זה אתה.. – סיפור על וואן דיירקשן פרק 14

"יאללה, בואו נזוז" קראתי לזאין ואור.
זאין לקח את המפתחות של המכונית ויצאנו.
אחרי נסיעה של בערך חצי שעה הגענו.
דפקתי בדלת.
"שלום שלום" נייל פתח לנו את הדלת ובידו סנדוויץ'.
"תגיד נייל, יש דקה ביום שאתה לא אוכל?" שאלתי בזמן שחיבקתי אותו ונכנסתי לבית.
"אממ.. אני חושב שרק כשאני ישן" הוא נגס מהסנדוויץ' וסגר אחרי זאין ואור את הדלת.
"לא, לפעמים הוא גם מתעורר בלילה ומבקש ממני להכין לו משהו לאכול" יולי חיבקה אותי.
צחקתי והלכתי לחבק גם את עדי שישבה מחובקת בידיו של ליאם.
"איפה ליאור וסאם?" שאלתי.
"הן בדרך" לואי ענה מגיח מהמטבח עם כוס שתייה בידו.

-נקודת מבט של עדי-
~ערב לפני~
"טוב ליאם נראלי אני אזוז הביתה " אמרתי לליאם.
"לא, אולי תישארי עוד לילה, בבקשה?" ליאם שאל.
"אני לא יודעת.. אתה בטוח?" שאלתי.
"בטח שבטוח!" הוא ענה עם חיוך.
"אז, נראלי שאני אשאר" אמרתי וחייכתי אליו.
"יופי, אז בואי איתי" ליאם קם מהספה ומשך בידי אל חדרו.
נכנסתי אחריו לחדר, ליאם סגר את הדלת ותפס במותניי מקרב את ראשו אל עבר ראשי.
שפתיו נחתו על שלי, בנשיקות שנהיו לאט לאט יותר עמוקות התקדמנו לעבר המיטה.
נפלנו עליה מחובקים, צחקקתי קצת בזמן הנשיקה מה שגרם לליאם לחייך.
הוא הוריד את חולצתו ואז תפס בשולי חולצתי "את מוכנה?" הוא לחש לי .
הנהנתי בחיוך..

-נקודת המבט של יולי-
"לולי,אני וסאם הולכות, את באה איתנו?" ליאור שאלה אותי.
"כן, חכי לי שניה אני מביאה את הנעליים שלי" אמרתי ועליתי לחדר של נייל להביא את נעליי, נייל ישב מול המחשב.
"נייל אני הולכת, ביי" אמרתי ונישקתי אותו בלחי אחרי שנעלתי את נעליי.
"מה? כבר?" הוא קם מהכיסא תופס במותניי.
"כבר מאוחר" עניתי.
הוא התחיל לנשק אותי, "תישארי. גם הלילה. בבקשה" הוא אמר בין נשיקה לנשיקה.
הבנתי את הרמז של 'הלילה'.
"ליאו אני נשארת,לילה טוב" צעקתי לליאור ונכנסתי חזרה לחדר של נייל בלי לשמוע בכלל מה ליאור עונה לי עם בכלל.
חזרתי לזרועותיו של נייל, הוא תפס במותניי, ידיי כרוכות סביב צווארו מלטפות את שיערו.
נשכבנו על המיטה, ידיו של נייל מלטפות את בטני עד שהן תופסות בחולצתי ומושכות אותה מעל גופי.

-נקודת המבט של שיר-
"ליאו, סאם" קראתי וחיבתקי את ליאור וסאם שבדיוק נכנסנו.
"היי פווו" שתיהן אמרו וחיבקו אותי חזרה.
"טוב בנות, למעלה, עכשיו!" ליאור אמרה.
עלינו לחדר הישן של זאין, המיטה שלו עדיין הייתה שם אז יכולנו לשבת עליה ולדבר.
"מה רצית?" שאלתי אותה בזמן שהיא סגרה את הדלת אחרי כולנו.
"לא כלום, נכון לולי ועדידס? שום דבר לא קרה שמצריך דיווח" ליאור אמרה ונתנה ללולי ועדידס מבטים נוקבים.
שתיהן הסמיקו.
"יואוו !! אתן סופסוף עשיתן את זה עם הבנים!! מזל טוב בנות!!" התלהבתי וקפצתי עליהן בחיבוק.
"נו, ספרו !! אנחנו רוצות פרטים" סאם אמרה וכולנו צחקנו לאור העובדה שהיא הכי קטנה מבינינו.
"טוב אז ככ-" עדי התחילה לדבר ודפיקה בדלת קטעה אותה.
"פתוח!!" יולי צעקה.
"באני, אני והבנים הולכים, תשמרו על אוריק" זאין אמר ואור בידיו.
"בסדר" עניתי ולקחתי ממנו את אור, הושבתי אותה עליי וזאין יצא מהחדר.
"לאן הם הולכים?" ליאור שאלה.
"לא יודעת, נשאל אחר כך, תמשיכי עדידס" אמרתי ועדי המשיכה.
"אז ככה, זה היה מדהים! הוא היה כלכך מושלם! אני..אין לי מילים להגיד!! אוףף אני כל כך אוהבת אותו!!!" עדי אמרה מתרגשת בהחלט.
"אוי את כזאת נסיכה!!" סאם אמרה וצחקנו.
"זה נשמע מוזר כשאחותי הקטנה אומרת לי את זה.." עדי הרהרה לעצמה בקול.
"נו יולי, מאיתך ועם נייל?" שאלתי.
"וואו! הוא כל כך מושלם! היה..היה פשוט כיף!! ככה תיארתי לי את הפעם הראשונה, בדרך המושלמת שזה היה אתמול!!" יולי אמרה גם היא ההתרגשות.
"אתן כאלה נסייכות!!" ליאור אמרה וחיבקה אותן.
"מאיתך סאם?" ליאור המשיכה.
"היא כולה בת 17, תרדי ממנה" עדי נתנה לליאור מכה קטנה בכתף.
"הזמן יגיע, ואת תרגעי את כולה אחותי לא אמא שלי !! " סאם אמרה ולא היה ברור אם היא הייתה עצבנית או צינית.
"טוב מה באלכן לעשות? ממש משעמם !!" נאנחתי.
"בואו לקניון" יולי הציעה.
"אני בעד" סאם וליאור אמרו יחד וצחקקו.
"אז אני משערת שאני גם אצטרך להסכים" אמרתי.
"יאללה בואו נלך לקניון" עדי אמרה ויצאנו מהבית עם אור לקניון.

-נקודת מבט של זאין-
הבנות עלו למעלה ונשארנו רק הבנים ואור למטה.
"תקשיבו בנים, לי ולשיר יש דירה קטנה! ומחר יש יומולדת לאור-" התחלתי לומר עד שנייל קטע אותי.
"גמלי יש מחר!!!!" נייל קרא בהתלהבות.
"אנחנו יודעים" כולם צעקו עליו "תמשיך" הארי אמר לי.
"בקיצור רציתי להפתיע את אור ושיר לכבוד היומולדת של אור ב…."