיתי את הבדיקה. פחדתי כל כך להסתכל בתוצאה שהחלטתי שקודם אני יעשה מקלחת חמה ונעימה, שתרגיע אותי לפני הרגע הגורלי הזה.
יצאתי מהמקלחת והסתכלתי על הבדיקות, הכל היה חיובי…פשוט הכל ! כל הקווים היו חיובים בכל ה4 בדיקות שקניתי ! מה……?!
אני…אני בהריון..?
מסתבר שכן.
אני בהריון, אני וליאם אנחנו..יצרנו חיים, בעזרת האהבה שלנו. אני בהריון, מליאם.
הייתי שקועה במחשבות כשפתאום שמעתי את קולו של ליאם מהכניסה לבית
" בייבי אני בבית ! " צעק
פאק…איך אני מספרת לו שאני בהריון? הוא ישמח? לא ישמח?
" בייבי? " שמעתי אותו קורא לי, נכנס לחדר שלנו.
" אני בשירותים " עניתי לו.
הבטתי במראה, הורדתי את החולצה שלי, נשארת עם חזייה, שאולי זה הגורל, או סתם רמיזה מאלוהים, אבל זאת הייתה החזייה האהובה על ליאם, ועליי (;
הבטתי בעצמי, מלטפת את הבטן שלי, אני לא מאמינה..יש יצור, עובר, יש חיים בתוכי, בתוך הבטן שלי מתפתח לו עובר שמתחיל את החיים שלו. עובר שנושם, אוכל, שותה ו..עוד 9 חודשים יצא אל העולם. ויקרא לי…אמא.
" אהובה שלי את בסדר? " שמעתי את ליאם קורא לי כעבור כמה דקות מחוץ לדלת.
פתחתי את הדלת, מנגבת את דמעות האושר שהיו בעיניי, הוא לא הבחין בהן, מזל.
" אני רואה התגעגעת אליי " צחק, מביט בחזייה שלי.
צחקתי, למרות שבכלל לא חשבתי על מה שהוא אמר. חשבתי על זה שבתוך הבטן שלי, בתוכי, יש חיים. חיים שאני וליאם יצרנו, ביחד.
" יפה שלי, הכל בסדר? " שאל ליאם, מביט בי, בחיוך דואג ואכפתי.
" תגיד…מה אתה אומר על ילדים? " שאלתי לפתע
הלב שלי דפק בחוזקה…