חברים לעט – פרק V

לאורן ישבה לבד בחדר המחשב. ההורים שלה היו באיזו מסיבה כלשהי והאחים שלה היו כל אחד בעיסוקיו שלו. היא פתחה את תיבת המיילים. עוד מייל מתומאס.
היא קראה אותו אבל לא הצליחה להבין. איך הוא יכול לחשוב שמשהו בסדר?.

"היי תומאס,
אני לא חושבת שאחרי 7 שנים אני הייתי יכולה להיות כזאת בסדר כמוך. תאמין לי שמגיע לך כל הכבוד ואני גם מצדיעה לך.
קשה לי להאמין שאני עכשיו אהיה בלי ההורים שלי אז אני לא יכולה לתאר מה היה קורה אם הייתי בת 9והייתי מאבדת אותם ואת האחים שלי.
אח שלך היה תאום זהה או תאום אחווה?.
בכל מקרה, אני אנסה לעזור לך עם הביטחון העצמי שלך. אם אתה מרגיש חוסר ביטחון עצמי אני אעודד אותך. אני יכולה להישבע לך בכל היקר לי שאתה בן אדם טוב. יש לך לב טוב.
בנוגע לגלידה. שתיתי לי קצת גלידה עכשיו. סליחה אכלתי. המקפיא שלנו לא עבד כמה שעות ולכן כל הגלידה הפכה לשלולית טעימה שהנמלים החליטו לחגוג בה אז אמא קנתה גלידה חדשה שלצערי לא שרדה את הדרך הביתה מהסופרמרקט.
אני כמעט כל יום בים בקיץ. קשה לי לאמין שאתה חי בלי הים. לפחות תהנה כל עוד אתה שם. אני אף פעם לא קופאת למוות אפילו שזה אוקייאנוס. כנראה כי התרגלתי כבר למים.
יש לי שאלה. איך אומרים בגרמנית סתום ת'פה שלך?.
אני אחכה לתשובה.
לאורן".

"היי לאורן,
בנוגע לסתום ת'פה בגרמנית – זה fresse.
תודה רבה לך על המחמאות. באיזשהו שלב מתרגלים לזה שאין הורים. זה קשה מאוד אבל אפשר לשרוד. בנוגע לאח התאום שלי – היינו תאומי אחווה. זה היה מוזר ביותר מה שקרה בינינו. הוא היה בלונדיני עם עיניים חומות ואני שיער שחור עם עיניים כחולות. שונים לחלוטין אחד מהשני אבל היינו כמו החברים הכי טובים. אני עדיין בטראומה קשה מזה אבל בלילות לפעמים אני חולם עליו. שהוא עדיין בחיים ואנחנו מדברים.
אני עכשיו לא בבית. אני בבית ספר בשעה חופשית. זה נהדר שהמציאו שעות חופשיות על שיעור אומנות כיוון שהמורה הפסיכי שלנו לאומנות מרביץ לנו עם סרגלים כל פעם שאנחנו צובעים מחוץ לקווים. בעע. אני אדם ריאלי. ממש לא הומאני.
בנוגע לגלידה – נשמע סיפור קורע לב. אני אשלח אליך פילים כחולים מעופפים עם חבילות גלידה. לפילים יש מקפיא בתוך הגב שלהם. אם פותחים אותו אפשר לגלות בפנים גם כמה בקבוקי מיץ ששכבו שם שנים והתוקף פג כבר מזמן אבל היי? ראש שני זה מה זה כייף!.
תודה בנוגע לביטחון העצמי. למזלי אין כאן אף אחד שיציק לי ולכן אני יכול לכתוב הכל בלי שיציצו.
בכל מקרה, אני בטוח שאם תגיעי לגרמניה ותנסי לשחות בים הצפוני את תהפכי לגוש קרח. כלא בצורת גוש קרח – לא חוויה נעימה. ואני לא מדבר מניסיון D:.
תאחלי לי מזל טוב. מספר החברים שלי ירד כרגע ל – 25. נפטרתי מהסינית. כרגע המועמדים הבאים הם ניו-זילנד וקזחסטן.
טוב, זה הכל.
תומאס".

לאורן ישבה בבית שלה. השעה הייתה שלוש לפנות בוקר. אומנם היה לה בית ספר למחרת אבל זה לא עניין אותה. עניין אותה לדעת למה ההורים שלה עדיין לא חזרו. הם אמרו שהם יחזרו בשתיים עשרה לכל המאוחר. מה כבר יכול היה לקרות להם?.