חיים פעם אחת עונה 2- פרק 1 !!!

נקודת מבט ניקי:
רצתי לבית חיפשתי את תהל. היא בדיוק התלבשה אמרתי לה שיש מישהו בבית שתהיי בשקט.תהל נלחצה אבל ריסנה את עצמה אחרי כמה דקות.
ירדנו למטה על מנת לברוח מהבית, אבל בקומה השנייה הוא עמד שם מכוסה בחליפה שחורה. ראו רק את העיינים שלו, עיינים ירוקות יפות מלאות חרטה.
הוא כיוון את האקדח לתהל אבל נעמדתי לפנייה והכדור פגע בי בכתף, הוא כיוון שוב אבל לכיוון הרגל שלה ופגע. תהל נפלה על הרצפה ובכתה מהכאבים.
כאב לי אבל אני צריכה להיות חזקה לפחות למען תהל. ניסיתי להאיבק בו בכל כוחי אבל אז במקום לקחת את האקדח ולכוון אליו לחצתי על האדק הכדור פגע בי בשנייה האחרונה.
הוא נכנס לפאניקה וברח מהחלון.
כאב לי הרגשתי את הכאב בכל מקום בגופי. היו לי סחרחורות וכאבים הרמתי טיפה תהל וירדתי איתה טיפה במדרגות.
נאנקתי מהכאב, לא יכולתי לנשום. הריצפה כל הזמן זזה.
ראיתי את אלירן.
"אלירן…" מלמלתי בכאב. הוא קלט אותי ורץ אליי.
אלירן הרים אותי ובכיתי. התפרקתי.
"תגיד לאביאל אני אוהבת אותו" אמרתי בשקט בוכה.
"את תגידי לו לבד" אלירן אמר ורץ החוצה.
הוא הניח אותי על מיטה קשה לא יכולתי יותר עצמתי את עייני.
אני לא יודעת כמה זמן עבר אבל מצאתי את עצמי בחדר לבן. כשאני רואה את כל חיי מולי. כל מה שקרה לי בחיים. הטוב הרע.
ואז הוא הגיע.. אביאל.
ראיתי את כל הקטעים שהיו לנו.. הכל.
"אני לא רוצה למות" מלמלתי בבכי.
מולי היה אדם, ככל שהתקדמתי ראיתי אותו אביאל. הוא בכה.
"ניקי אם את שומעת אותי בבקשה תתעוררי. הבטחת להיות איתי לנצח. הבטחת לקנא ולהתאהב בי כל פעם מחדש. הבטחת לא לשכוח ממני. הבטחת לאהוב אותי. הבטחת שתהיי שלי לנצח. שאנחנו לא ניפרד. ועכשיו את על המיטה נלחמת על החיים שלך! אז תעשי הכל אל תוותרי. אל תכנעי. אל תשכחי שאני כאן מחכה רק לך. לאהובתי. לאישה של חיי, לאמא של הילדים שלי. את האושר שלי. אל תלכי. לא עכשיו!" שמעתי את אביאל אומר. הרגשתי חמימות ביד כאילו הוא החזיק לי את היד.
"אני לא הולכת אתה שומע?! אני נשארת! אני נלחמת! יש לי על מה ועל מי!! אני לא עומדת למות!!" צעקתי בכל כוחי.

נקודת מבט אביאל:
החזקתי בידה, התפללתי שהיא תתעורר. אחרי כמה דקות היא לחצה את ידי. רצתי החוצה ואמרתי לדור, הוא רץ לקרוא לרופא. רופאים נכנסו שוב לחדר ניתוח והוציאו אותי.
"היא חיה היא שמעה אותי" אמרתי בחיוך.. למרות שהיא לא בריאה אני יודע שהיא לא מתה זה מספיק טוב כדי לתת לי תקווה.
אחרי שעה וחצי הרופאים יצאו בחיוך.
"זה נס. היא חיה.. אבל יש בעיה קטנה" הרופא אמר.. וואלה הרס לי ת'מצב רוח בשנייה.
"זה נס היא חיה למה להמשיך?!" דור צעק עליו.
"היא בטראומה ככה שרוב הדברים שקרו כנראה היא שכחה.
"מזה שכחה?" תהל אמרה והתחילה לבכות.
"שאלנו אותה בחצי שעה האחרונה שאלות עלייה לפי מה שאמרתם. היא לא זוכרת כלום מתחילת הלימודים. כלומר קצת יותר וחצי שנה. היו לה עוד טראומות בחצי שנה האלה וכרגע זה השפיע גם על הזיכרון. ניקול מדחיקה את הרגעים הקשים אבל הזיכרון לא עובד לפי הרצון או שמדחיקים הכל או כלום.. אז היא לא זוכרת כרגע כלום.. הזיכרונות יחזרו אלייה במקודם או במאוחר אבל היא חיה וזה הכי חשוב לא?" הרופא אמר.. בן זונה של רופא הרגע אמרת את הדבר הכי נורא בעולם שאהבת חיי לא זוכרת אותי!!
נכנסתי לחדרה היא הייתה ערה היא הסתכלה כאילו נפלתי מהשמיים.
חייכתי למרות הכל היא חיה!
חיבקתי אותה חזק אבל היא העיפה אותי ממנה.
"מכירים? לא אז מה נראה לך שאתה מחבק אותי?" היא אמרה בהלם מהסיטואציה.
"אביאל בן שבת אנחנו זוג כבר חצי שנה בערך." אמרתי מנסה שהיא תזכור.
"אין לי חבר אז מאמי תסגור את הדלת אחרייך.. ביי" היא אמרה ונופפה לי לשלום. זה שבר אותי.

*כעבור חודש*
חודש עבר והיא לא זוכרת כלום!!! אז מה השתנה?
אופיר החברה של ניקי שהייתה איתה בבקתה חזרה לארץ אחרי שהיא שמעה על מה שקרה לניקי.. ונחשו מה? אופיר ומאור יחד! הוא שכח קצת מתהל.
תהל ודור מאושרים, לין ונתנאל מאוהבים, תורן ונוי בשיא שלהם בקטע טוב.. ירדן ועומר הפכו לזוג בלילה של ההתנקשות.
ליאן סלחה לברוך. עכשיו ברוך מחפש אחריי המתנקש.
ואני? שבור. מיואש. אין לי מה לעשות יותר. היא לא זוכרת אותי. החיים שלי לא זוכרת אותי. הקטנה שלי.
היא אומרת שהיא לא מרגישה שזאת היא.
אחרי חודש החלטתי אני לא רודף אחרייה לא נלחם אין בי כוח יותר אז חזרתי להיות הסטוציונר.
אני לא רוצה לשכוח אותה אבל במצב הזה עדיף..
אני אוהב אותך ניקול אמסלם… לנצח!