זה לא קורה לי… פרק 23

הרגשתי מישהו נוגע בי אמרתי לעצמי מה הוא רוצה עכשיו, זה לא הפסיק הרמתי את ראשי וראיתי את ספיר היא סימנה לי לבוא, באתי ושיפשפתי את עיניי ואמרתי
"מה קרה?" והתמתחתי
"כואב לי הבטן מאוד" ודמעות ירדו מעינייה ירדתי ללמטה הבאתי כוס מים וכדור
"קחי זה יעזור " וחייכתי,היא לקחה את הכדור, ישבנו בחדר של עומר ואמרתי
"מה קרה שכואבת לך הבטן?" והזזתי את השיער שנחת על עינייה למאחורי האוזן
"לא יודעת קמתי וכאב לי" ונגעה בבטן
"איפב כואב לך?" פחדתי שזה התוספתן..
"כאן" אמרתי בלב פיו זה לא תוספתן
"שתית מים?אכלת משהו לא טוב?" וניסיתי להבין
"שתיתי מים,ואכלתי כמו תמיד" והיא זזה באי נוחות התאפקה לפיפי כנראה
"קודם לכי תעשי פיפי,ואז נדבר" וחייכתי
היא יצאה והסתכלה עליי
"מה יש ספיר ?" והיא עיקמה פרצוף טיפה
"אממ יש לי.." והפסיקה
"יש לך מה?"
"יש לי דם בתחתונים.." והיתה מובכת
"אוי ספירי" רצתי וחיבקתי אותה
"מה יש לך" ולא הבינה
"קיבלת וסת בפעם הראשונה ,מזל טוב" וחיבקתי אותה חזק
"מה זה וסת? " היא לא הבינה
"וסת זה מחזור"
"אה.."
הבאתי לה תחבושת ואמרתי לה לשים היא יצאה לאחר כמה דקות ואמרצי לה
"בגלל זה כואב לך הבטן,לפעמים כואב הגב, תזכרי את התאריך,זה פעם בחודש כמה ימים,זה מסמן שלא נכנסת להריון, בימים האלה הבת לא נמצאת במגע מיני עם גבר וזה מסמל שגדלת את כבר לא ילדה, את נערה" חייכתי
"נערה ילדה.. בא לי רק לישון" אמרה וצחקה
"חיימי אם את צריכה עוד משהו תגידי לי" ויצאתי מהחדר
"אליאנה?" שמעצי את ספיר
"תודה.. את עוזרת לי בהכל.." וחייכה
"בכיף ספירי,רק שלחי לאמא אסמס"
חזרתי לחדר ונשכבתי על המיטנ ולא נרדמתי
"לאן הלכת?" עומר שאל
"אל ספיר"
"למה?" שאל
"בשביל שתשאל הרבה שאלות" והסתובבתי
"חצופה" והתחיל לדגדג אותי
"לאללא אל תדגדג אותי בבקשה, אני אספר לך"
"אוקי,מחכה" חייכתי ותפסתי בפניו ונישקתי אותו נשכבתי עליו כשאני מנשקת אותו, תנתקתי ממנו וקמתי,היתי נבוכה
"שיגיע הזמן הוא יגיע" וחיבק אותי
"אוקי, אני אספר לך אבל אתה לא תרצה לדעת"
"למה זה קשור?"הוא שאל
"ספיר" וחייכתי
"אז ספרי"
"היא הפכה לנערה לפני חצי שעה" וחייכתי
"ואת?מתי הפכת לנערה?" חייך חיוך שובב
"ומתי תהפוך לגבר?" והלכתי לישון