זה אתה.. – סיפור על וואן דיירקשן פרק 4

-נקודת המבט של שיר-
נכנסנו לבית, זאין העיף מבט קצר בבית.
"קדימה, אני מחכה להסברים שלך" אמרתי והתיישבתי על הספה והוא לידי "וכדאי מאוד שהיו לך תירוצים אמינים זאין" הוספתי די בתוקפנות.
"אני אספר לך אבל זה אומר שאסור לך להיכנס לי באמצע הדברים, אני מבקש ממך שתתני לי להסביר עד הסוף ואחר כך תגיבי" זאין ביקש ממני.
"בסדר, תתחיל" אמרתי לו והוא התחיל.
"באותו יום כשהיינו בני חמש, כשרק הכרנו אהבתי אותך, זאת אמנם הייתה אהבה של ילדים קטנים אבל כבר אז ידעתי שנועדנו, אחרי שעברת לגור איתנו הייתי הרבה מעבר למאושר!!
כשהתבגרנו יותר, כשהיינו בני 14, כשאת וג'ק נהייתם חברים, אני קינאתי בכל רגע שהייתם יחד, כשהוא היה מגיע אלינו הביתה כדי לראות אותך, הייתי יושב בחדר ובוכה כי אני חשבתי שאני צריך להיות שם במקומו, את זוכרת את היום שבו הוא נפרד ממך, ישבנו בחדר שלך, אני חיבקתי אותך ואת בכית, בכית שאת אוהבת אותו, הרגשתי רע, זה הרגיש לי כמו סכין שננעץ לאט לאט בלב, כי הוא פגע בך! הייתי חייב להגן עלייך והתעמתי איתו אחר כך, ולא סיפרתי לך על זה כי ידעתי שתכעסי עליי, אחרי קצת יותר מחצי שנה, כשנהיינו זוג, באותו ערב שהיינו בנשף של בית הספר ונישקתי אותך ואת לא ברחת, נישקת אותי חזרה, הרגשתי באוויר, אז זאת הייתה אהבה אמיתית, לא של ילדים קטנים, תאמיני לי שאני מצטער על הרגע הזה שהלכתי לאקס פקטור, אם לא הייתי הולך לא היינו נפרדים, אני נשבע לך שאני יצאתי עם הבנים לבר רק כדי לחגוג את זה שאיחדו אותנו, אני לא ידעתי שמאי תהיה שם, ואני השתכרתי קצת והיא הייתה ממש שיכורה, רק רקדנו יחד ואז ברגע אחד בלי לשים לב היא נישקה אותי, זה היה פחות משניה, מיד התנתקתי ממנה אבל מישהו כבר הספיק לצלם אותנו, התנתקתי ממנה וצעקתי עליה 'מה את עושה?' 'אני עם שיר' ועוד כל מיני כאלה, היא רק צחקה והלכה משם, כאילו היא תכננה את זה מראש, אני נשבע לך שאחרי שעזבת אני בכיתי כמו מטורף והצטערתי על כל שנייה שלא הייתי איתך !! אני ניסיתי להשיג אותך בפלאפון אבל אמרו לי שהחלפת מספר, ניתקת עם כולם קשר, לא הייתה שום דרך ליצור איתך קשר, אני אוהב אותך שיר" זאין אמר ודמעות זלגו מעיניו ומיד גם מעיני.
באמצע ההסבר הפלאפון שלו צלצל מספר פעמים והוא כיבה את הפלאפון.
"זי(ככה שיר הייתה קוראת לזאין ) אני..אני לא יודעת מה להגיד" אמרתי
"כמה זמן לא קראו לי זי, התגעגעתי" זאין אמר לי ועלה על פניו חצי חיוך.
"גמאני" הוספתי "אני אוהב-" באתי להגיד וזאין קטע אותי בנשיקה על השפתיים.
וואו, שוב המגע הזה של שפתיו על שפתיי, כמה זמן לא חשתי במגע הזה, כמה זמן לא הרגשתי את האהבה בוערת בי ככה, כמו שהיא בוערת כשאני איתו, כמו עכשיו.
התשוקה ממלאת את גופי ומעניקה לי תחושה של ביטחון ואהבה כשאני איתו.
נישקתי אותו בחזרה, אחרי דקה בערך התנתקנו.
"ישלי עוד משהו לספר לך זי" אמרתי לו
"תני לי לנחש, אור?" הוא שאל שאלה רטורית.
"כן.." עניתי, כבר הבנתי שהוא יודע.
"למה לא ניסית לדבר איתי? רק להגיד לי שיש לי ילדה כזאת מושלמת שדומה שתי טיפות מים לאמא שלה?" זי שאל אותי וחייך.
"לא יודעת, פחדתי שתרצה לחזור אליי, למרות שרציתי גם, הייתי פגועה" אמרתי
"ואיך עברת את הלידה לבד?" זי שאל.
"למזלי בדרכי לפה פגשתי 3 בנות מדהימות, עדי, ליאור ובת דודה של ליאור יולי, היום הן החברות הכי טובות שלי" אמרתי לו "בהתחלה גרתי פה בדירה עם עדי והיא הכירה לי את יולי וליאור, לפני שנתיים היא עברה לגור לבד עם חבר שלה, הם כבר נפרדו מאז והוא השאיר לה את הדירה"
*סטופ-*
עדי- שיער חום כהה חלק עד הכתפיים ועיניים ירוקות, גבוהה ודי רזה. בת 19.
ליאור- שיער חום מתולתל ארוך, עיניים חומות דבש, גבוהה ורזה. בת 19.
יולי- שיער בלונדיני גלי ארוך, עיניים כחולות, די גבוהה ודי רזה בת 18.
*חזרה לסיפור*
"וואו, ומה הן היו איתך כל הזמן הזה?" זאין שאל.
"כן, סיפרתי להן את כל הסיפור והן עזרו לי בכל מה שהייתי צריכה" עניתי בביטחון "טוב, אני צריכה לקחת את אור מעדי, היא שומרת עליה, בוא אני אקפיץ אותך על הדרך הביתה" הוספתי.
"בסדר" זי ענה.
נכנסנו לאוטו, זי הדריך אותי איך להגיע לבית שלו ושל הבנים שהיה לא רחוק כלכך.
"רגע, אז מה אנחנו עכשיו?" זי שאל לפני שיצא מהמכונית.
"לא יודעת.. " עניתי והשפלתי מבט.
הוא תפס לי בסנטר והרים את ראשי. הוא נישק אותי.
"אני מאמינה שחזרנו.. לא?" שאלתי בחיוך אחרי שהוא התנתק מהנשיקה.
"כן.." זי אמר, קרץ לי ויצא מהמכונית.
נסעתי להביא את אור.
היה כבר שלוש בצהריים.
דפקתי בדלת ביתה של עדי.
"היי שיר, כנסי" עדי אמרה לי.
"את רעבה? אני בדיוק מכינה ארוחת צהריים לי,לליאור, ליולי ולאור" עדי אמרה בזמן שארחה את השולחן.
"הבנות גם מגיעות?" שאלתי בזמן שחיפשתי את אור.
"כן, תישארי איתנו" עדי אמרה לי.
"אמא" אור קראה ורצה אליי.
"את רוצה להישאר אוריק? עוד מעט גם דודה ליאור ודודה יולי מגיעות" עדי שאלה אותה.
"את רוצה?" שאלתי אותה בזמן שהרמתי אותה.
"כן!!" היא קראה משמחה
"אז אני משערת שנישאר לארוחת צהריים" אמרתי לעדי והיא הוסיפה עוד צלחת לשולחן.
עזרתי לעדי להכין את הארוחה.
"שלום לך באמת! שנים לא ראינו אותך" ליאור צעקה כשנכנסה עם יולי לבית של עדי.
"שנים, כולה יומיים" עניתי לה בציניות ורצתי לחבק אותה אותן.
"ליאו! לולי!" אור קראה (ככה היא קוראת לליאור ויולי) ורצה לחבק אותן.
"שלום לך קטנה שלי" יולי אמרה בזמן שהרימה את אור.
"ומה איתי? לא מגיע לי גם חיבוק?" ליאור אמרה בקול תינוקי לאור ואור מיד חיבקה אותה.
התיישבנו לאכול.
"נו שיר, איך היה אתמול באודישן?" יולי שאלה
"היה בסדר, עברתי " אמרתי בין ביס לביס.
"מזל טוב פו! " ליאור אמרה
*סטופ*
הכינויים: ליאור=ליאו- ככה אור התחילה לקרוא לה אז גם השאר קוראות לה ככה.
יולי=לולי- מאותה סיבה של ליאור.
עדי=עדידס (כמו אדידס) כי היא הולכת כל הזמן עם נעליים של אדידס.
אור=אוריק=אורוש=אורוצ'-כל פעם כינוי אחר.
שיר=פו-בגלל שהיא ממש אוהבת את פו הדב.
ובאני- ככה זאין קורא לה כי שהם היו קטנים הם מצאו ארנבת ליד הבית שלהם ומאז הוא קורא לה באני. (באני באנגלית זה ארנב למי שלא הבינה).
זאין=זי-ככה שיר קראה ותקרא לו בגלל שבאנגלית זאין מתחיל באות Z שאפשר להגיד אותה גם זד וגם זי (וזי זה יותר חמוד מזד.. ).
*המשך*
"תודה ליאו, ונחשו בקליפ של מי אני עומדת להופיע?" אמרתי.
"של מי?" עדי שאלה
"של הלהקה הזאת וואן דיירקשן" עניתי.
"מה? אחותי הקטנה מעריצה שרופה שלהם!!" עדי אמרה.
"אולי אני אביא לה חתימה, אבל נחשו מי נמצא בלהקה הזאת?" הוספתי.
"מי???" יולי שאלה
"לא, אל תגידי לי ש.." ליאור התחילה להגיד והנהנתי בראשי לחיוב.
"זה הוא?" ליאור המשיכה
"כן, זה הוא" עניתי.
והוא זיהה אותך?" יולי שאלה.
"כן, וכנראה שאנחנו ביחד עכשיו, שוב" עניתי בחיוך מלא אושר.
"שמעי פו, באמת שאנחנו הכי מאושרות בשבילכם אבל את לא מפחדת שזה ייקרה לך שוב?" עדי שאלה
"לא יודעת למה, אבל נראלי שהפעם הוא לא יעשה לי עוד משהו כזה, הוא הבין במשך שלוש שנים שהוא טעה" עניתי והסתכלתי על הבנות.
"טוב אנחנו חייבות לצאת הערב!! ואת חייבת להזמין את הבנים, או לפחות את זאין" ליאור אמרה, כן, ליאור היא חיית מסיבות.
"ומי יהיה עם אור גאון?" שאלתי אותה בקול מתחכם.
"נו נשיג לה בייביסיטר, עדידס מה עם אחותך, היא פנויה היום?" ליאור שאלה את עדי.
"לא יודעת, חכו שניה אני אשאל אותה" עדי אמרה והביאה את הפלאפון שלה.
"סאם, את פנויה היום בערב לבייביסיטר על אור?" עדי שאלה את סאם אחותה לאחר כמה שניות של שתיקה.
*סטופ-*
סאם- קיצור של סמתנה, אחותה הקטנה של עדי, בת 17.
שיער חום חלק ארוך ועיניים ירוקות כהות, די גבוהה ורזה, מאוהבת בוואן דיירקשן ובאור (; .
כל פעם שהייתה רבה עם ההורים שלה ועדי היא הייתה ישנה אצלי, היא תמיד עושה בייביסיטר על אור שאני צריכה ולרב גם בחינם, אור היא כמו אחותה ואני סוג של אמא שניה בשבילה. הבית שלי הוא כמו בית שלה, היא בת משפחה.
*המשך*
"יופי, אז יותר מאוחר אנחנו נאסוף אותך " עדי אמרה אחרי שתיקה קצרה.
"ביי סאם, נתראה בערב" עדי המשיכה.
"אז היא יכולה?" ליאור התלהבה מזה שאנחנו יוצאות הערב.
"כן" עדי אמרה בפשטות.
"יופי,אז בשעה שמונה כולם אצל פו, ותעשי טובה תבקשי גם מהבנים לבוא, לא יזיק לי לפגוש את אבא של אור ואת החברים החתיכים והמפורסמים שלו" ליאור הוסיפה וכולנו צחקנו.
עזרתי לעדי להוריד את הצלחות מהשולחן בסיום הארוחה ושטפתי כלים.
"יאללה אוריק, אנחנו נלך" אמרתי לאור והרמתי אותה על ידיי.
"ביי בנות, נתראה בערב" אמרתי ויצאתי.
קשרתי את אור בכיסא שלה, נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה.
נכנסנו הביתה שמתי את אור בחדר שלה כדי שתשחק קצת בצעצועים שלה.
קיבלתי סמס "מה את עושה הערב?" המספר היה לי ממש מוכר, הרצתי אותו בראשי.
אהה! נזכרתי זה המספר של זאין, עברו שלוש שנים ואני עדיין זוכרת אותו. פול בטח נתן לו את המספר שלי.
"האמת היא שקבעתי לצאת עם הבנות והן ביקשו שאתה והבנים גם תבואו, אתם בקטע?" השבתי לו.
"הבנים אומרים שאין בעיה, מתי לאסוף אתכן?" הוא החזיר אחרי שלוש דקות.
"תהיו בשמונה וחצי אצלי בבית" השבתי לו.
"אוקיי, באני <3 " הוא כתב לי חזרה.
"אני לא מאמינה שאתה עוד זוכר את זה זי" השבתי.
"כמו שאת זכרת את זי ,אני זכרתי את באני " הוא החזיר לי באסמס ומיד אחריו עוד אחד "עפתי להתארגן, שמונה וחצי אנחנו אצלך, ביי " ולב קטן בסוף ההודעה.
השעה הייתה חמש וחצי.
"אורוש, בואי צריך לקלח אותך" אמרתי לאור והכנסתי אותה למקלחת אחרי מריבות קשות.
סיימתי לקלח אותה והלבשתי אותה.
השעה הייתה כבר שש ובדיוק קיבלתי שיחה מעדי.
"עדידס" עניתי
"פו אני צריכה שתאספי עכשיו את סאם אלייך, ההורים שלי הולכים אז היא ביקשה לבוא אלייך כבר מעכשיו" עדי ענתה לי
"אין בעיות, אני כבר יוצאת," אמרתי לעדי בזמן ששמתי כפכפים.
"תודה פו, לאב יו" עדי ענתה וניתקה.
לקחתי את אור נכנסנו לרכב ונסענו להביא את סאם.
" היי שיר, לא ראיתי אותך הרבה זמן" סאם אמרה כשנכנסה למכונית.
"כי הרבה זמן לא רבת עם ההורים שלך ועדי, סתם מה קורה?" אמרתי לה בציניות ושתינו צחקקנו.
"אני בסדר, מאיתכן?" היא כיוונה את השאלה אליי ואל אור.
"הכל טוב" אמרתי
"אז, עם מי אתן יוצאות הערב?" סאם שאלה.
"את לא תנחשי" אמרתי לה.
"נו!! מי?" היא האיצה בי.
"תבטיחי לי שלא תצרחי ו\או תתחרפני" אמרתי לה בקול מאיים .
"מבטיחה" היא ענתה לי
"הבנים האלה שאת מעריצה, וואן דיירקשן" אמרתי לה והיא פערה את פיה.