זה אתה.. – סיפור על וואן דיירקשן פרק 13

"אני רצינית" הוספתי בפנים רציניות ומיד צחקתי עם הבנות.
ירדנו למטה וראינו את אור רצה ברחבי הבית אחרי ליאם עם כף בידה, לואי שוכב על הרצפה ובוכה כי גזר נפל לו כנראה, נייל מחפש במקרר משהו לאכול, הארי מסתובב בבית רק בבוקסר וזאיןן צורח עליו שזה לא יפה ושילבש מכנסיים.
רעש לא היה חסר בבית, אני והבנות עמדנו וצחקנו !! פשוט נקרענו מצחוק.
"טוב די! שקט" צעקתי וכל הבנים הסתכלו עליי מוזר, הבנות כבר יודעות שאני לא סובלת רעש.
הרמתי את אור על ידי "תודה שיר, הצלת את חיי" ליאם אמר לי מתנשף.
"בבקשה" אמרתי בחיוך "ועכשיו הארי תעלה להתלבש, לואי תאכל גזר חדש ונייל אל תדאג אנחנו נכין עכשיו משהו לאכול" אמרתי וכולם הסתכלו עליי, הנהנו ועשו מה שאמרתי.
"כשאמרת אנחנו, לא התכוונת אליי, נכון?" זאין שאל.
"למה אתה רוצה לבשל?" שאלתי אותו.
"לא לא זה בסדר, אני אשמור על אור" הוא אמר מהר וחטף את אור מידי ורץ איתה לספה.
"בנות, צריך להכין משהו לאכול, אתן באות?" שאלתי את הבנות, הן הנהנו בחיוך ורצו לתוך המטבח.
אחרי בערך שעה שבישלנו דברים טעימים, עדיין לא סיימנו.
"נו !! אני רעב!! הבטן שלי נדבקת לגב!! " נייל רטן.
"עוד מעט נייל" יולי אמרה וחיבקה אותה.
"טוב" הוא נאנח והלך להתיישב ליד זאין על הספה.
אחרי עוד חצי שעה של המשך בישולים האוכל היה מוכן.
"אני יערוך את השולחן בנתיים" ליאור התנדבה.
"בנים! האוכל מוכן" עדי קראה לבנים.
"אנחנו באים " הם צרחו ורצו לשולחן.
זאין הושיב את אור עליי "אני מצטער, אני רעב ואני לא יכול לאכול כשהיא בידי" הוא התנצל ונתן לי נשיקה בלחי.
"זה בסדר" אמרתי וחייכתי.
התיישבנו לאכול.
אחרי שהבנים טחנו את האוכל כמו מטורפים ואנחנו, הבנות, בקושי הצלחנו להשחיל לעצמינו משהו לאכול התיישבנו בסלון.
"בואו לבריכה" האיר הציע.
"כןן !!" סאם, עדי, יולי וליאור קפצו.
"אין לי פה בגד ים" אמרתי בביאוס, דווקא באלי.
"את לא חייבת בגד ים" זאין קרץ לי.
"אויי זאין תשתוק!" אמרתי לו ונתתי לו סטירה חלשה וכולם צחקו, גם אני וזאין.
"ועכשיו באמת.. אינלי פה בגד ים" אמרתי ברצינות.
"איזה מזל שהבאתי עוד אחד נכון?" עדי אמרה בציניות.
"כןןן !!" כל הבנות קפצו משמחה כי ידעו שאני לא אסרב ונלך לבריכה.
עלינו להתלבש, עדי הביאה לי עוד בגד ים שהיא הביאה איתה.
זאין לקח בגד ים מאחד הבנים ואת אור הכנסנו לבריכה רק בתחתונים, בבכל זאת היא עוד לא בת 3..
קפצנו לבריכה.
"זאין למה שלא תלמד את אור לשחות?" לואי אמר והוא, הבנים וסאם פרצו בצחוקים.
"חהחהחה, אתם מאוד מצחיקים!!" זאין ענה בלגלוג.
"אל תגיד לי שמאז שעזבתי אתה לא למדת עוד לשחות.." אמרתי מנסה לא לצחוק.
"אני לא.. "הוא השפיל מבט וכולנו צחקנו.
"טוב די, אל תצחקו על חבר שלי" אמרתי ונישקתי את זאין.
"תודה" הוא נישק אותי חזרה.
היינו בבריכה עד הערב, נהיה כבר חושך.
"יאללה זי, אור אנחנו זזים כבר מאוחר ואור צריכה להתקלח ולישון" אמרתי שולפת את או מהבריכה ועוטפת את שתינו במגבת.
"אני בא" זאין אמר בזמן שיצא מהבריכה.
התלבשנו בבגדים שאיתם באנו, בנתיים כולם כבר יצאו מהבריכה.
"ביי בנות ובנים, היה לי ממש כיף" אמרתי מחבקת כל אחד ואחת.
"ביי,גם לנו היה כיף" ליאם אמר בחיוך ויצאנו מהבית.
נכנסנו למכונית.
"מה השעה?" זאין שאל אותי.
"שמונה, ואני רעבה" עניתי.
"שש, אור נרדמה" זאין לחש לי.
"מלאך שלי הילדה הזאת!!" אמרתי בוהה בה.
"מלאך שלנו" זאין חייך אליי.
הגענו הביתה.
השעה הייתה כבר שמונה ועשרים.
"וואו אני רעב" זאין אמר אחרי שהניח את אור במיטתה.
"גם אני, אני רק אתקלח ואני אכין משהו, בסדר?" שאלתי את זאין בזמן שחיבקתי אותו חיבוק קליל.
"ברור" הוא ענה ונשק לי.
עליתי להתקלח.
יצאתי מהמקלחת, הסתרקתי ולבשתי פיג'מה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=64256601
הלכתי לסלון, זאין שכב על הספה ראה טלוויזיה.
"כנס למקלחת, בנתיים אני אכין לנו משהו לאכול" אמרתי לזאין בזמן שהלכתי למטבח.
"בסדר" הוא נאנח ונכנס למקלחת.
אחרי עשר דקות הוא יצא וגם הפרנצ' טוסטים שלנו היו מוכנים.
הגשתי אותם לשולחן.
"בתיאבון זי" אמרתי ושמתי לו קצת בצלחת.
זה היה ערב די משעמם.
אחרי האוכל ראינו טלוויזיה.
"בואי לחדר" זאין משך אותי בידי.
לפי מבטו הממזרי הבנתי למה הוא מושך אותי לחדר.
נכנסנו לחדר, זאין סגר את הדלת ותפס במותניי מנשק את שפתיי ברכות, ואז את צווארי ולאחר מכן את כתפיי…
בוקר, התעוררתי ביןי זרועותיו של זאין, קרני השמש שחדרו מבעד לתריסים סינוורו אותי, אבל זאין, הוא המשיך לישון, כאילו כלום.
לא רציתי לקום ממגע גופו בגופי, מנשימותיו הכבדות הנחות על צווארי ואוזניי.
נשארתי לשכב שם, מחובקת איתו, לא זזה, רק חורטת את זה בזכרוני, בראשי, רוצה שזה יהיה ככה כל יום, כל בוקר, צהריים, ערב, כל דקה ביום!!
"אמא!! אבא!!" אור בכתה מחדרה.
קמתי בלית ברירה מזרועותיו של זאין, לובשת על עצמי חולצה זרוקה שלו שהייתה על הרצפה והלכתי לאור.
"בוקר טוב לך מתוקה שלי" חייכתי אליה והרמתי אותה.
"בוקר טוב" היא הניחה את ראשה על כתפי "אני רוצה ללכת לאבא" היא אמרה בקול מתוק.
"בואי " אמרתי לה והלכנו לחדר שלי ושל זאין, נשכבנו במיטה כשאור ביני ובין זאין שעדיין ישן,חיבקתי את שניהם ונרדמתי שוב.
התעוררתי אחרי בערך שעתיים, זאין ואור כבר לא היו במיטה.
שמעתי קול צחקוקים מהסלון.
קמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים והלכתי לסלון, הצצתי בשקט וראיתי את זאין ואור יושבים על הרצפה ומשחקים, הם כלכך מושלמים ביחד, איך יכולתי לעזוב אותו ככה? לנתק את הקשר ממנו?
"בוקר טוב" זאין שם לב שאני מציצה עליהם.
"בוקר טוב" אמרתי ונישקתי את שניהם.
"קפה ??" שאלתי את זאין.
"כן " הוא ענה לי ממשיך לשחק עם אור.
"אני רעבה" אור אמרה.
"את רוצה שאני אכין לך חביתה ?" שאלתי אותה.
"כן" היא השיבה בחיוך מרוצה.
"בואו לאכול" קראתי להם לשולחן מניחה לכל אחד צלחת עם חביתה וירקות חתוכים.
זאין שם את אור בכיסא שלה והתיישב לידי.
"תודה באני, בתיאבון" הוא אמר ונשק לי בלחי.
"בתיאבון" אמרתי ואכלנו.
סיימנו לאכול ופיניתי את השולחן.
הפלאפון שלי צלצל.
"הלו?" עניתי.
"פווו בואו לפה!! ממש משעמם לנו בלעדדיייך" שמעתי את עדי מצד שני.
"שניה, אני אשאל את זאין" אמרתי לה.
פניתי לזאין "אתה רוצה ללכת עכשיו לבית של הבנים? גם הבנות שם" שאלתי אותו.
"כן." הוא ענה.
"עדידס, אנחנו עוד מעט אצלכם" אמרתי לעדי.
"יופי, ביייי" היא אמרה וניתקה.
זאין הלך להתלבש ובנתיים אני הלבשתי את אור.
"תביאי אני אשמור עליה, לכי להתארגן" זאין לקח את אור מידי אחרי שסיים להתארגן.
הלכתי להתארגן.
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=64308020
"יאללה, בואו נזוז" קראתי זאין ואור.
זאין לקח את המפתחות של המכונית ויצאנו.