חיים פעם אחת- פרק 14 חלק ב'

נקודת מבט ניקי:
מרוב הבכי לא שמתי לב שהמכונית ואז שמעתי ילד צועק עליי לזוז אבל לא יכולתי אבל הוא רץ לעברי ודחף אותי, נפלנו על המדרכה והתחלתי לבכות מהכל.
"את בסדר?"
"כן בזכותך תודה" אמרתי עם דמעות
"אושר"
"ניקול אבל תקרא לי ניקי" אמרתי
"אז מה תמיד אתה מתחיל עם בנות שאתה מציל?" הוספתי
"רק עם היפות והמיוחדות ביותר" אמר עם חיוך יפה אבל עם כמה שהחיוך שלו יפה הוא לא מגיע לקרסוליים של אביאל.
"עוד ערס" אמרתי בגיחוך
"למה ככה כפרה? פגעת" אושר אמר.
"אל תקרא לי כפרה" אמרתי
"טוב נשמה" אושר אמר בכוונה להרגיז אותי.
"תתרחק ממנה!!" שמעתי את אביאל צועק לכיוונו של אושר
"אביאל בן שבת במה זכינו בכבוד שאתה פה?!" אושר אמר בגיחוך
"אושר עוף ממנה אחרת הראש שלך יעוף בכוח" אביאל איים וראו שהוא עצבני.
אושר קם ונכנס לבפנים, אני יודעת שהזונה ההיא נישקה את אביאל אבל הוא היה צריך להתנתק באותה שנייה נכון?
"קטנה שלי אני מצטער" אביאל אמר ראיתי את הכנות שלו זה מה שאני אוהבת בו העיינים שלו אומרות את האמת.
"זה בסדר" אמרתי באדישות.
"ניקי זה לא בסדר ואת יודעת" אביאל אמר.
נישקתי אותו בלי קשר לכלום הכי לא קשור לחיים!! אבל הייתי זקוקה לנשיקה הזאת למגע שלו ולחום שלו אני זקוקה לו!!
"אני רוצה לחזור למלון" אמרתי לאביאל כשהתנתקנו
"עוד רגע אני צריך לעשות משהו" אביאל אמר נעמד ולקח את ידי ונכנסנו חזרה לבפנים.
"היי!!!!" אביאל צעק באמצע הסלון כולם הסתכלו עליו.. כולם!!
"זאת ניקי, ניקול אמסלם חברה שלי האישה שלי האחת שלי הילדה שלימדה אותי מזה אהבה זאת שבזכותה אני אביאל בן שבת מגיע לבצפר בזמן הילד שבזכותה הפסיק לזיין ולזרוק. בזכותה היום שלי כבר לא סובב סביב פרחות שלבושות קצר אלא סביבה עם היא מאושרת עם החיוך ירד לה מהפנים עם היא עצבנית או עם קרה לה משהו. ניקי אמסלם שיגעה אותי בזכותך אני אדם חדש" אביאל אמר והסתכל עליי.
נישקתי אותו נשיקה קטנה ועדינה, כשהתנתקנו שנינו חייכנו כל הבנים פירגנו בשביל אביאל והבנות שהכרתי גם, כמובן שהזונות אמרו לאביאל שעם אני ישעמם אותו שיתקשר… נואשות אבל אני עדיין יהרוג אותן אביאל נפנף אותן וחייך אליי שהכל בסדר מה שגרם לי לחייך חיוך גדול ואמיתי :)

נקודת מבט דור:
אני ואביאל החלטנו לעשות לבנות יום כיף החלטנו לקחת אותן לעשות צניחה חופשית.. בכל זאת חיים פעם אחת לא ננצל? :)
אני ואביאל התארגנו התלבשנו מושלם לפחות אני מושלם, חתיך הורס.. חייכתי לעצמי במראה :)
"מה אחי זהו מצאת את המשיכה שלך?" אביאל צחק עליי
"יא בן זונה אני האחרון להיות הומו.. לא שיש לי בעיה אבל ההומו הזה יוצא עם אחותך אז סתום ת'פה" אמרתי לו אביאל גיחך והמשכנו לארגן הכל.
לקראת 8 בבוקר הלכנו לחדר של הבנות להעיר אותן.

נקודת מבט ניקי:
*8 בבוקר*
דפקו בדלת אני ונוי קמנו אביאל עמד שם עם שתי זרות פרחים, זר אחד נתן לי וזר אחד לנוי.
דור נכנס אחריו עם עגלה שעליה ארוחת בוקר <3
"תאכלו תתלבשו ותהיו מושלמות כמו תמיד כי היום אנחנו עושים לכן יום כיף" אביאל אמר ונתן לי נשיקת בוקר טוב.
אכלנו התלבשנו והתארגנו.
דור נעל את הדלת של החדר ונתן לנוי יד והוביל אותה לרכב ואותו דבר אני ואביאל.
"מאמי מה אנחנו עושים פה?" שאלתי מפוחדת מהתשובה.
"צניחה חופשית" אביאל אמר כמו ילד בן 5 שמתרגש כשהוא מקבל סוכריה.
"מה?!?!!?!!!!!" אני ונוי צעקנו, דור ואביאל עשו מבט תמים כאילו הם לא עשו כלום.
"נו אביאל אני ימות מפחד לא רוצה" אמרתי לאביאל כשהוא הרים אותי למעלה.
"דור אני יהרוג אותך אני נשבעת אני יגיד עלייך קדיש נו דיי תוציא אותי מפה!!" נוי צעקה על דור.
"אנחנו בחיים לא נעשה משהו שיפגע בכן תסמכו עלינו" אביאל אמר והסתכל עליי.
"טוב.." אמרתי מפוחדת ונתתי לו יד.
"אתם ניסיתם להרוג אותנו" נוי אמרה כשהיינו בדרך למלון
"אני בחיים לא יעשה משהו שאתם מבקשים אני נשבעת!!!" אמרתי לאביאל.
"בעצם ניקי הם עשו לנו יום כיף אז עכשיו התור שלנו לא?" נוי אמרה וחייכה
"כן טוב עכשיו תורנו להנות" אמרתי לנוי, דור ואביאל התחילו לפחד.

*12 בצהריים*
"לא לא לא לא לא לא ולא!" אביאל צעק כשעמדנו מול הקניון.
"נו אביאל חצי שעה ונחזור אל תדאג" אמרתי לו.
"לא!!!" דור צעק
"ואני חשבתי שהם אוהבים אותנו" נוי התחילה לבכות
"טוב נחפש מישהו שיאהב אותנו" אמרתי בקול עצוב
"טוב בסדר אנחנו באים" אביאל אמר באנחה.

*18 בערב*
"חצי שעה ונחזור למלון אביאל אל תדאג כן בטח!!" אביאל אמר כשהוא נופל על הספה.
"מה אתם בוכים קיבלתם גם מתנה" אמרתי בתמימות
"כן ניקי שתי שקיות מתוך מאה שלכן!" אביאל אמר בעוקצנות.
"אפילו הקניון פשט רגל לא היה לו מה למכור אתן קניתן את כל הקניון עשיתן לו הכנסה שבשנה הוא לא מגיע לסכום כזה!!" דור אמר כשהוא שוכב על המיטה ליד נוי.