זה מסובך מדי!! פרקים 9+10 (:

הגענו הביתה וסיגל שאלה אותנו :"איפה רוני?" וסיפרתי לה הכל. סיגל היא אולי דודה אבל היא גם חברה! היא יודעת לתת עצות ולשמור בסוד על הכל.
סיגל:"לא מתאים לרותם,היא בדרך כלל לא כזאת"
אני:"עכשיו כנראה שכן."
סיגל:"עשית לה משהו?"
אני:"לא יודעת נראה לי זה בגלל שעומר מחבב אותי."
סיגל:"עומר?!"
אני:"כן..למה את מופתעת?"
סיגל:"אני יודעת שהוא מתאהב מהר ,אבל בך?"
אני:"חח כן למה לא?" צחקתי
סיגל:"סתם..את ילדה מדהימה.." חייכה וחיבקה אותי
אני:"טוב אני הולכת לישון.. אוהבת אותך"
נכנסתי לחדר ואלינור וליאן קפצו עלי
אני:"מה קורה ?" צחקתי
ליאן:" היה כיף לראות את רותם חוטפת קצת!"
אני:"חח כן אה"
אלינור:"למרות שזה לא היה במקום"
אני:"למה לא במקום? היא התחילה איתי אפילו תשאלי אותה,נמאס לי מזה כל הזמן הזה שתקתי לה והגיע הזמן שאני התפרץ עליה. וואלה יופי חושבת שלקחתי לה את החבר!! אני לא אוהבת את עומר נקודה!!!" אמרתי מתוך עצבים מחצתי את הכרית,אבל שאמרתי שאני לא אוהבת את עומר הרגשתי צמרמורת בגוף כאילו פרפרים עפים בבטן
ליאן:"את לא אוהבת את עומר..אבל קצת." צחקה
אלינור:"מסכימה עם ליאן."
אני:"אוף אני לא יודעת מה לעשות!! אני מאוהבת בדור אבל מצד שני עומר מטריף לי את המחשבות."
אלינור:"תחשבי קדימה."
אני:"מה זאת אומרת?"
ליאן:"זאת אומרת שתסתכלי שאנחנו עוד חודש וחצי חוזרות לחיפה ועם את תתאהבי בעומר זה יעשה לך רע כי את רק תזכרי בו."
אלינור:"ומצד שני יש לך את דור שאוהב אותך מאוד,ושיכול להיות אליך קרוב ואת יודעת שעם הוא ישמע על חיי האהבה השניים שלך הוא יתעצבן וחבל שזה יקרה ליני שניינו יודעות מה יקרה."
אני:"מסכימה איתכן" חיבקתי אותן. אני די הסכמתי עם מה שהם אמרו
רוני:"אפשר להצטרף?" חייכה
ליאן:"זאת שאלה בכלל?" צחקנו וחיבקנו אחת את השנייה נשכבנו במיטה ושאלתי את רוני עם היא עוד כועסת עלי? והיא אמרה שלא וזה הגיע לרותם.בקיצור הלכתי לישון עם חיוך גדול!!
מנקודת המבט של רותם:
-לפני שהם רבו מכות-
אני:"היא מעצבנת אותי הילדה הזאת!" אמרתי לאופק
אופק:"שדיברתי עם עומר הוא אמר שהוא לא רוצה אותך, ואת אשמה בזה שבגדת בו"
אני:"אז מה? עכשיו הוא מחזיר לי?"
אופק:"אל תשאלי אותי אני לא יודעת."
אני:"אבל אני ..אני אוהבת אותו למה הוא לא מקשיב?"
אופק:"אולי כי פגעת בו?"
אני:"שנינו יודעות שזה לא בכוונה"
אופק:"לא בכוונה אבל פגע בו. רותם הוא אהב אותך עד ליום שהוא ראה אותך עם רון תחשבי קצת"
ראיתי שעומר ולינוי מדברים וזה עיצבן אותי ואז שהם נכנסו לקחתי את לינוי החוצה ומשם אתם יודעים מה קרה… הלכתי לדבר עם רוני על הבת דודה המטומטמת שלה.
אני:"סתם שתדעי שהיא מפגרת מאוד!"
רוני:"אל תדברי עליה ככה!" צעקה עלי
אני:"גם היא לא תדבר עלי איך שבא לה!"
רוני:"עובדה היא דיברה כבר." קמה והלכה. נהדר עכשיו גם איבדתי את החברה הכי טובה שלי.

מנקודת המבט של עומר:
אני:"אני כבר לא יודע מה לעשות היא כל כך מטריפה אותי אבל אני לא רוצה לפגוע ברותם!"
שליו:"אחי תקשיב רוצה עצה? אל תלך על משהו גדול עם לינוי כי אתה אמור לדעת שבאיזשהו שלב היא תחזור לחיפה ואז אתה תהיה פגוע והיא יותר. אני אומר לך על תעשה לה את זה זה לא מגיע לה."
אני:"צודק אחי"
המשכנו בקריוקי עד שכולם הלכו .אנחנו נשארנו לעזור בידעה שלי מחר בבוקר מחכה יום עמוס בלדבר עם לינוי . חזרתי הביתה וכולם כבר היו ישנים רק אמא שלי ישבה בסלון כאילו היא חיכתה לי.
אמא:"אתה יודע שזה לא יעבור לך בשתיקה כל הימים האלה שאתה בכלל לא עם המשפחה"
אני:"אבל אמא אני יוצא עם חברים אני מטייל אני לא עושה דברים אחרים."
אמא:"טוב שחזרת עכשיו אני צריכה להגיד לך משהו ." נלחצתי כבר
אני:"אני שומע" נאנחתי
אמא:"אנחנו.. גילינו של.. שלאבא יש גידול סרטני ואנחנו נצטרך טיפול אז אנחנו נצטרך לטוס לדודים באמריקה ככה נוכל לקבל טיפול אתה מבין אותי עומר?" היא בכתה הייתי בשוק ממש שאמא אמרה לי עכשיו
אני:"כמה.. כמה זמן את יודעת על זה?"
אמא:"כבר .. כבר חודש אבל עומר לא רצינו להלחיץ אתכם. "
אני:"אז כולנו נוסעים?"
אמא:"לא. רק אני אבא ודנה אתה נשאר פה. "
אני:"ממש ממש לא!! אני לא מוכן לזה זה גם אבא שלי!" בכיתי איתה
אמא:"עומר.. אנחנו דיברנו עם סבתא שלך אתה תגור אצלה וכל דבר שתצטרך רק תבקש ואתה תקבל את זה אני נשבעת לך!!" חיבקה אותי
אני:"אני לא רוצה לעזוב אותכם אמא לאא!!!"
אמא:"אל תעשה את זה קשה יותר ממה שזה בבקשה מימך עומר!!"
אני:"אז קחו אותי איתכם !!"
אמא:"לא אי אפשר חמוד שלי "
אני:"למה? אני לא מבין למה?" צעקתי
אמא:"כי אתה צריך להתחיל פה את השנה וצריך להמשיך ולהראות לכולם שהכל בסדר איתך!"
אני:"אבל מה יהיה איתכם?"
אמא:"אנחנו נהיה בסדר" חייכה וחיבקה אותי. עליתי לחדר שלי והלכתי לישון.