חיים פעם אחת – פרק 23

נקודת מבט ניקי:
יצאתי עם נתנאל החוצה לחצר. לאוויר הקר. הוא בגד בי אני לא יכולה לשכוח ממנו או מהכאב הזה.
"ניקי?" נתנאל שאל כשהיינו באמצע החצר. היא הייתה מדהימה.
"מה?"
"אז מה תעשי עכשיו?" נתנאל שאל. הוא ניסה להיות עדין אבל לא כל כך הלך לו.
"נפרדנו זה נראה לי ברור. זה כואב אבל זה יעבור נכון?" שאלתי.
"לגיד לך שזה יפסיק לכאוב זה לא זה יכאב תמיד זה לא עובר אבל זה נשכח." הוא אמר
"אז תשקר לי אני רוצה להאמין שזה יעבור" אני באמת רוצה להאמין בזה שהכאב הזה יעבור לא להרגיש נבגדת לא להרגיש שאני לבד.
"אני חושב שאם תתאהבי זה יעבור" הוא אמר
"להתאהב? למה? להפגע מחדש? לא נראה לי." אמרתי
"ואם הבחור יבטיח לא לפגוע בך מה עם כבר חצי שנה את בראש שלו ואת לא יוצאת משם?" נתנאל אמר. יכול להיות שנתנאל מאוהב בי? לאא אין מצב.
"מי ירצה להיות עם הבת של המאפיונר הכי גדול בארץ?" זה ברור שאין לו רגשות כלפי זה כדי שאני ירגיש יותר טוב.

נקודת מבט נתנאל:
התחיל להיות קר. הורדתי את הגקט ושמתי על ניקי. הילדה הזאת לא מבינה רמזים נכון?!
"בוא נכנס מתחיל להיות קר ואתה תתקרר" ניקי אמרה ונעמדה.
"ניקי" אמרתי אלוהים בבקשה תהיה איתי.
היא הסתובבה ופשוט נישקתי אותה. הנשיקה הכי טובה שאי פעם הייתה לי.

נקודת מבט דור:
התחיל להחשיך ולהיות קר בחוץ. אבא אני ואביאל עדיין בחדר ישיבות מנסים למצוא פתרון. תהל עלתה לנוח למעלה.
נעמדתי ליד החלון הסתכלתי על ניקי ונתנאל. ראו את הכאב בעיינים שלה כשהיא גילתה נתנאל הוציא אותה ובאותה שנייה הרבצתי לאביאל. אבל אבא הפריד בינינו. 3 שעות הם בחוץ את האמת רציתי לדעת על מה הם מדברים.
"דור אתה מקשיב?" אביאל נעמד לידי והסתכל עליהם.
"אני אוהב אותה בכל נשמתי אני מצטער על הכל." הוא אמר בצער.
"לא אכפת לי פגעת בה" אמרתי לו בקרירות. ראיתי את ניקי נעמדת לשנייה חשבתי שהיא נפגעה יותר אבל אז נתנאל נישק אותה. חייכתי.
נכון שנתנאל החבר הכי טוב שלי אבל הוא אוהב אותה באמת אז ניתן להם צאנס יחד.
"הוא מאוהב בה נכון?" אביאל שאל כשהוא ראה את ניקי ונתנאל ביחד מתנשקים בחצר.
"כן לפחות הוא לא היה בוגד בה" אמרתי בהתגרות.

נקודת מבט ניקי:
הוא נישק אותי וזרמתי עם זה. אהבתי את המגע של השפתיים שלו על שלי את החום את המגע.
התנתקתי ממנו כשנגמר לי האוויר.
"נתנאל אני אוהבת אותך וכן הרגשתי משהו אבל הרגע נפרדתי מאביאל הוא בגד בי אני צריכה זמן לחשוב" אמרתי
"אני מבין אבל תחשבי עלינו בסדר?" הוא אמר בחיוך
"הרגשת משהו כלפיי?" הוא אמר בחיוך מתגרה.
"כן הרגשתי כמה דברים" אמרתי בחיוך
"אז את אוהבת אותי בתור חבר?"
"נתנאל אני צריכה זמן שלא יחשבו שאני קופצת מאחד לשני בסדר?" אמרתי
"כמה זמן? שבוע?" הוא אמר
"שבועיים ניקח את זה לאט או קי?"
"מה שתרצי אהובתי. כל הכוח שיש לי בזכותך. חלום שלי זה להיות לידך ורק לידך" הוא אמר. נישקתי אותו נשיקה עדינה.
"אז מה זה אומר עלינו?" הוא שאל
"זה אומר שאני רוצה לנסות להיות איתך כי היו לי רגשות כלפייך ורגשות לא נעלמים. אבל אביאל .." באתי להמשיך והוא השתיק אותי בנשיקה אהבתי את זה.
"אין אביאל הוא בגד הוא יתרחק אני שומר עליך מעכשיו והלאה."
"כאילו שומר ראש?" אמרתי בחיוך והוא הנהן בראשו חייכתי.
"בואי ניכנס עומד לרדת גשם."
"אנחנו נהיה ביחד עוד שבועיים נכון? את תחכי לי שבועיים כמו שאני לך?" הוא הוסיף
"אתה חיכית לי חצי שנה שאני יבין אז מזה שבועיים בשבילך?" אמרתי
"אני אוהב אותך ניקול אמסלם"
"אני מחבבת אותך פלוס נתנאל סויסה" אמרתי בחיוך
"אל תדאגי זה ישתנה מאוד בשבועיים האלה" הוא אמר בחיוך מנצח.
"ניכנס?" נתנאל שאל והנהנתי
נכנסו לחדר הישיבות של אבא. הוא ישב בכיסא שלו באמצע ולידו עמדו דור ואביאל.
"מה הוא עושה כאן ברוך?" נתנאל שאל
"אביאל מתחיל לעבוד פה. אותו איש לא מכיר ובגלל שהוא הכניס אותכם לצרה הזאת הוא יעזור להוציא אותכם." אבא אמר.
החזקתי בידו של נתנאל. ראיתי את הקנאה של אביאל אבל פחות כאב לי הוא הביא את זה על עצמו נכון?
"ניקי את תקבלי טיפול בנוגע לבולמיה שלך. דור אתה וניקי תקבלו שיעורי הגנה עצמית." הוא המשיך
"רגע מה עם נתנאל? הרי הוא חלק מזה גם " אמרתי
"נתנאל כבר קיבל את השיעורים האלו הוא יכול לבוא לעזור. אביאל אתה תהיה השומר ראש של ניקי" אבא אמר
"לא אני מתנגד. אני יהיה השומר ראש שלה." נתנאל אמר.
"לא זה מסוכן לשניהם. אבא אין צורך אם יהיה לי שומר ראש זה יעלה הרבה דיבורים ומה שאביאל סיפר יתגלה כאמת" אמרתי
"אוקי אבל צריך להגן עליך ואמא שלכם טסה לחול עם החבר החדש שלה אז תישארו פה." אבא אמר.
"ומה עם נתנאל ותהל?" דור שאל
"מה עם אחותי ואחי?" אביאל שאל גם
"כולכם תגורו פה האחוזה גדולה לכולכם. סיימו לדבר על זה. גורילה כנס." אבא צעק
"כן אדוני?" גורילה אמר.
"תבקש מליליאנה להכין להן את החדרים" אבא אמר. גורילה הנהן ויצא.
"נתנאל הפעם שליליאנה תתרחק ממך בעקבות מה שקרה בחצר.
"מה הלטאה רצתה ממך?" אמרתי והסתכלתי על נתנאל.
"שום דבר לא רצתה היא דלוקה עליי אבל אני תפוס" הוא אמר
"כן למי?"
"לאחת באשדוד הבת של ברוך אמסלם אולי את מכירה קוראים לה ניקול אמסלם אבל אני קורא לה ניקי" הוא אמר בחיוך
לרגע שכחתי שאנחנו מול אבא שלי אביאל ודור ופשוט נישקתי אותו.
"אחמ אחמ אנחנו מפריעים?" אבא שאל הסמקתי.
"כן מאוד אתה יכול ללכת?" נתנאל אמר בציניות.

נקודת מבט אביאל:
היא נישקה אותו. מול כולם. מולי!!! כן זה הגיע לי אני בן זונה שבגדתי בה וסיפרתי אבל למה לנשק מולי?!! הרגשתי את הדם בעורקיי.
איגרפתי את ידיי ויצאתי החוצה. מתעלם לגמרי מזה שברוך קורא לי.
ישבתי בחצר עם ראש מורכן עם דמעות.
"אביאל?" הסתובבתי אליה…
אני רוצה לצעוק לעולם שאני אוהב אותך ורק אותך!!!!!!!!!