חייו של כוכב לנצח – פרק 78| האם זה הסוף של גיבור הסיפור?

~~~~~~~~~מנקודת המבט של נלה~~~~~~~~~
קרני האור שחדרו לאוהל שלי ושל מירנדה העירו את שתינו.
פתחתי את רוכסן האוהל והבטתי אל האוהל ממול, בו ג'ק וג'סטין ישנו.
"הם עדיין ישנים הבטטות…" אמרה מירנדה.
"כן…" מלמלתי.
"בואי נעיר אותם, שיקומו כבר" אמרה מירנדה.
"טוב…" אמרתי ושתינו יצאנו מהאוהל.
"אבל קודם, נצחצח שיניים" אמרתי לה.
"כן…" אמרה מירנדה והלכנו לצחצח שיניים (היו שם כיורים קטנים).
"ג'סטין וג'ק באותו האוהל, נכון?" שאלה.
"נראה לי, החברים הכי טובים…" אמרתי לה.
"בואי…" אמרה מירנדה ובשקט פתחה את הרוכסן של האוהל שלהם.
נכנסנו, ג'סטין ישן בתוך שק שינה כחול, וג'ק בתוך שק שינה ירוק.
סגרנו את האוהל בשקט.
"נכון שג'קוש יושן כמו מלאך?" שאלה מירנדה.
"לא… אם כבר אז ג'סטין" אמרתי לה בצחקוק.
"נעיר אותם עם נשיקה?" שאלה אותי מירנדה.
"כן" אמרתי, התכופפתי כדי לנשק לג'סטין ואז הרחתי ריח מסריח… "הם לא צחצחו שיניים! אני לא מנשקת אותו… הוא מסריח בפה" אמרתי.
"צודקת…" אמרה מירנדה בעצב.
ג'סטין הסתובב לצד השני, מעט רועד, היה ברור לי שקר לו.
"אווו…" מלמלתי מסדרת לו את שק השינה ומתיישבת לידו.
אז ג'סטין דפק חיוך פתאומי.
תהיתי, הוא ער?!
אז חיוכו נעלם והוא חזר לפרצופו הרגיל.
ישבתי ליד מסתכלת עליו, כאילו בא לי לשחק לו בשיער ולעשות לו תסרוקת של התינוק הזה של אסם… חחח
אז הוא פקח עין אחת וחייך שוב.
"ג'סטין! אתה… אתה ער?" אמרתי מופתעת.
ג'סטין קם והביט בי "לא יכולת פשוט להעיר אותי ככה:" הוא אמר ונעמד מולי מכריז:
"בוקר טוב ג'סטין! תתעורר יא חתיכת בטטה שנדבקה לספסל!
אני מתחילה לחשוד שמתחת לכל השיער הזה אין מוח!" הוא אמר וצחק.
"להעליב אותך? אתה רוצה שאני אעליב אותך?" שאלתי אותו.
"סתם, אני צוחק… זרמי איתי" הוא אמר.
"מה זה הרעש הזה?…" מלמל ג'ק בעודו קם.
"ג'סטין… אמבולנסים לא צריכים סירנה, הם צריכים את ג'סטין שישב להם על הגג וישיר" אמרה מירנדה.
אחר כך, אני, ג'ק, ג'סטין, מקס, ג'סמין ומירנדה הלכנו לשחות בנהר, נהננו מאוד עד שגילנו שיש שם פאפארצי.
"אל תתיחסו אליהם" אמר ג'סטין.
"כן…" מילמלתי.
"טוב, מי עושה נגדי תחרות צלילה?!" אמר ג'סטין כדי להעביר נושא.
"אני!" קראו ג'ק, מקס, ג'סמין ומירנדה.
"אני שופטת למה אני בטוח אפסיד…" אמרתי וצחקקתי מעט.
"3, 4, ו!" קראתי וכולם צללו.
כולם הוציאו בועות, זה היה בסדר, עד ש… הבחנתי בכך שג'סטין לפתע חדל לנשום.
"ג'סטין? הכל בסדר איתך?" שאלתי כשאני מנסה לנענע את זרועו.
ג'סטין לא עלה למעלה, נכנסתי לפאניקה.
שחיתי מתחתיו ונסתי להרים את ראשו אל מעל למים תוך כדי שאני נותנת לג'ק בעיטות חלשות כדי לקרוא לו לעזור לי.
ג'ק עלה לפני המים ואחריו השאר. "למה אתם מחכים בדיוק?! עזרו לי להרים אותו אל היבשה!" אמרתי להם.
גם הם נבהלו, כולם עזרו לי להשכיב את ג'סטין על האדמה.
נסתי ללחוץ על בטנו, להוציא מים שכנראה חדרו לגופו בהגזמה, אך ג'סטין לא הגיב.