חיים פעם אחת 2- פרק 3

נקודת מבט אביאל:
הוא נישק אותה!! בן של זונה אני הורג אותו!!
שיעיף את הידיים שלו ממנה! הרגשתי איך הדם שלי התחיל לרתוח ואני הופך לאדום ועצבני. אני יושב אוכל ת'לב והיא מנשקת אותו. רואים שהיא אהבה את הנשיקה. אותי היא לא נישקה ככה מאז.. אף פעם!!
אותי היא בכלל לא זוכרת, היא אמורה לנסות להיזכר בנו! בעצם, מה אכפת לי ממנה?! שתלך להזדיין איתו טוב? לא, לא טוב אני לא רוצה!
אני רוצה שהיא תהיי שלי! אבל קשה לי שהיא לא זוכרת אותי בכלל.
מאיה חפרה לי על.. לא יודע מה.. משהו.. ואני אוכל את הלב ומסתכל עליה מנשקת אותו.

נקודת מבט ניקי:
אחרי כמה שניות יקיר העמיק את הנשיקה. אהבתי את זה. שמתי את ידיי על צווארו ונישקתי אותו. היה לי רטט כזה בגוף.. ולא זה לא של האייפון! רטט טוב זה צמרמורת טובה. היה לי את ההרגשה הזאת בנשיקה עם אביאל.. רגע לא אביאל עוף לי מהמחשבות אני רוצה לחשוב על כמה אביאל חתיך כלומר יקיר! אביאל עם הזונה שלו ואני? טוב לא יודעת מה איתי?
יקיר התנתק מהנשיקה אבל עדיין עצמתי עיינים.
"לעזור לך?" יקיר שאל בציניות חמודה כזאת. עם החיוך המושלם שלו והגומה הקטנה בצד ימין.
"אולי.." אמרתי בחיוך ונשכתי את שפתיי. אני התמכרתי לנשיקה שלו!!
"חח הוא מת מקנאה ראית? הוא עף מפה מהר" יקיר אמר וחייך אלי. הוא רק רצה לעזור. כנראה הוא לא הרגיש כלום..
"אז את באה לבריכה?" יקיר שאל כשלא עניתי. הייתי שקועה מידי במחשבות
"כן" אמרתי
"עוד 10 דקות?" שאלתי בחיוך
"את תספיקי?" הוא שאל בהלם.
"חצי שעה וסגרנו" אמרתי בחיוך מבוייש.
"אני מחכה לזה" הוא אמר ונישק אותי בלחי. נשכתי את שפתיי ושמתי את היד על הלחי. הסתכלתי עליו הולך ומתרחק ממני. אין מצב שהתאהבתי בו. הוא ואביאל כמו שמיים וארץ.
אין קשר, אין כלום.
עליתי למעלה וחשבתי מה לשים.. אז בחרתי בבגד ים בקיני לבן, שיבליט את העגיל הכחול שעשיתי בטבור לפני כמה ימים וגם אני שחומה אז זה יפה.
השפרצתי על צווארי מעט בושם למרות שהוא ינדף מהמים עדיין שיהיה ריח טוב. שמתי אודם ורימל עמידים ממים וירדתי למטה. יקיר ישב עם הרגליים בבריכה בלי חולצה, הוא שזוף והיה לו בגד ים ורוד פוקסיה. הוא נראה חתיך. רצתי אליו מאחורה ודחפתי אותו למים.
"את פשוט משוגעת שיהיה לך ברור" יקיר צעק כשהוא יצא מהמים והתקדם לכיווני.
"אני לא יכולה לנשום" אמרתי תוך כדי שאני צוחקת.
"חבל עלייך ילדה יפה" אמר והתחיל לבחון אותי. הסמקתי.
היה לו עגיל לבן בגבה. והוא חייך את החיוך שלו..
"אז אפשר לקבל את המספר שלך?" הוא שאל בחיוך.
"יקיר מרציאנו מתחיל איתי? אוומייגד שימישהו יצלם את זה" אמרתי בציניות וחייכתי.
"ניקול אמסלם מתלהבת וואו זה משהו שרואים כל יום" הוא החזיר לי בחיוך.
הסתכלתי עליו ואז על מים. הוא לא כל כך הבין מה רציתי ממנו.
"בוא אחריי" אמרתי וקפצתי לבריכה.
אחרי כמה שניות ראיתי את יקיר צולל למים. הוא הסתכל עליי והצבעתי למעלה. הייתי צריכה אוויר. הוא הנהנן ויצאנו לנשום.
"מה רצית שלא יכולת לומר שם?" יקיר אמר והצביע על המרפסת.
"את זה" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה.
"אני חושבת שאני מחבבת אותך" אמרתי
"ניקי יש לי חברה" הוא אמר פתאום.
שחיתי למדרגות הבריכה. לקחתי את המגבת וברחתי לחדר.הוא הכיר אותי היום, אין מצב שהוא מחבב אותי או כל דבר אחר!! יש לו חברה!
תפסיקי להיות סתומה כבר!
"ניקי אני מצטער אבל יש לי חברה" המשפט הדהד בראשי ישבתי על הרצפה ליד הדלת של החדר.
אני מתאהבת בו, מפתחת לעצמי אשליות ויש לו חברה.

נקודת מבט יקיר:
כמו ילד מוגבל אמרתי לה שיש לי חברה. מה אני אגיד לה?! וואי קולטת אני מרגיש אלייך משהו למרות שהכרנו היום?! מה אני דפוק?!
פגעו בי מספיק. וגם היא תחזור לאביאל המנייאק הזה מהר.. אז למה להתאהב בה?!
יצאתי מהבריכה. ועליתי לקומה של הבנים בדרך עליתי עוד קומה בטעות שלא בטעות ועברתי ליד החדר של ניקי. שמעתי את עצמה בוכה ואומרת שהיא סתומה שהיא מנסה להתאהב שוב.
עכשיו אני מרגיש כמו ילד מפגר עד הסוף!
אבל עשיתי את הדבר הנכון. אני אכיר אותה עוד והיא אותי ועם עדיין יהיה לה רגשות נהיה יחד לא?