חדר 412
שמונה בערב.
חדר 412.
שנינו לבד.
מתח..
שעון מתקתק
כוס יין .
שמלה אדומה.
אודם .
לב דופק
מתח.
מסתכל עלי.
מסתכלת עליו.
מתקרב .
עוד קצת
ועוד קצת..
ברקע השעון מתקתק
והלב דופק..
והנה , הוא פה מולי.
ולפתע,
זה קרה .
כוס היין נשברה.
התנפצות רסיסי זכוכית
נשמעים על הרצפה..
השעון נעצר.
הלב הפסיק לפעום.
שפתיים נוגעות..
נדמה שזה חלום..
אך זה קרה.
בחדר 412.
שעה שמונה ורבע..
התנשקנו לראשונה.
תגובות (2)
הבנתי מה ניסית לעשות שם, אבל לא התחברתי. משום מה הקטע הרגיש מאוד קר וחסר רגש, אבלאני לא מצליחה להצביע על הסיבה.
בגלל שזה שורות קצרות אז אין לנו את המקום והזמן לקבל את הרגש מהמילים, אם כי הקטע נחמד בסך הכל