חברה של כוכב – פרק 8

בהפסקה, הוא לא עשה הרבה, רק ישב במושבי הקהל של מגרש הכדורגל וצפה בתלמידים המשחקים.
הם לא שיתפו אותו, כי הם שונאים אותו, אבל ללא סיבה מוצדקת.
התקרבתי אליו, הוא הביט בי, "למה אתה לא מספר לי כלום?" שאלתי אותו.
הוא שתק, לא ענה.

"מה יש לך?" שאלתי אותו, הוא המשיך במבט הקודר והפנה את מבטו חזרה לעבר המשחק.
הבנתי שהוא לא הולך לענות, הסתכלתי לרצפה, והחלטתי 'לשלוף את הקלף האחרון'.
"OMG – עכביש!" אמרתי מטפסת על הכסא.
"שמע ישראל – איפה?!" שאל ג'סטין.
"לקחת לי את המשפט…" אמרתי לו.
"את גנבת קודם כל את שלי…" הוא אמר, "איפה העכביש?!" הוא נבהל.
חייכתי, "אין עכביש." אמרתי לו, "בסך הכל רציתי לגרום לך לדבר…" אמרתי.
ג'סטין שוב שתק, חזר לישיבה ההיא וצפה במשחק.
"טוב… הבנתי… הערב… הופעה…" אמרתי, ג'סטין הסתכל אליי כאשר המבט הקודר הפך לחיוך קטן ומתבייש.
בערב, באמת, באתי להופעה, המעריצות הצורחות כמעט והפכו אותי חרשת…
לקראת סוף ההופעה, ג'סטין שר את השיר הישן והמוכר "One less lonely girl" כאשר בידו אוחזת נערה הנראת בת גילו.
לקח לי זמן לקלוט שזו למעשה – וונדי.
בסוף השיר וונדי לקחה מג'סטין את המיקרופון ואמרה: "שלום לכן בליבריות! פעם גם אני הייתי אחת מכן, אבל עכשיו אני משהו אחר בשביל ג'סטין, אני החברה שלו…".
נשמעו צרחות של כעס, ואז, הם התנשקו… בחיי, אם הייתי מקבלת שקל על כל נשיקה שג'סטין קיבל הייתי מיליונרית גם… (מיליונרית בדולרים).
המבט של ג'סטין, רואים במבט ההוא שהוא ממש מתנגד לרעיון ועושה את זה מתוך חובה.
מה כבר קרה? מה קרה? הוא אמר שאראה את מי ש-'מושך בחוטים' אז איפה הוא?
רגע, עכשיו אני מבינה! וונדי ואביה הם אלה ש-'מושכים בחוטים', הייתי טיפשה, לא עשיתי 1+1, מה עבר עליי?!
הוא אמר לי לא להאמין לו… לא להאמין לו כשהוא אומר שהוא שונא אותי… כי הם הכריחו אותו לומר את זה! הכלבים האלה…
אבל למה?… רגע, נחשוב, וונדי קפצה על ג'סטין כשראתה אותו… עכשיו היא חברה שלו…
זהו זה! מצאתי! היא רצתה להיות חברה שלו אז היא הכריחה אותו להיפרד ממני ולהיות חבר שלה.
אבל מה היא אמרה לו? מה גרם לו לציית לה?
האב המפחיד היה חשוד במשטרה… בואו נבקש עזרה מהמשטרה…
הוצאתי את הפלאפון שלי וצלצלתי למשטרה.
כעבור מספר דקות הם הגיעו.
ג'סטין נעשה חיוור כשראה את הניידות והפסיק לשיר באמצע השיר "Believe".
"הזמנת משטרה?!" שאלה אותו וונדי בכעס.
"לא! מי הזמין משטרה?!" הוא ענה לה באותו הטון.
מספר שוטרים נכנסו אל המקום, הם הקיפו את ג'סטין והעלו אותו איתם על הניידת.
פחדתי שג'סטין יקבל איזה התקף לב אז עליתי איתו על אותה הניידת.
"נלה! מי הזמין משטרה?! למה יש כאן משטרה?! מה קורה?!" שאל אותי ג'סטין כשנכנסתי לניידת בה הוא היה.
"אני הזמנתי." אמרתי לו.
ג'סטין החוויר עוד יותר, "את מנסה להרוג אותי?!" הוא אמר, "ואותך?!" הוסיף.
"למה אתה מתכוון?" שאלתי.
ג'סטין לא ענה לי, הוא דיבר אל הנהג: "סע, סע, סע…".
הניידות באו עד לתחנת המשטרה, נכנסנו לבפנים.
בניידות שמאחורינו ישבו האב המפחיד וביתו.
אני ונלה נכנסנו לחדר בו שולחן, מצד אחד שלו ישבנו שנינו ומהצד השני, אחד השוטרים שפגש אותנו כשחזרנו מבית ספר.
ג'סטין ישב חיוור, עדיין עם הבגדים הנוצצים של ההופעה.
"תביאו לו כוס מים בבקשה." ביקשתי.
מיד איש אחד הביא לו.
ג'סטין לגם מן המים, "למה באתם? נלה, למה הזמנת משטרה?" הוא שאל אותי.
"ג'סטין," אמר השוטר (ההוא עם השפם), "אתה יכול בבקשה לספר מה גרם לך לעשות את מה שעשית?" שאל.
"מה עשיתי?" שאל ג'סטין.
הבטתי בו, "הקטע עם וונדי, הם כפו עליך לצאת איתה, נכון?" שאלתי אותו.
ג'סטין הרכין את ראשו, "כן, הם אמרו שאם לא אפרד באכזריות ממך נלה ואצא עם וונדי, הם יהרגו אותך.. ואם אספר משהו למשטרה שנינו נמות…" אמר ג'סטין בשקט.
אני והשוטר קפאנו במקומנו, "ג'סטין, הצלת את החיים שלי…" אמרתי, "ג'סטין!" צעקתי עליו מאושרת וחיבקתי אותו חזק, כמעט וחנקתי אותו.
"אם כך הבחור ההוא הוא הפושע, טוב, אני מוציא נגדו כתב אישום ונראה בבית המשפט כמה שנים הוא יישב בכלא.
"הלילה הולכים להיות לי סיוטים…" מלמל ג'סטין.
אז נזכרתי שהוריי הקדימו את החזרה לישראל לסוף השנה הזו, לא ידעתי איך לומר זאת לג'סטין…
לא רציתי להעציב אותו יותר ממה שהוא…
"לא יהיו לך שום סיוטים…" אמרתי לו מחבקת אותו ומחייכת, ג'סטין חייך אליי גם הוא.
לפתע ג'סטין התנתק מן החיבוק, "מה קרה?" שאלתי אותו.