חברה של כוכב – פרק 11 – Somebody to hate

נראה שהוא רצה להעביר נושא, "למה יש סיכוי?" חזר על שאלתו.
"שאשאר בארץ…" אמרתי.
"OMG! באמת?!" הוא שמח.
"כן!" אמרתי לו.
"הלוואי!" הוא אמר וחיבק אותי חזק, גם אני חיבקתי אותו, אבל הוא חיבק חזק יותר, לפעמים אני תוהה איך פתאום יש לו כוח? הוא בדרך כלל חלשלוש כזה…
לא משנה, אני אוהבת אותו בדיוק איך שהוא.
"אבל יש תנאי… אני שונאת תנאים אבל בכל מקום יש תנאים…" אמרתי בשקט.
"מה התנאי?" שאל ג'סטין.

"בתנאי שנטוס לישראל, לבית מלון בעיר דרומית – אילת, ושם נפגש עם שאר המשפחה שלי. ואנחנו רוצים שגם אתה והמשפחה שלך תבואו…" אמרתי לו.
ג'סטין חייך, "כמובן," אמר, לאחר מכן שתק, הביט ברצפה.
"מה קרה?" שאלתי אותו.
הוא נשך את שפתיו כהרגלו, "המון קבוצות של מעריצים ישראלים שלחו לי בקשות שהם רוצים שאבו שוב לישראל להופיע, וחשבתי… אם כבר אני בישראל, אז אולי אופיע…" הוא אמר מתבייש.
"בסדר, אבל אילת זה רחוק מפארק הירקון…" אמרתי לו.
"אז אני אעלה על טיסה, אני אסתדר…" הוא אמר מחייך, חייכתי אליו גם אני.
הצלצול נשמע, "טוב, בוא נעלה לכיתה…" אמרתי לו, "אני חייב לשירותים… נראה לי ששתיתי יותר מידי מים בבוקר…" הוא אמר.
"מה אתה משוגע? אתה תאחר לשיעור." אמרתי לו.
"איזה שיעור יש עכשיו?" שאל ג'סטין.
"היסטוריה." השבתי.
"טוב, זה לא יעזור לי בחיים, זה לא מה שהפך אותי למיליונר, לא נורא אם אאחר…" הוא אמר קורץ, בחוש ההומור המשונה שלו.
עליתי לכיתה, השיעור החל, כעבור מספר דקות ג'סטין עלה גם הוא.
"שלום." הוא אמר בעברית וסגר את הדלת מאחוריו.
"מה הסיבה שאתה מאחר?" שאלה המורה.
ג'סטין חשב מעט ולבסוף אמר: "חתולה נתקעה על עץ, הצלתי אותה, וגם את הגורים, הם בדיוק בקעו מהבי… אה, חתולים לא מטילים ביצים…".
"בסיפור שלך יש משהו לא אמין…" אמרה המורה לג'סטין.
"הצלתי חתולה מעץ." הוא אמר וקרץ לעברי.
"באמת?" שאלה אותו המורה.
ג'סטין עשה את הפרצוף החושב שלו ואמר: "את האמת? לא, פשוט בפעם הקודמת שאיחרתי – אתמול, אמרת לי לפחות להיכנס לכיתה עם תירוץ מרתק, להגיד שהצלתי חתול – וזה מה שאני עושה… אני דמות חינוכית…" חייך.
המורה נשמה עמוק, "שב בבקשה, ג'סטין." אמרה.
ג'סטין עשה כן, הוא פתח את ספר ההיסטוריה על מנת להתעדכן במה שקורה, "המהפכה הצרפתית? אנחנו עדיין תקועים שם?" התלונן, "בעוד 1000 שנה יהיה כתוב בספרי ההיסטוריה: 'בשנת 1994 (המאה ה-20 לספירה) בתאריך 1.3, נולד ילד יפה תואר בקנדה ששמו ג'סטין דרו ביבר, הוא התגלה באינטרנט מסרטונים שהעלה ל-יוטיוב מתחרות מקומית כי הם היו כבדים מידיי לאי-מייל ו-'" החל לומר ג'סטין אך המורה קטעה אותו בכך שאמרה: "בסדר, את הסיפור הזה קראתי כשתפסתי ילדה באמצע השיעור שקראה את קורות החיים שלך באיפון… אנא, אל תחזור על הסיפור המשעמם הזה!".
ג'סטין התעצבן…
הוא ישב ליידי כאשר על פניו חיוך ממזרי.
כבר ידעתי שמשהו לא טוב עומד לקרות… ג'סטין הזה…
"למה אתה מחייך חיוך שכזה?" שאלתי אותו.
"רואה את האישה הזו?" הוא שאל אותי והצביע על המורה, הנהנתי, "בקרוב היא עומדת לחטוף שיירה של מעשים מציקים…" המשיך.
"לא ג'סטין, אתה לא רוצה שוב להיות ליצן הכיתה…" אמרתי לו נשענת על הכיסא.
הוא הסתכל עליי בזלזול, "אם המורה טוב – ג'סטין טוב, אם המורה רע – ג'סטין רע." אמר.
"וואו, דורה כל כך הרבה יותר מחונכת ממך…" אמרתי לו מחייכת.
"יש לי ערכים," ניסה ג'סטין להצדיק את עצמו, "אבל אני רוצה להראות לעולם הזה שלא מתעסקים עם ג'סטין ביבר.".
הסתכלתי על המורה המסכנה, לאחר מכן הבטתי בג'סטין, נשמתי עמוק, ושאלתי אותו: "במה אתה הולך לפתוח את 'המופע'?".
הוא הביט במחברת שלי, תלש ממנה פינה של אחד הדפים, קימט ודחף לתוך קשית.
לאחר מכן הוא אמר לי: "אתחיל את 'המופע' עם: 'Stuck in the face'.".
למי שלא הבין, הוא משתמש בשם של אחד השירים שלו ופשוט שינה את המילה "רגע" למילה: "פנים".
עכשיו במקום "תקוע ברגע", לשיר קוראים: "תקוע בפרצוף".
הוא נשף לתוך הקשית והנייר המגולגל (מה שאנחנו בישראל מכנים: "טוטו") התגלגל היישר אל העורף של המורה.
מיד לאחר הפגיעה ג'סטין העיף את הקשית לעבר שולחנה של סוזן (כמובן מבלי שסוזן שמה לב).
המורה להיסטוריה הסתובבה והסתכלה על כולנו, אני כיסיתי את פני והתפללתי שהשיעור הזה כבר יגמר!
"נלה, עכשיו זה הולך להיות טוב יותר." אמר ג'סטין, "תתכונני ל: 'Favorite trick'!" הוא אמר מתרגש.
כן, לא תעיתם, זה במקור "Favorite girl" ("ילדה מועדפת"), הוא שינה את המילה: "ילדה" למילה: "תעלול".
"לא ג'סטין," אמרתי, "יש לי רעיון טוב יותר, תשנה את זה ל 'One less lonely teacher'." אמרתי לו.
כן, "One less lonely girl" ("ילדה בודדה אחת פחות")  "מורה בודדה אחת פחות".
"לא, איכס!" שלל ג'סטין את דברי.