חיים פעם אחת- פרק 18

נקודת מבט ניקי:
יום שבת בערב אני תהל ונוי עשינו לנו ערב בנות בחדר שלי כמו כל שבת והבנים למטה רואים כדורגל צועקים ושוברים את הבית.
אני תהל ונוי החלנו לעשות לק לדבר צחקנו ראינו סרטים את כל ה4 סרטים של דמדומים אנחנו פשוט מכורות לסרט הזה ואחרי זה ראינו משחקי הרעב.
נגמר משחקי הרעב 2 כשאנחנו צועקות על הטלוויזיה שאנחנו רוצות לדעת את ההמשך אחרי כמה דקות ירדנו למטה להכין פופקורן לסרט הבא שנבחר ואז דפקו בדלת.
"בנים תפתחו את הדלת" נוי צעקה להם מהמטבח.
"נו נוי תפתחי את אין לנו כוח" מאור צעק
"דור מאמי תפתח" נוי צעקה.
"נוי חיים שלי הדלת רחוקה" הוא צעק.
"מאורי תפתח את הדלת" תהל אמרה
"נו תהל בבקשה לא" הוא אמר בעצבות.
"טוב קרציות אני יפתח את הדלת חפרתם" אמרתי בעצבים והלכתי לכיוון הדלת.
"זה לא.. לא יכול להיות" אמרתי בהלם עם דמעות אביאל מאור ודור נעמדו כשהם ראו את הדמעות בעייני.
הוא חזר אחרי חצי שנה הוא חזר אני לא מאמינה עליו.
"חתיכת.. חתיכת אגואיסט חצי שנה" אמרתי והשפלתי את מבטי למטה.
נתנאל עמד בדלת עם חיוך של הכל בסדר למרות שידעתי שזה שקר ידעתי איפה הוא בחצי שנה הזאת אבל לא היה לי לב לספר לתהל.
"אפשר להכנס?" הוא אמר בתמימות
"התגעגעתי אלייך נורא, וברור שכן זה הבית השני שלך חתיכת מפגר" צעקתי עליו בבכי וחיבקתי אותו.
אני ונתנאל נכנסנו לבפנים לסלון.
תהל קלטה את נתנאל קמה בבכי וחיבקה אותו והחלה להרביץ לו בחזה אבל ראו שזה לא הזיז לנתנאל.
דור חיבק את נתנאל ואחריו מאור ואביאל.
אני ותהל חיבקנו את נתנאל שוב.
ראיתי את המבט הקנאה של אביאל בעיינים אבל דור אמר לו שאני ונתנאל כמו אחים אז הוא נרגע מעט.
אחרי שעתיים נוי ותהל נרדמו בחדר שלי אז ירדתי למטה התיישבתי בין אביאל לנתנאל.
"נתנאל אפשר לדבר בחוץ שנייה?" שאלתי אותו
"כן נסיכה בואי" הוא אמר בנחמדות… ואוו נתנאל נחמד אליי?!! זה חדש.
יצאנו החוצה והתיישבנו על הנדנדות שבחצר ראיתי שאביאל מסתכל עלינו.
"אני יודעת הכל" אמרתי אחרי כמה דקות של שקט.
"מה? על מה את מדברת?" נתנאל שאל
"נתנאל אני יודעת שלא היית אצל בנות חזרת לעסק של ברוך אתה יודע מה היה יכול לקרות לך?!" אמרתי בחצי צעקה
"את דאגת לי?" הוא שאל

נקודת מבט נתנאל:
"ניקי תעני לי על השאלה דאגת לי?" חזרתי על השאלה
"ברור שכן למרות הריבים שלנו התגעגעתי אליך פחדתי שיקרה לך משהו אתה כמו אח שני שלי אתה חבר טוב שלי חשבת מה היה קורה עם היית נפגע? מה עם תהל? דור? מה היה איתי?" ראיתי שכאב לה
"נסיכה שלי" אמרתי וחיבקתי אותה היא התחילה לבכות לי על הכתף.
"ניקי זאת חולצה חדשה" אמרתי בגיחוך
"לא אכפת לי וגם לך לא אז תחבק אותי ותשתוק בחייאת ראבק" היא אמרה בבכי.
"בואנה מי לימד אותך לדבר כמו ערסית?" אמרתי לה כדי לשנות את נושא השיחה
"חחח אתה ודור המכוערים" היא אמרה ומשכה בכתפייה.
"מי מכוער יגמדה?!" אמרתי לה בארסיות
"גמדה אחותך ואתה מכוער אייכ בסוף אני ידבק ממך בכיעור" היא אמרה בחיוך גאה.
"פחחח חיה בסרט אם כבר אולי אני יתן לך טיפונת מהיופי המושלם שלי" אמרתי בחיוך מנצח
"דביל.." היא אמרה בצחוק מתגלגל, משכתי אותה לחיבוק.
וואי איך התגעגעתי אליה!!
"ניקי תגידי מה עם לין? היא לא באה לומר לי שלום?" לא הבנתי ידעתי שלין דלוקה עליי אז איך היא לא באה לומר לי שלום?!!
"נתנאל.." היא התחילה לומר
"ניקי זה נתי" אמרתי בחיוך והיא חייכה גם.
"נתי, לין הפכה למגעילה אמ… כמו זונה היא מתלבשת קצר חשוף שותה מעשנת הכל" היא אמרה.
"וואו חצי שנה לא הייתי וכולכם השתנתם אה?" אמרתי בהלם
"חחח פעם הבאה אל תעזוב" היא אמרה ושמה ראש על כתפי.
"לכי לישון גמדה מחר יום חדש נדבר מחר.." אמרתי לה ונישקתי לראשה.
היא קמה לכיוון החלון הזזה כדי להיכנס לחלון ואז הסתובבה…
"אתה תהיה פה מחר בבוקר נכון?" היא שאלה
"ברור נסיכה אין לי עוד לאן ללכת." אמרתי וראיתי שהיא שמחה לשמוע זאת.
"לילה טוב נתי" היא אמרה בחיוך.
"לילה טוב נסיכה שלי" אמרתי ושלחתי לה נשיקה באוויר היא חייכה ונכנסה הבייתה.

נקודת מבט ניקי:
אחרי השיחה עם נתי הרגשתי יותר טוב יותר בטוח לא אהבתי בכלל את העובדה שהוא חזר לעסק המפגר הזה של ברוך.
נכנסתי וראיתי שאביאל עדיין ער.
"אהוב שלייייי" צעקתי וחיבקתי אותו, בהתחלה הוא לא חיבק אותי ואז הוא נשבר וחיבק.
"אני לא אוהב איך שהוא מסתכל עליייך" אביאל אמר והסתכל על נתנאל שעישן סיגריה.
"אין ביני לבין נתנאל שום דבר הוא כמו אח גדול בשבילי מבטיחה." אמרתי והסתכלתי לאביאל בעיינים.
"רואה זה הסיבה שהעיינים שלך הם הדבר האהוב עליי רואים בהן את האמת" אביאל אמר ונישק אותי נשיקה קטנה.
"רק את העיינים שלי אתה אוהב?" שאלתי בערמומיות
"ואת הפה והאף הקטן והידיים וכל מקום וכל דבר שקשור אלייך" אביאל אמר בקול חמוד.
"כל דבר?" שאלתי
"כן.. ניקי כל דבר מה את זוממת?" הוא שאל כלא מבין
"שום דבר" אמרתי בתמימות
"טו.." הוא התחיל לומר
"בוא נראה דמדומים יאללה? יאללה." שאלתי ועניתי לבד.
"אני לא הסכמתי" הוא אמר מתגונן בדיוק כשנתנאל נכנס והלך למטבח.
"נתייי בא לך לראות דמדומים?" צעקתי לעבר המטבח שנתי ישמע אותי
"בעצם נורא באלי לראות את הסרט הדביק הזה" אביאל אמר בקנאה.
"חחח טוב בסדר תראה איתנו" אמרתי וקמתי להכין פופקורן.
"ניקי לא ראית אותו מקודם עם תהל ונוי?" נתי שאל כשהתיישבתי לידו מחכה לפופקורן.
"ראיתי בא לי שוב.. אתה רואה איתנו?" שאלתי
"מצטער חיים שלי פעם אחרת אני גמור מעייפות לא ישנתי אתמול בלילה בגלל העבודה" נתי אמר כשאביאל חיבק אותי מאחורה.
"לך לישון אתה צריך את זה וקח כדור שינה זה יעזור לך" אמרתי לנתי, אחרי שנתי ודור היו חוזרים מה"עבודה" שלהם הם לא יכלו להירדם אז יש לנו כדורי שינה בגלל זה.
"אל תדאגי לי ניקי לא עשיתי את זה הפעם רק אירגנתי" הוא אמר כשהוא מסתכל על הרצפה
"הכל בסדר.. אין לי מושג למה חזרת אבל יהיה בסדר אני מבטיחה לך נשמור עלייך ונדאג לך" אמרתי כשהרמתי לו את הראש בעזרת ידי
"אל תשפיל את הראש בחיים תהיה גאה בעצמך גם עם טעית לפחות אל תטעה שוב בסדר?" אמרתי וחייכתי אליו. הרגשתי שאביאל מקרב אותי אליו ליתר ביטחון
"בסדר תודה" נתי אמר
"וניקי..?" נתנאל הוסיף הסתכלתי עליו במבט שואל.
"הפופקורן " אמר.
"הפופקורן שיט…" אמרתי והלכתי למיקרוגל.
"אל תדאג אביאל היא כמו אחותי הקטנה היא שלך אבל חסר לך שתפגע בה ברור?" שמעתי את נתי אומר לאביאל
"ברור אחי" אביאל אמר הסתובבתי בקטנה וראיתי אותם מחובקים כמו גברים ואז נתי עלה למעלה לישון.
"קדימה אביאל הסרט לא יחכה לנו" אמרתי כשביד אחת הקערה של הפופקורן וביד השנייה החזקתי בידו של אביאל.

נקודת מבט של אביאל:
סוף סוףףףף!!!!! אחרי ארבע שעות של דימדומים ניקי נרדמה.
כיסיתי אותה בשמיכה והלכתי לישון לידה בספה כשיד אחת מחבקת אותה חזק.