פרק שני מקווה שאהבתן , אולי הסיפור עכשיו קצת משעמם כי זאת רק ההתחלה אבל מבטיחה לכן שהסיפור הולך וניהיה מורכב ככל שמתקדמים איתו ;)

זה סיפור אהבה פשוט,פשוט סיפור אהבה – פרק 2

08/06/2014 951 צפיות 2 תגובות
פרק שני מקווה שאהבתן , אולי הסיפור עכשיו קצת משעמם כי זאת רק ההתחלה אבל מבטיחה לכן שהסיפור הולך וניהיה מורכב ככל שמתקדמים איתו ;)

הערה: כל פעם שתפגשו דמות חדשה בסיפור אני יכיר לכן אותה (איך היא נראית אופי וכולי )
ולא לפני כדי שתבינו כבר לפי ההתנהגות הראשונית על מי מדובר בערך
שיר לפרק: Demond-imagine dragons
"קטנה שלי תתעוררי, הגענו " אבא שלי אמר ונתן לי נשיקה ,
הקשר שלי ושל אבא שלי הוא קשר מיוחד , תמיד אומרים שהקשר עם אמא הוא החזק , תמיד אומרים שהאמא היא זאת שמחכה ערה בלילה, היא זאת שחופרת לחזור הביתה לא מאוחר ומתקשרת כל הזמן , אבל אצלי זה שונה אבא שלי הוא האדם הקרוב אלי ביותר , כמובן שגם אל אמא שלי אני קרובה אבל פחות וזה מתבטא בריבים קטנים , אמא שלי לפעמים מקנאה בקשר עם אבא שלי וזה יוצר תמיד מתח ביני ולבינה היא תמיד חושבת ,שאני מעדיפה את אבא שלי על פניה ולא תמיד זה נכון !!
אני מאוד דומה לאבא שלי , יש לנו את אותו הגוון השזוף של העור , את אותם השפתיים העבות ואת צבע העיניים שאי אפשר לפספס מן כחול-אפור, מאמא שלי לקחתי את האף הקטן,את השיער החום בהיר חלק ואת הגובה הבינוני ( 1.65 )
יצאתי מהמכונית וראיתי את הבית , סליחה הארמון שעמד מולי …נכנסתי לבפנים , הכל היה מעוצב מושלם בצבעים של לבן ושחור עליתי למעלה ונכנסתי לחדר שלי , השעה הייתה כבר אחד עשרה בלילה ומחר אני מתחילה את הבחינות לכיתה שאני רוצה -כיתת מדעים ששם החכמים ביותר בכל השכבה נמצאים בה ואני לא חננה !!! אבל קיבלתי את הראש של אבא שלי , תמיד הערצתי את אבא שלי הוא לדעתי האדם הכי חכם שיש , תמיד הוא יודע הכל ותמיד מצליח לפתור הכל .
אז החלטתי להיכנס להתקלח ולישון , כל כך פחדתי מהבחינות מחר , פחדתי שאני לא יצליח ויאכזב את ההורים שלי אבל לדעתי הפחד הגדול שלי ביותר היה שאני ישאר לבד ולא יתחבר לאף אחד ..עם המחשבות האלה לאט לאט נרדמתי
"6:00" ווואייייי עם השעון הזההה ,כיביתי אותו
"ליאלי קמת כבר שש וחצי "אמא שלי צעקה מלמטה.
מהה ?!?! שיטט אני צריכה לקום עוד שעה אני מתחילה את הבחינה !!
נכנסתי למקלחת שטפתי פנים ויצאתי בריצה לחדר ..מזל שאירגנתי כבר מאתמול את הבגדים
לבשתי גינס בויפרנד בהיר עם חולצת בית ספר בצבע ורוד בהיר , עשיתי מחליק התאפרתי בקטנה ,קצת סומק ,רימל ושפתון שקוף נעלתי את הכפכפים וירדתי למטה .
"בוקר טוב,אבוש אתה יכול להקפיץ אותי ? "אמרתי ושתיתי מהר את השוקו שאמא שלי הכינה כי כבר היה שבע ובשבע ורבע אני צריכה להיות שם .
" כן אבל יוצאים עכשיו כי אני מאחר כבר, אז יש לך דקה לצאת ! " ענה , לקח את המפתחות ויצא
" ביי אימוש לאב יו " אמרתי ויצאתי בריצה למכונית , הנסיעה עברה מהר בחמש דקות הגענו
אבא איחל לי בהצלחה ואמר שהוא יודע שאני יצליח והוא מאמין בי !!!
ירדתי מהמכונית ועמדתי מול הבית ספר הענקי שאני הולכת ללמוד בו השנה , קצת חששתי להיכנס והבטן שלי בכלל התרגשה והפרפרים בבטן לא איחרו להגיע , חשבתי מה יגידו עלי ומה יחשבו עליי ..
" הייי , את חדשה פה ?" שמעתי קול מאחוריי נבהלתי טיפה והסתובבתי
עדן ביטון : בת 16 וחצי שיער בלונדיני עם עיניים חומות , גבוה 1.70 אוהבת לבלות ,להשתגע ולעשות מלא שופינג ,אני מתחברת בקלות , אני ילדה מפונקת וזה רק כי ככה גידלו אותי אבל אני לא מאלה שמשתחצנות בכסף !! אני אוהבת לרקוד והחלום שליי זה ללמוד ריקוד , אבל אבא שלי אומר שזה לא מקצוע ומה לעשות צריך להקשיב להורים…!! אני חייה בארמון אפשר להגיד אם אתם קוראים לבית עם 8 חודרים ענקיים ,6 חדרי רחצה ,4 קומות ,בריכה בבית ,בריכה בחוץ ומרפסת עם גקוזי . אני בת יחידה , ואני חושבת שזה בגלל שלהורים שלי לא היה זמן לגדל עוד ילדים . ההורים שלי הם אנשים מאוד חשובים לאבא שלי יש משרד ענק לנדלן ואמא שלי אשת עסקים מצליחה ,אבל כמו שכבר הבנתם מהעבודה שלהם אין להם הרבה זמן בשבילי אז יש לי מטפלת מאז שנולדתי קוראים לה אתי והיא כמו אמא שנייה שלי , ההורים שלי כמובן לא מחסירים ממני כלום אבל עדין הייתי מעדיפה במקום כל הכסף הזה שההורים שלי מעיפים עלי , את היחס והאהבה שלהם.
אם כמה שאני נראית שיטחית אני הכי לא !!
" כן , אני נראה לי קצת נאבדתי בבית ספר הענק הזה .." אמרתי
" קודם כל אני עדן , איך קוראים לך ?" אמרה וצחקה
" ליאל " אמרתי
" איזה כיתה רשום לך בטופס?" היא שאלה
" יא 6 אם אני לא טועה " והסתכלתי בטופס
" יואוווו את איתי את גם רוצה להתקבל למדעים ?" אמרה בצעקה וחיבקה אותי
"כנוש , אז יאלה שלא נאחר בואי ניכנס" אמרתי
היא לקחה לי את היד והלכנו יחד לכיתה והגענו בדיוק חמש דקות לפני הזמן , עדן ישבה בשולחן ורק לי לא היה מקום
אז יצאתי החוצה לחפש מישהו שיעזור לי לסחוב שולחן .. פתאום אני רואה ילד גבוה נראה ערס אבל אני חייבת שמישהו יעזור לי אז הלכתי לכיוונו ונגעתי לו בכתף כי הוא בדיוק שתה מהברזייה
רום אלפסי- בן 17,כיתה יא,שיער שחור ועיניים ירוקות בהירות קיצור חתיך עללל , ביטחון עצמי בשמיים , לא בשביל להתגאות או משהו אבל אם הייתי בת מיליון אחוז הייתי מתאהב בעצמי , אני נידלק בקלות וקשה להרגיע אותי..אני מאלה שלא כזה אכפת להם לפגוע בבנות ,אוחחח בנות כמה בעיות העם הזה מביא לנו כמההה !! שונא את ההיסטריות האלה שמקנאות ובוכות על כל דבר ואני מכבד רק את אלה שמכבדות את עצמן. שותה מעשן בקיצור סטוציונר , אבל שתגיע האחת שלי שתצליח לגרום לי להתאהב בה נשבע אני זורק הכל בשבילה !!
"יש מצב אתה עוזר לי להרים שולחן לכיתה , כי המבחן שלי מתחיל עוד דקה ?"שאלתי אותו עם מבט תחנן
"כן בטח,בואי לדודו יש לו מלא שולחנות מיותרים "אמר בחיוך , אז אחרי הכל לא כזה נורא פה
הוא הרים שולחן מהחדר של השרת שהתברר כמישהו מסריח רצחח מסיגריות עוד שניה נחנקתי
"אז את חדשה פה?"שאל אותי בדרך לכיתה
"כן אתמול הגעתי לעיר"עניתי לו בחיוך
"רום, איך קוראים לך " שאל ולחץ לי את היד כמו מפגר , ואני נשפכתי מצחוק והוא אחרי
"ליאל , נעים מאוד "ולחצתי לו את היד
"טוב יאלה כנסי לכיתה , בהצלחה במבחן "אמר ונתן לי נשיקה על הלחי ונראה לי כולייייי הסמקתיייי
" ואווווו איזה כיף לסיים את זה " אמרתי לעדן בצעקה
" את יודעת מה באלי לעשות ?" שאלה ומבליי לחכות לתשובה צעקה
" שופינגגגג , את באה איתי ?" שאלה
" כן מתאים לי " צחקתי
נכנסנו למכונית שלה , רואים שהיא טחונה הבגדים, המכונית אבל עם ידעתי שהיא לא מהשחצניות אלה בדיוק כמוני לא מתרגשת מי זה שיש לה כסף והתחלנו ליסוע עם מוזיקה חזקה ברקע
הסתובננו בין החנויות וקנינו בגדים לתחילת שנה – עוד יומיים !!!
ישבנו בבית קפה והתחלנו לדבר היא סיפרה לי על עצמה על ההורים שלה,על הלימודים ועל הבנים בבית ספר , על האקס .. סיפרתי לה על זה שעברתי על התחושות והפחדים היא עודדה ואמרה לי שהכל יהיה בסדר !! וכן האמנתי לה הרגשתי שבאמת פגשתי חברה לחיים כי בחיים לא נפתחתי למישהי כמו אליה לא יודעת למה – פשוט הרגשתי שזה נכון .. מצאנו הרבה במשותף וקבענו ללכת ביחד לסטודיו שהיא רוקדת בו ,וכמובן להגיע ביחד לבית ספר שם היא תכיר לי את כל החברים שלה
חזרתי הביתה ונרדמתי עם חיוך הפעם בלי חששות רק עם התרגשות לתחילת השנה החדשה ….


תגובות (2)

אהבתי! הכתיבה שלך השתפרה בהרבה מהפרק הקודם..
רק הערה קטנה: אל תשימי כל כך הרבה שתי סימני קריאה (!!) ותפסקי נכון (דילגת המוו פעמים).

ותמשיכיייי

נ.ב
זה סיפור ערסים או מפורסמים?

נ.ב.ב
בלי הכפלת אותיות.

08/06/2014 14:33

    לא סיפור ערסים ולא סיפור מפורסמים , זה סיפור אמיתי על החיים שליי ומה לעשות שבכל סיפור גם בחיים יש ערסים , ואין בעיה אני ישים לב להערות שלך בפעם הבאה :*

    08/06/2014 14:39
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך