חיים פעם אחת- פרק 30 :(

נקודת מבט ניקי:
עבר שבוע. שבוע מהנדיקה שלי עם אביאל. החלטנו לחזור להיות ביחד. לנסות שוב.
תהל ודור עדיין ביחד אבל די קשה להם כי מאור נלחם עלתהל וגם דור. אבל הם מחזיקים מעמד. נוי ואני מנסות להיות חברות שוב. ואבא החליט שאלירן יהיה השומר ראש שלי. החלטנו היום לצאת למועדון.
השענ 6 התחלנו להתארגן..
לבשתי מחוך לבן עם חצאית שחורה ונעלי עקב חצי לבנים חצי שחורים שמתי שרשרת של לב שאביאל קנה לי וענדתי את הצמיד שלי שוב. שמאחורה כתוב A&N ׁ.
תהל לבשה שמלה כחולה לא קצרה מידי ולא ארוכה מידי ונעלי עקב שחורות
נוי לבשה חולצת בטן שכתוב love ומכנס קצר עם קרעים עם נעלי בובה.
התאפרנו אותו הדבר רימל צללית שחור מעושן סומק ואודם אדום.
השיער שלי היה מפוזר חלק ובסוף תלתלים. תהל עשתה קוקו גבוה ונוי חלק.
ירדנו למטה בשעה 8 כשהבנים קראו לנו.
הם לבשו אותו הדבר אבל החולצות המכופתרות בצבעים שונים.
דור כחול כמו תהל, נתנאל ורוד, מאור כחול בגלל שהוא רוצה להראות שהוא ותהל חייבים להיות יחד אז כמו שדור עשה התאים את עצמו בחולצה, אביאל לבן, אלירן שחור.
לאביאל היה מגן דוד ועוד שרשרת החצי לב שאני נתתי לו במתנה.
רק מלראות את החיוך שלו עולה לי חיוך.
התקרבתי לאביאל ונישקתי אותו הידיעה הזאת שהוא שלי ולא של אף אחת אחרת שווה הכל היא מדהימה.
"אני אוהב אותך אחת שלי" אביאל אמר לי כשהתנתקנו מהנשיקה.
"גם אני אוהבת אותך"אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים ויצאנו החוצה עם כולן..
-במועדון-
את האמת היה כיף בהתחלה אביאל מאור ודור לא שתו כדי לשמור עליינו אז ככה שרק אלירן ונתנאל שתו. אביאל הרחיק את כל מי שהתקרב אליי. הוא רקד לידי צמוד ונישק אותי כשהיו מתקרבים אליי.
טוב הכל היה מושלם.. זה מה שחשבתי לעצמי.. מושלם.. אני ואביאל יחד אבל טעיתי..
אני ותהל יצאנו החוצה להתאוורר ואחרי כמה דקות נכנסו והעיינים שלי ראו דבר אחד …
אביאל ושיר מתנשקים!!!!

נקודת מבט אביאל:
השבוע הכי מושלם עם הילדה הכי מושלמת ניקי. אבל במועדון הכל נהרס לי ניקי ותהל יצאו החוצה לכמה דקות. ואז הרגשתי יד על כתפי חשבתי שזאת ניקי אז נישקתי אותה אבל לא יודע זה לא הרגיש לי נכון אז פתחתי את העיינים וראיתי 5מולי את שיר ובכניסה למועדון את ניקי..
אלוהים אני מקווה שאתה נהנה על חשבוני למה נראה לי אתה יושב וצוחק עליי.
דחפתי ממני את שיר ורצתי אחריי ניקי שמתי לב שגם נתנאל רץ אחרייה.
גם כשהוא שיכור הוא רץ אחרייה..
ניקי התיישבה על הספסל בחוץ והתחילה לבכות נתנאל עצר וסימן לי ללכת קודם.
"ניקי.." אמרתי בלחש. את האמת אין לי מושג מה לומר לה.

נקודת מבט של ניקי:
"ניקי.."" אביאל אמר והתישב לידי.
"מה אי יגיד לך? אני דפוק אני אוהב אותך יותר מאת חיי אני לא מבין למה קשה לכולם לראות אותנו מאושרים" הוא התחיל לומר
"אף אחד לא אשם אתה נישקת אותה" אמרתי. כאב לי הרגשתי שהלב שלי נשבר שוב לרסיסים אבל הפעם אף אחד לא יוכל לתקן אותו..
אף אחד..
"אז בואי נראה לכולם שכן שאנחנו יכולים להיות מאושרים"
"אביאל זוכר את מה שאמרת לי?"
"מה?" הוא שאל כלא מבין
"שביום שאני אפסיק לאהוב אותך או לא יוכל להיות איתך יותר להחזיר לך את צמיד אז אני לא יכולה יותר כואב לי" אמרתי עם דמעות.
איך הרגשתי? נורא. הפרידו אותי מהחצי שלי מהלב שלי אבל זה ככה כל פעם מחדש.
"ניקי אהבה שלי חיים שלי קטנה שלי בבקשה לא" אביאל אמר עם דמעות אבל הוא נלחם בהם שלא יצאו.
"אני לא מסוגלת לכאב הזה" אמרתי ושמתי לו את הצמיד ביד.
"לפחות את השרשרת אל תורידי כל עוד את עדיין אוהבת אותי" אביאל אמר. הנהנתי בראשי והלכתי לנתנאל.
"אתה יכול לקחת אותי הבייתה?"
"ברור בואי" נתנאל אמר ונסענו הבייתה.
עליתי למלא במדרגות לקומה שלי האיפור מרוח לי על הפנים הדמעות לא מפסיקות לרדת. והלב שלי שבור.
שטפתי פנים במקלחת שבחדרי החלפתי לפיגמה ונכנסתי למיטה.
מקווה שמחר יהיה יותר טוב כי עכשיו אני לא רואה את עצמי בלי אביאל.
והנה עוד לילה במיטה בדיוק כמו אז.. בלי אביאל..