חיים חדשים – פרק 4
פרק 4
"מאמי נסענו ליומיים לעסקים באיטליה, דליה תבשל לך, נשיקות אמא"
קראתי את המכתב שאמא השאירה לי ליד המחשב…. יופי אפילו לא טרחה להגיד לי לפני
׳נשיקות….׳ אמרתי וקרעתי את הדף, זרקתי אותו לפח
עיניין אותי מה יש בדיסק הזה שהערס הביא לי אתמול.. לקחתי את המחשב, הכנסתי את הדיסק ואז הייתה לי שיחה בסקייפ מג׳ון ג׳ון, פתחתי אותה
׳היי נועה׳ הוא אמר וחייך, כן יונתן פעם הוא יהודי בדיוק כמוני אז הוא יודע גם לדבר עברית
׳היי ג׳ון ג׳ון׳
׳מה קורה ?׳ שאל בהתעניינות
׳חרא פה, אתה לא מבין…׳
׳אז תעברי לאבא שלך, את באמת לא צריכה לסבול את זה….׳ אמר, נכון הוא ממש צודק ! אני לא צריכה לסבול את זה !
׳כן… זו התוכנית…׳ אמרתי ביאוש
׳טוב, ועכשיו, טדאםם !׳ הוא מתלהב ׳יש מצב שאנחנו מחממים את רג׳ינה ספקטור׳ (זמרת בחול) כשהוא אומר ׳אנחנו׳ הוא מתכוון אליו וללהקה שלו.. אני הייתי גם אמורה להיות בלהקה הזאת רק שיש לי פחד במה ענקי, אני לא מסוגלת לשיר בפני אנשים…
׳מההה ?! די, לא נכון יוני !! די נו אתה לא רציני נכון ? איך זה קרה ?׳ הייתי בהלם, היא זמרת ממש גדולה !!
׳לא יודע… הם שמעו איזה דמו שלנו׳
׳בואנה, אתה בטח מרחף אה ?׳ שאלתי וחייכתי… אווף למה אני לא יכולה להיות שם איתו ?!
׳כן…. האמת שזה.. קצת מלחיץ.. אני מרגיש כאילו שפכו לי קולה קפואה על המכנסיים׳ הוא אמר לחוץ
׳די אתה תהייה בסדר ג׳ון ג׳ון׳ ניסיתי להרגיע אותו
׳כן ?׳
׳בטוח.. מה אני מכירה אותך… נותנים לך מיקרופון, אתה עף, אתה…׳ עודדתי אותו
׳יואוו, איך הייתי צריך לדבר איתך, תודה׳ הוא אמר
׳בכיף׳ חייכתי ׳רגע ו.. תשירו את השיר שלי ?׳ שאלתי, לפני שנסעתי כתבתי להם שיר ממש יפה
׳אני לא יודעת… כאילו אני חושב שהשיר הזה צריך עוד קצת עבודה…׳ הוא אמר בלא נעימות כזאת
׳כן. נכון..׳ עניתי בייאוש
׳לא את האמת שעכשיו בדיוק, עמדתי… אתה יודע, לשפר אותו קצת, לחדד׳
׳קול. אוי שיט אני חייב לרוץ׳ צלצל לו הטלפון ׳עוד לא הספקתי להתקלח ויש לי עכשיו חזרה.. טוב ביי׳ הוא אמר וישר ניתק
הייתה דפיקה על הדלת וראיתי שהיא נפתחת.. זאת הייתה דליה, העוזרת של הארי
׳הכנתי לך פלפלים ממולאים, אמא שלך בקשה שתאכלי כמו שצריך, את לא אוכלת כלום…׳
׳ממש לא בא לי פלפלים ממולאים עכשיו, תודה..׳ אמרתי עוד מבואסת מימה שיונתן אמר לי.. הם לא ישירו את השיר שלי …
התעוררתי בבוקר , התקלחתי מהר ולבשתי גרביון קרעים שחור, חצאית מיני אדומה וגופיה שחורה ואת כל הצמידים השחורים עם הניטים
לקחתי כסף ויצאתי לבית ספר ברגל.. הוא לא כזה רחוק מהבית שלי
הגעתי שמתי את התיק בכיתה והלכתי ללוקר כדי להוציא משם מחברת
חזרתי לכיתה וראיתי את הערס מאתמול הופך לי את כל התיק
כשאני מסתכלת עליו ככה … הוא ניראה יותר ערס מימה שהוא, קעקוע בגב וקעקוע של שם על היד, עגיל באף והשיער מסודר ללמעלה
׳אם אתה מחפש את זה..׳ אמרתי והצבעתי על הדיסק ביד שלי ׳אז זה לא שם׳ מיד הוא עזב את התיק
׳תביאי׳ אמר בקול מאיים
׳תביאי בבקשה, אתה יכול גם להגיד תודה, זה יהיה נחמד׳
׳אמרתי לך להחביא אותה לא ?׳ הוא המשיך עם הקול המאיים
׳ואני בחרתי לא להחביא אותה׳ עניתי
׳את יודעת מה יש בפנים ?׳ שאל
׳מה, חיילים אמריקאים מענים שבויים בעיראק׳ החלטתי לעצבן אותו
׳הסתכלת עליה ?! כן או לא ?׳ הוא חזר על עצמו
׳אסי׳ זכרתי שהחברה שלו קראה לו ככה אתמול ׳אני בניגוד אלייך לא פולשת לפרטיות של אחרים, אוקיי ?!׳ והצבעתי על התיק שלי
׳את לא מתכוונת לדפוק לי איזה קטע מסריח עם הדיסק, אה ?׳ חזר לקול המאיים
׳אני ? ממש לא׳
׳אני מקווה בשבילך, לא בשבילי׳ אמר בחיוך מאולץ
׳קח׳ נתתי לו את הדיסק
׳ואני מאוד מקווה שזה יסיים את מערכת היחסים הקצרה והמאוד לא מעניינת שהייתה בנינו, סבבה ?׳ הסתכלתי לו בעיניים
הוא העביר בי מבט מהיר מלמעלה עד למטה ואז אמר ׳גם אני׳ וחזר להסתכל לי בעיניים
׳יש לך טעות בקעקוע׳ אמרתי אחרי שהתרחקנו
׳מה ?!׳ הוא התעצבן, היה כתוב שם של שחקן כדורסל מצליח שבמקרה אני מכירה מניו יורק
׳דניס זה עם שני אן׳ ראיתי שהוא כבר ממש רתח, הוא הסתובב והלך לכיוון היציאה מהכיתה, בדיוק נכנס לכיתה ילד והוא העיף אותו על הדלת ואמר לו לזוז
אבל אני ? חייכתי לעצמי :)
תגובות (11)
תמשיכי! שש תגובות ממני יספיקו? כל אחת תיהיה שונה ומיוחדת במינה..?
איזה סיפור מושלם!
תמשיכי!!!
נו, אז למה את מחכה?
אסי והיא כל כך יהיו חברים! חה חה חה —> #_#
אמרתי או לא אמרתי?
חחח סטרי אבל זה נחשב כאחד (:
חחח סורי אבל זה נחשב כאחד (:
תמשייכגי
תמשיכי
תמשיכייי מהמםםםם <3