חיים פעם אחת- פרק 41

נקודת מבט אביאל:
אמרתי לניקי שאני אוהב אותה ומאז כל מה שאני זוכר זה כאב ראש חזק ומסך שחור.
צעקתי בשמה של ניקי מה לא עשיתי?!! אבל אין אני לא מתעורר.
אני מת..?!

נקודת מבט ניקי:
"אביאל.. הוא.." דור אמר והשפיל מבט.. לא אין מצב שהוא מת הוא הבטיח לי שהוא יהיה בסדר! אסור להפר הבטחות!!
דחפתי את דור ונכנסתי לחדר של ציפי. אביאל שכב על המיטה. הוא היה בלי חולצה, פלג גופו העליון היה עטוף בתחבושת אלסטית שהתלכלכה טיפה בדם. התקרבתי אליו לאט לאט. פחדתי לגעת בו ולא להרגיש דופק. התפללתי ביהיה לו דופק שהוא יהיה בסדר, חי!
התיישבתי בכיסא ליד המיטה שלו והחזקתי בידו. תודה לאל יש לו דופק. הרגשתי את האוויר מצליח להכנס לראותיי, גופי חזר לנשום וליבי חזר לפעום.
"אביאל תחזור בבקש.. הבטחת לי שנהיה ביחד, שתחזור בריא שלם חזק, הבטחת שנהיה יחד לנצח, הבטחת שתלחם עליי.. שתלחם עלינו, שלא תוותר שלא תתייאש, אז קום.. אני מפצירה בך לקום!! אני מתחננת שתקום.. לא אני דורשת שתקום… יודע למה? כי הבטחות צריך לקיים, כי אני אוהבת אותך, כי אתה חלק ממני, ולחיות בלעדיך זה כמו לחית בלי איבר אחד.. האיבר הכי חשוב. הלב.. אתה חלק מהלב שלי.. אתה חלק ממני.. אני מצטערת על כל מה שקרה בינינו. אבל אני מפצירה שתקום ושנחיה כמו שחלמנו. אמרת שתעשה הכל למעני אז תקום.
אני מתחננת.." אמרתי ובכיתי. הנחתי את הראש על בטנו החשופה והחזקה ובכיתי.
"תקום.." מילמלתי.
"ניקי הוא יהיה בסדר הוא יושן.. נתתי לו תרופת הרגעה כדי לטפל בו ואחרי זה הוא נלחם בי ובדור הוא רצה לראות אותך אבל כל תזוזה הכי קטנה יכולה לפצוע אותו אז נתתי לו כדור שינה. הוא יושן נסיכה שלי. דור לא אמר לך?" שמעתי את קולה של ציפי..
"רגע אביאל בסדר? הוא רק יושן?" שאלתי מנסה להאמין ששמעתי נכון.
"בדיוק" ציפי אמרה ואישרה את תקוותי.
"ודור ידע על זה?" שאלתי
"כן הוא היה צריך לומר לך שאביאל בסדר כדי שתרגעי מעט" היא אמרה שוב.
"את יכולה לשמור על אביאל אני הולכת להביא לך פצוע נוסף" אמרתי והתרוממתי מהכיסא.
"פצוע נוסף?" ציפי שאלה כ-לא מבינה.
"כן דור" אמרתי ויצאתי מהחדר. לא מחכה לתשובתה. הלכתי לסלון וראיתי את דור כשתהל יושבת לידו ונתנאל ולין בספה השנייה. הם הסתכלו עליי.
"יש לך 3 שניות לברוח" אמרתי והסתכלתי על דור.
"הייתי פה. תהל אני אוהב אותך" דור אמר ורץ למעלה.
"רגע ניקי מה קרה? מה עם אביאל?" תהל שאלה.
"הוא בסדר הוא יושן עכשיו" אמרתי ברוגע והתיישבתי לידה.
"אז למה דור רץ?" היא שאלה שוב
"הוא גרם לי לחשוב שהוא מת. ילד מפגר שכמותו!" צעקתי
"שמעתי את זה" נשמעה הצעקה של דור.
"אני יודעת זה כל הקטע!" צעקתי בחזרה.
"טוב אני הולכת לאביאל.. תוכלי להביא לי מים בקערה בשביל אביאל?" שאלתי את תהל והיא הנהנה.
"תודה" אמרתי וחיבקתי אותה, את לין ואת נתנאל.
נכנסתי לחדר שבו אביאל היה התיישבתי לידו לאחר כמה דקות תהל הביאה לי את הקערה ויצאה.
לקחתי מגבת קטנה טבלתי במים וניקיתי את הדם מפניו ובמגבת קטנה נוספת שמתי מים על פיו כדי שלא יתייבש.
"ניקי.." הרמתי את מבטי לבדוק שאני לא הוזה
"אביאל אתה ער" אמרתי בחיוך.
"היי אהובה שלי" אביאל אמר וקפצתי עליו בחיבוק.
"אל תעשה את זה יותר אתה מבין אותי?" אמרתי והרבצתי לו חלש בחזה.
"מבטיח יפה שלי. עכשיו אחרי שכמעט מתתי אני יכול לקבל נשיקה?" הוא שאל
"אל תגיד את זה אפילו לא בצחוק" אמרתי ונישקתי אותו.
"אני אוהב אותך ניקי" אביאל אמר כשהתנתקנו
"אני אוהבת אותך גם" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים.
"בואי לפה" אביאל אמר ועשה לי מקום לידו. נשכבתי על המיטה לידו.
הייתי עייפה אבל היה לי חשוב יותר להיות עם אביאל במיוחד עכשיו.
החזקתי בידו ונישקתי אותו לא רציתי לשחרר אותו.
"ניקי אני לא בורח לך אני מבטיח" אביאל אמר וצחק
"דאגתי לך כמעט מתתי מדאגה אכלתי סרטים ואתה אומר לי ש.." אמרתי ואביאל קטע אותי בנשיקה.
אחרי כמה שניות הוא התנתק ממני, פתחתי את העיינים לאט לאט וראיתי אותו מחייך לא הבנתי כלום.
"אני אוהב אותך ואני לא בורח לך אני נשאר פה ואני מת על זה שאת מנשקת אותי כי אני מכור אלייך ואז תשתקי קצת" הוא אמר ונישק אותי שוב.
אני מאוהבת! <3