זה לא קורה לי.. פרק 21

נקודת מבט ספיר:
אני ואליאנה עלינו לחדר, אליאנה הפציצה בשאלות
"נו מה ספרי איך היה מה עשיתם?" אמרה אליאנה
"היה בסדר ראינו סרט וצחקנו ולקראת השעה 10 הוא הלך ו.."אמרתי
"ו.. מה ??התנשקתם?" שאלה בחיוך
"כן" וחייכתי
"איך היה?איך הרגשת?" שאלה אותי אליאנה
"בהתחלה זה היה מביך כי לא ידעתי כל כך,אבל ממש נהנתי" וחייכתי חיוך שהסביר הכל
"שמחה בשבילך יפיופית" אמרה אליאנה
"אליאנה?אפשר לשאול אותך משהו?" אמרתי בלחש
"ברור" וחייכה
"מתי הפעם הראשונה שהתנשקת?את לא חייבת לענות" אמרתי
"בכיתה ז' ,נסעתי עם ההורים שלי לאילת ,הכרתי מישהו בן 15 והתנשקנו" אמרה את זה בפשטות
"ואיך הרגשת?"
"זה היה באמת מביך,גם אני ממש מצטערת שהתנשקתי איתו,כי אני לא מכירה אותו והתנשקנו אבל ממש נהנתי מהנשיקה" וחייכה
"תודה אליאנוש את ממש טובה אליי" וחיבקתי אותה
נקודת מבט עומר:
אליאנה וספיר ירדו לקומה ה1 אני ראיתי טלויזיה,ליה התעסקה עם הדיסקים שהיו במגירה
ספיר:"עומר,אני הולכת לחברנ טוב?"
אני:"מי זאת ?" שאלתי
ספיר:"אל סתיו לוי"
אני:"בסדר אל תחזרי מאוחר" הסתכלתי אל הטלויזיה והדלת נטרקה
אליאנה התיישבה לידי ולקחה את האיפון שלי וראתה תמונות
"מה עשית היום?" הסתכלתי עלייה
"היתי עם הבנות בים" וחזרה לאייפון
"למה לא באת אליי בסוף" רציתי שהיא תגיד לי מה היה עם גיא
"כי אמא שלי היתה אמורה לבוא ,וגיא היה נחמד והתקשר שהוא בא אליי" וסגרה את המסך של האייפון והניחה את ראשה על רגליי
"אה.. מה עשיתם?"שאלתי והיא שיחקה בשיערה
"ראינו סרט " ענתה תשובה קצרה
"אה יפה" והסתכלתי על הטלויזיה
היא התישבה על הגב של הספה מאחורי ועשתה לי מסאג, הרגשתי את ידיה הקטנטנות וציפורניה שנגעו בי,אני לא יכול עם זה שהיא נוגעת בי אני לא יכול,אני נמס מכל מבט שלה אי אפשר איתה
הסתובבתי אלייה ולקחתי את ידייה ושמתי על צווארי ואת רגליה שהיו על הספה כרכתי סביב מותניי נשכבנו על הספה, התחלתי לנשק את ידיה לעלות לצוואר ידי הרימו לאט לאט את חולצתה, נשכבתי מעליה וידיה הקטנטנות נגעו בבטני שהיתה בלי חולצה וטיפסו לאט לאט עד שהגיעו אל צווארי התנתקתי ממנה והבנצי שעשיתי טעות שלא שאלתי אותה אם זה בסדר..
"הכל טוב?" שאלה
"כן.. אני בסדר,אבל את בטוחה שאת רוצה להמשיך?"
"כן אני בטוחה,אני סומכת עלייך" וחייכה והורידה את כל חולצתה ונשארה עם חזייה
התעשטתי על עצמי ואמרתי "אני אחכה לך עד סוף ימיי את לא חייבת למהר".היא משכה אותי מצווארי ונישקה אותי נשיקות בצוואר וליקקה את צווארי ירדתי לכיוון ביטנה ונשיקתי אותה נשיקה עמוקות ועליתי לאט לאט לכיוון פניה והפכתי אותה ככה שתהיה עליי ואני מתחתיה ליטפתי את גבה מעלה ומטה הינו ללא מכנס ,רק עם תחתון והיא גם עם חזיה ,נישקתי אותה נשיקות בשפתיים ואז עצרתי וקמתי
"מה קרה?"
"כלום,אני לא יכול עם זה.. את לא מוכנה אני רואה את זה עלייך" ולבשתי מכנס
והבאתי את בגדיה שהיו בצד ונתתי לה והתיישבתי לידה
"אני כן מרגישה מוכנה"אמרה בבירור ושמה מכנס לא יכלתי להוריד את עיניי ממנה ואז היא שמה חולצה
"גם אם את מוכנה אני רוצה שתחכי.. " והחזקתי בידה היא קמה ואמרה
"אני לא מספיק מושכת?אין לי מספיק גוף יפה?" והשפילה את מבטה
"זה לא קשור לזה" וכעסתי
"אז קשןר למה??" וקמה מהספה
"קשור לזה שאני אוהב אותך ורוצה לחכות עד שבאמת תהיי מוכנה זה אמור להיות רגע מיוחד בשבילך" ונעמדתי צמוד אלייה והחזקתי במותניה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה במצח
"אני לא מבינה.."אמרה והשפילה מבטה
התיישבתי על הספה ומשכתי בידה שתשב על רגליי
"את לא כמו כל הבנות שהיתי איתן.. את שונה מהן,את מיוחדת,את היחידה שהיתי איתה כמעט שנה ועוד לא הגענו לקיום יחסים, לפני שהיתי איתך היתי יוצא עם מישהי ואחרי שאת יודעת מה.. היתי זורק אותה, ואת לא.. את נכנסת לי ללב וזה לא הדבר היחידי שאני חושב עליו,כי אני באמת אוהב אותך"
וחיבקתי אותה חיבוק חזק והיא לא זזה.. היא התנתקה מהחיבוק והרכיבה את משקפייה,מאוד הולמות אותה ושיערה הפזור הסתיר את זה שאני מסתכל עליה, היא ישבה וצפתה בטלויזיה,אני עליתי וקילחתי את ליה הבאתי לה בקבוק ללמעלה לחדר שלה והיא נרדמה
"אני רוצה שנדבר" אמרתי לה
"מחר.. אני הולכת עכשיו הביתה" וקמה מהספה החזקתי בידה
"את לא הולכת" ונעלתי את הדלת עם המפתח ולקחתי את המפתח
"אני כן" אמרה בכעס
"מי אצלך בבית?" שאלתי
"אף אחד"
"יופי בגלל זה תישארי כן" אמרתי
"דווקא בגלל זה לא,אני רוצה ללכת הביתה" אמרה וניסתה לקחת את המפתח
"את לא תלכי, תישארי כאן "
"בא לי ללכת לישון נו די" אמרה עם עצב בפניה
"יופי יש חדר בקימה השניה ופונים ימינה של אפשר לישון" התכוןנתי לחדר שלי
"לא רוצה לישון איתך" אמרה
"אז תישני בחדר שלי אני אשן בסלון" אמרצי
"לא רוצה.." אמרה ולקחה נשימה
"טוב אז אני רואה טלויזיה אם את רוצה לכי תחליפי בגדים מהארון שלי" חייכתי בלב וישבתי בסלון
היא לא זזה ממקומה
"למה את רוצה ללכת?"צעקתי לה מהסלון
"בא לי ללכת" זה התחיל לעצבן אותי
"למה?תני סיבה אחת ואת לא תצטרכי לישון איתי"
"כי בא לי ללכת,לא בא לי להיות איתך באותו בית"
"אאוץ….." אמרתי
"אז עכשיו אפשר ללכת?" היא שאלה
"איי..איבדתי את המפתח.." וחייכתי חיוך מרוצה
"דביל!"צעקה ועלתה לחדר של ספיר

נקודת מבט אליאנה:
לא בא לי להיות כאן אני מובכת מידי בשביל להיות איתו ,אני אגיד לספיר אני ישנה אצלה בחדר
'ספירי אני ישנה אצלך בחדר, איתך..תיזהרי להתחלף עם עומר בחדר'
'אין בעיה'
נרדמתי בחדרה של ספיר הרגשתי משהו עולה למיטה זאת בטח ספיר