זה מסובך מדי!! פרק 19(:

הגענו לחיפה וישר שהגענו הביתה קפצתי על אמא שלי ואבא שלי בחיבוקים ונשיקות אחרי הכל חודש וחצי זה מלאלאלאלא זמן לא לראות אותם. ישנו לאכול ארוחת צהריים ואז רומי התקשרה אלי
אני:"חיים שלי אני בחיפה!!!" התרגשתי
רומי:"מה??? באמת?! יואווו אני באה אליך עכשיו!!!"
אני:"הדלת פתוחה " צחקתי אחר כך גם מאי התקשרה ואמרה שהיא באה אלי ואחרי שעה ככה הם באו אלי וקפצתי עליהם על החברות הכי טובות שאפשר לבקש בעולם ועל המשפחה המדהימה שלי. הם נכנסו הביתה רומי ,מאי,עדי ,בר ודור. דור?! חשבתי לעצמי מה הוא עושה פה חשבתי שהוא לא ירצה לראות אותי בחיים …
אני:"התגעגעתי אליכם כל כך!!!" חייכתי וחיבקתי אותך
עדי:"גם אנחנו אליך.. היה חסר את השיגעונות שלך בחיפה." צחק חיבקתי אותו
בר:"באמת התגעגענו אליך אין לך מושג עד כמה." חיבק אותי גם
דור:"מאוד מאוד."אמר וחיבק אותי הייתי די בהלם כי בשיחה האחרונה שלנו הוא בכלל לא רצה לראות אותי כי הוא שמע שאני עם עומר.
אני:"רוצים לשתות לאכול משהו?"
רומי:"בואו נצא לאכול במסעדה אנחנו לא נטריח את ההורים שלך" חייכה
אני:"אמא אבא אלינור.. אני יוצאת ביי" אמרתי ויצאנו מהבית ישבנו בקפה קפה הבית קפה הכי אהוב עלי. "אז ליני תספרי לנו איך היה?" אמר עדי
אני:"וואי שמעו היה ממש כיף,כל כך נהנתי.."
רומי:"ומה עם חבר?" דור נחנק מהקפה שהזמין
אני:"אני יספר לכם אחר כך.."
בר:"אין סודות בחברה.. עכשיו אני רוצה לדעת מה הולך.." צחק
אני:"טוב נו אז הכרתי מישהו קוראים לו עומר חתיך מאוד" עשיתי לדור בכוונה
מאי:"ומה עשיתם שנסעת?" תחקרה
אני:"נפרדנו." נאנחתי ולקחתי שלוק מקפה, יכולתי לראות את החיוך על הפנים של דור
רומי:"באסה.. מה חוץ מזה?"
אני:"שמעו בחיים שלי לא ראיתי חור יותר מהמקום הזה"
מאי:"למה חור?"
אני:"לא נקרא לזה חור אבל זה באמצע המדבר ואין ממש מה לעשות אבל מה שבטוח החברה שמה ממש טובה יותר מפה"
עדי:"לא.. לא נראלי שיותר מפה."
אני:"אתה צריך ללכת לשם כדי לראות איך הם.."
המשכנו לדבר וזה ואז הייתי צריכה ללכת לשירותים אז קמתי מהשולחן והתקדמתי לכיוון השירותים וראיתי שדור בא אחרי
אני:"שירותי בנים זה שם" צחקתי
דור:"כן.. אבל תאמת באתי אליך"
אני:"אני שומעת "נעמדתי ליד הכניסה של השירותים
דור:"אני מצטער" אמר
אני:"על מה אתה מצטער? לא עשית לי כלום" צחקתי
דור:"בטח שעשיתי"
אני:"מה עשית?" נלחצתי
דור:"פגעתי בך לינוי פגעתי בך, את כל כך אהבת אותי אבל אני מרוב טימטום לא הקשבתי לך לא האמנתי לך וכל זה בגלל נשיקה מטומטמת !! בגלל זה אני איבדתי את הילדה הכי מדהימה שפגתי אי פעם בחיים שלי" אמר והתקרב אלי
אני:"דור.. עם אני סלחתי לך גם אתה צריך לסלוח על זה, אתה יודע שאני אוהבת אותך מאוד אבל אני לא יודעת עם זה יהיה אפשרי שנחזור" התרחקתי
דור:"אני .. אני רוצה שנחזור לינוי אני מוכן לאהוב אותך ואת אותי בבקשה בואי נחזור להיות ביחד"
אני:"אני.. אני לא יודעת דור אני לא יודעת" אמרתי והלכתי משם