חיים פעם אחת- פרק 35

נקודת מבט ניקי:
"ניקי.." דניאל הסתכל עליי ואני עמדתי שתקתי לא ידעתי מה לומר או מה לעשות.
אביאל התקדם נעמד מלפניי והחזיק בידי.
"אין לך מה לעשות לידה יותר יש לה אותי היא לא צריכה אותך" אביאל אמר בקול נוקשה.
"לא פנו אלייך אז שב בשקט, פגעת בה שברת לה את הלב ואתה מעיז לחזור ולבכות לה שאתה אוהב אותה.. חח כנראה היא לא יודעת מה טוב בשבילה כי זה בטוח לא אתה" דניאל אמר בארסיות לאביאל שהתחיל להתעצבן עליו.
"חתיכת בן …"
"די!!!!" צעקתי וקטעתי את אביאל שבא לקלל את דניאל. נעמדתי ביניהם.
"1. אל תריבו בגללי אתם עובדים יחד ואתם תגורו יחד בחודשיים הקרובים.
2. דניאל לא אתה ולא אף אחד אחר לא יחליט מה טוב בשבילי ומה לא.
3. אביאל.. אני אוהבת אותך אבל תבין אותי קשה לי לסמוך עלייך שוב אין בינינו אמון יותר אני לא יודעת אם אני יכולה לסמוך עלייך בכלל" אמרתי והסתכלתי לכל מקום בחדרי חוץ מעל אביאל או דניאל.
"ניקי אני יודע כמה קשה לך לסמוך עליי עכשיו אבל אני מבטיח לך שאת תראי שאפשר לסמוך עליי שאני יהיה שם בשבילך ואם אני אטעה או אפגע בך אני מעדיף למות לפני" אביאל אמר והחזיק בידי.
"ניקי אני אוהב אותך.. ויותר מזה אני חושב שאני מתאהב בך" דניאל אמר בפתאומיות. הרגשתי שליבי נעצר. אני כן הרגשתי משהו כלפיו אבל אני מרגישה יותר כלפי אביאל. אביאל היחיד שגרם ללב שלי להרגיש משהו שבחיים לא הרגשתי, אביאל מעורר בי תחושות ורגשות.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב אתה לא מתקרב אליה ולא מסתכל לא נושם לכיוון שלה הבנת?!" אביאל צעק.
"ווואוו מה קורה פה?" דור נכנס לחדרי והרחיק את אביאל מדניאל.
תהל נכנסה עם רוזי נתנאל ורז לחדרי גם.
"כלום לא קורה פה" אמרתי מבולבלת מהכל.
"אז זה מה שזה בשבילך כלום? באים ושופכים את הלב בפנייך וזה כלום?!" דניאל צעק עליי.
"אני… אמ…. לא.. אה… כן…" התחלתי לגמגם.. מה אומרים בסיטואציה כזאתי???
"ברור שזה כלום בשבילה גם אתה כלום" אביאל סינן לכיונו של דניאל.
"אוקי דניאל צא מפה וגם אתה אביאל עופו מהחדר הזה עכשיו!!" תהל צעקה והוציאה אותם בכוח.
רז יצא עם דניאל כדי להרגיע אותו ונתנאל עם אביאל. את האמת אני בהלם שנתנאל ואביאל מסתדרים יפה.. כולם חשבו שיהיה ביניהם מתיחות או יריבות אבל טעינו הם הפכו לחברים מהר מאוד.
"ניקי אני ואת נדבר בערב בזמן שלנו אני אלך לבנים טוב?" דור שאל והנהנתי בראשי דור התקדם נשק לראשי ויצא.
"טוב עכשיו דברי" תהל אמרה והתיישבה ליד רוזי על המיטה וחיכו שאני אתחיל לספר להן הכל.
"אז ככה…." התחלתי לזפר להן את הכל מההתחלה ועד הסוף לא החסרתי פרט אחד.
"ואוו" רוזי אמרה בהלם.
"כן זה לא פייר כל החתיכים מתאהבים בך" תהל אמרה וקרצה לי.
"חחחחחח את דפוקה. ואת חברה של אחי אז תיזהרי ממני!" אמרתי בעודי צוחקת.
"סתם אהובתי אבל את האמת את מאוהבת באביאל זה ידוע וגם דניאל ידע לאן הוא נכנס אז בעיה שלו" תהל אמרה.
"אבל אביאל בגד בה ושבר את האמון אולי דניאל שונה.. אולי תתני לו סיכוי?" רוזי שאלה..
יופי במקום לעזור לי להחליט הן מקשות על ההחלטה שלי.
מצד אחד רוזי צודקת אבל מצד שני תהל צודקת ומצד שלישי אני לא יודעת מה לעשות..
אז אני מאוהבת באביאל נכון?
למה הוא כזה מעצבן לפעמים??
ודניאל עכשיו הוא אומר לי שהוא חושב שהוא מתאהב בי?
למה זה קורה ליי?
אני חייבת חופש מרוב כל מה שקורה פה אני משתגעת!!
אני מדברת לעצמי ומחכה לתשובה יופי ניקי כל הכבוד לך…
אוחח שקט ניקי תחשבי שנייה
אביאל חמוד מצחיק וגורם לי לחיות.. אבל הוא בגד בי
דניאל מתוק נחמד אבל הוא מוזר כזה כאילו הוא מסתיר משהו..
אני צריכה חופש מהחופש….!!!
"טוב את זוכרות שאתן הולכות מחר לקנות דברים לבצפר?" רוזי אמרה והעירה אותי מהריב של הפיצול שלי.
"נכון אנחנו חוזרות ללמוד" תהל אמרה בבוז
"אווייש שקט עדיף ללמוד מאשר כל מה שאנחנו עוברות כאן." אמרתי
"כן בטח אפשר לעשות סרט על החיים שלנו" תהל אמרה וצחקה.
"יאללה בואו למטה" רוזי אמרה. קמנו מהמיטה וירדנו.
כולם ישבו בשקט על הספה וראו טלויזיה. ראו מקילומטרים שאף אחד לא באמת מתעניין בטלויזיה כולם היו שקועים במחשבות.

נקודת מבט דניאל:
סעמקקק!!! האביאל המזדיין הזה הורס לי הכל.
שלחתי לאור הודעה שיש לי בעיה קטנה עם ההתערבות כי יש לה חבר והוא אמר שלא מעניין אותו ישלי עד סוף החודש להצליח אחרת אני לא שווה כמו שחשבתי. החרא הקטן הזה מנסה להוריד לי מהאגו. אני מסוגל לכבוש כל בת גם אותה.. נכון?
אבל רגע עם אני יצליח והיא תגלה אז היא תשנא אותי.. מה יקרה בין המשפחות שלנו?
ומה יקרה בינינו??