LOL
הסיפור קצר כי עוד לא הספקתי לכתוב את הכל..
מבטיחה לפצות בסיפור ארוך מאוד(:
מחר ממשיכה!!

זה מסובך מדי!! פרק 18(:

LOL 30/03/2013 1149 צפיות 3 תגובות
הסיפור קצר כי עוד לא הספקתי לכתוב את הכל..
מבטיחה לפצות בסיפור ארוך מאוד(:
מחר ממשיכה!!

הוא הוציא אותי החוצה ולא ראיתי כלום די נלחצתי הוא הוריד את הידיים שלו מהעיניים שלי וראיתי את עומר לא הבנתי ממש מה הוא רוצה מימני..
אני:"טוב נו מה??" התעצבנתי
עומר:"אני סתם נהנה לשבת איתך מה הבעיה?" צחק
אני:"אתה באמת רוצה לדעת מה הבעיה?!"צעקתי
עומר:"נו אני שומע" התיישב כמו איזה מלך על איזה ספסל
אני:"הבעיה היא שבגלל הנשיקה .. הנשיקה המפגרת שלך אני ודור נפרדנו!!! "
עומר:"מה?!" היה בשוק
אני:"כן כן בגללך. יש לי רק דבר אחד להגיד לך אני ואתה גמרנו!! " נכנסתי לבפנים והוא רץ אחריי הוא תפס ביד שלי וקירב אותי אליו ונישק אותי נשיקה שהתנשקנו הרגשתי המון מצבים שאני אוהבת אותו ושונאת אותו בו זמנית. כל מי שהיה שם מחא לנו כפיים הוא לחש לי באוזן:"מעכשיו את שלי" לא ידעתי איך להגיב לו עם להסכים או לא בסוף חייכתי לו חיוך גדול ונישקתי אותו הרגשתי פתאום שאני אוהבת אותו ,לא יודעת מה קרה ואיך שיניתי 90 מעלות משנאה לאהבה.
=כעבור שלוש שבועות=
אני ועומר עדיין ביחד ועם דור אני בסדר פחות או יותר. שהוא שמע שאני ועומר ביחד הוא ניסה להלחם עלי אבל בשבילו זה מאוחר מדי. שיר עם רן ההוא מחיפה, ליאן עם בן. ההורים של עומר כבר טסו לאמריקה בתקווה שיצליחו להוציא את אבא שלו מהמחלה.
היום אנחנו חוזרות לחיפה אחרי חופש מלא בכיף,אכזבות,שמחה והכי חשוב אהבה. התקשרתי לעומר..
אני:"נסיך אתה יודע שהיום אני חוזרת לחיפה נכון?" אמרתי בעצב
עומר:"כן.. בואי נפגש בספסל בחוץ אני כבר בא" אמר. התארגנתי מהר ויצאתי ,עומר כבר היה שם ישבתי על הספסל חיבקתי אותו והתחלתי לבכות
עומר:"למה את בוכה?"
אני:"אתה באמת שואל?"
עומר:"לינוי אנחנו עוד נפגש אבל שנינו יודעים שזה מסובך את גרה בחיפה אני פה זה נורא קשה,עם כמה ששנינו אוהבים אחד את השני אנחנו צריכים לגמור את זה כדי שזה לא הסתבך יותר מדי."
אני:"אבל אני לא רוצה לגמור את זה" בכיתי
עומר:"אוי בעתיד אני יבוא לחיפה ויראה אותך נשואה ומאושרת לבחיר ליבך שיעשה אותך מאושרת עם תינוק בעגלה ואני יסתכל עליך מרחוק ויחייך רק בגלל שאני יודע שאת מאושרת"
אני:"אל תגיד את זה"
עומר:"אבל .."
אני:"אני בחיים לא ישכח אותך ובטח שלא את החופש הזה אני אוהבת אותך ותמיד נהיה בקשר"נישקתי אותו. פתאום אלינור וליאן יצאו עם המזוודות " תלכי מה אני יעשה בלעדייך?" חיבק אותי ואני אותו. "ביי עומר אנחנו עוד נפגש אני מבטיחה לך.." חייכתי ועלינו לאוטובוס הייתי שבורה מבפנים שאני לא הולכת לראות אותו בשנתיים הקרובות אני ממש התחברתי אליו הוא ילד מדהים למרות כל הריבים שלנו ההצקות אני עדיין אוהבת אותו אבל זה מסובך מדי להיות איתו מסובך מאוד..


תגובות (3)

זה לא נגמר נכון? תעשי המשך שהם נפגשים בצבא נגיד

30/03/2013 12:02

תמשיכיי..! ❤

30/03/2013 12:12
LOL LOL

שני זה לא נגמר(:

31/03/2013 06:05
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך