חיים פעם אחת- 48 חלק ב' + 49

נקודת מבט תורן:
אביאל היה בהלם ומאור המשיך לחייך. אחרי כמה דקות אביאל לקח כדור קטן מגומי והתחיל ללחוץ עליו. נוי אומרת שזה עוזר לו להרגע במקום להרביץ הוא מנסה להירגע.
"אל תעיז לפגוע בה" מאור אמר וחייך אביאל הסתכל עליו כאילו הוא השתגע.
"תקשיב לי טוב אני אוריד לך יד רגל יד רגל ושולח את זה לתרומות רק עם היא בוכה! כל דמעה שלך זה 10 דמעות שלך" אביאל אמר חייכתי.
"אני נשבע לכם היא החיים שלי הקטנים אני לא אפגע בה בחיים" אמרתי בחייך וקפצתי עליה בחיבוק.
"רגע.. רגע רגע… אל תתלהב יש חוקים וכללים" מאור אמר וחייך לאביאל חיוך תחמני
"משפחת בן שבת אתם מוציאים לי את המיץ דברו" התיישבתי בחזרה בכיסא אביאל נתן לי דף ועט וסימן לי לכתוב. נאנחתי והתחלתי לכתוב.
"1. בלי לגעת. לא ידיים לא רגליים לא כלום . 2. תשמור שלא תתלבש קצר לא חשוף לא כלום. 3. אתה לא מתקרב לבנות לא מסתכל לא בודק לא כלום." אביאל התחיל להכתיב לי. בחיים לא כתבתי כל כך הרבה.. אבל בשביל נוי הכל.
"וי10 תשמור עליה תאהב אותה ואל תפגע בה" מאור המשיך את המשפט של אביאל. חיבקתי אותם.
"תודה אח שלי, תודה גבר" אמרתי למאור ואביאל.
"אתם באים?" דור נכנס לחדר.
"לאן מפגר?" אביאל שאל.
"לקניון לראות מה הנזק שנגרם שם מהבנות." דור אמר כמובן מאליו.
"יאללה בואו" מאור אמר.
החלפתי חולצה וירדתי למטה כולם היו באוטו אז נפרדתי מציפי שהפכה להיות אמא שנייה בשבילי, נעלתי את הבית ויצאתי לכיוון האוטו של אלירן.
אחרי 20 דקות הגענו לקניון והתחלנו לחפש את הבנות. הלך לי החיים מהאוטו של אלירן לשבת על מסמרים יותר נוח מהאוטו שלו. כל האוטו מוגן מכדורים ויש לו אבטחה מיוחדת.. וכל השטויות האלה. בהתחלה נילחצתי זה שהם עבריינים אבל רציני יענו עולם תחתון והכל אבל תכלס הם אחלה גברים וגם כל אחד בחרא שלו ובבוץ שלו.
"היי בנות" אמרתי והתיישבתי ליד נוי.
"היווש" נוי אמרה וחייכה את החיוך שלה.

נקודת מבט ניקי:
"היי בנות" תורן אמר והתיישב ליד נוי. אביאל התיישב לידי.
ונישק אותי.
"לא לבלוע לאחותי את החיים שחרר ממנה" דור אמר ומשך את אביאל ממני.
"שקט כבר דור תהל תשתיקי אותו כבר" אמרתי ונישקתי נשיקה חטופה את אביאל וחזרתי לשתות את השייק פירות שהזמנתי.
"אז מה קניתן את כל הקניון?" תורן שאל ושם את ידו מאחורי נוי, ראו שהיא התביישה.
"הבנו אתה מאוהב בנוי אבל לא להידבק לה לחיים" אביאל אמר ונוי הורידה ראש היא רצתה לקבור את עצמה.. התעצבנתי על אביאל כאילו היא אחותו היא אוהבת אותו ואתה יודע אז למה להרוס לה?!!! ויותר מזה כשאני והוא התחלנו לצאת נוי לא עקצה אותו ככה.
קמתי מהשולחן והתחלתי ללכת. לאן? הכי רחוק מאביאל!!
"ניקי חכי!" צעקתו של אביאל נשמעה אך התעלמתי ממנו. אולי זה ילדותי אבל אני עצבנית על זה שהוא הורס לה. מגיע לה להיות מאושרת!
"נו ניקי" אביאל אמר כשהוא הגיע לידי. הוא תפס בידי וסובב אותי אליו. פניו היו מול פניי שנייה מנשיקה. סובבתי את ראשי, אביאל נאנח.
"סליחה"
-"על מה?"
"שאני דפוק… הוא אוהב אותה והיא אותו אסור לי להתערב את צודקת"
-"אתה לא תתערב?"
"לא"
-"מבטיח?"
"כןן אפשר נשיקה?" אביאל שאל.
"פדיחה כולם מסתכלים" אמרתי ושמתי את ידיי על הפנים.
אביאל הוריד את הזיז את הידים מפניי והסתכל עליי חייכתי חיוך ביישני.
"חצי שנה וקצת אנחנו יחד ואת עדיין מתביישת ממני?" אביאל שאל והנהנתי בראשי, הוא גיחך.
ביד אחת הוא תפס בידי ובידו השנייה במותני. הסתכלנו אחד על השנייה כמה שניות ואז זה קרה. השפתיים שלו התרסקו על שלי. הלשונות שלנו זזו בתיאום מושלם. הרגשתי כאילו אנחנו היחידים בעולם!! אי אפשר לתאר את מה שהרגשתי פשוט הרגשתי!
התמכרתי לשפתיים שלו, לטעם, שוב ושוב..
"אני אוהב אותך ניקי" אביאל אמר בחיוך
"אני אוהבת אותך אביאל" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו שוב.
"בואו זוג יונים צריך ללכת" תורן אמר וחיבק את נוי מהצד, שעוד שנייה מתה לי מהבושה.
אביאל חייך לנוי חיוך של 'אני רגוע אל תדאגי' ורק אז נוי נרגעה טיפה.

נקודת מבט נוי:
התאהבתי בו! אני בטוחה! אבל אביאל המטומטם הזה וואי!!!
אביאל רץ אחריי ניקי. אבל אני לא יכולתי להסתכל על תורן בכלל. זה תמיד ככה אני מתאהבת אביאל הורס לי. דור האהבה הראשונה שאביאל הסכים בלי להתנגד. אפילו כשהייתי עם רון במשך חודש אביאל לא דיבר איתי! הוא כמו ילד קטן נשבעת.
"הכל בסדר חיים שלי"תורן אמר חייכתי חיוך מזויף הרי זה ברור שכלום לא בסדר
"אל תחייכי לי את החיוך הזה אני רוצה רק חיוך אמיתי" תורן אמר וניסיתי באמת שניסיתי אבל פשוט לא הצלחתי במקום חיוך יצאו הדמעות.
אני שונאת להיות ילדה רגישה זה מעצבן אותי!!
"בואי שנייה" תורן אמר ולקח אותי לצד כשהוא מחזיק בידי.
"נוי אני מרגיש כלפייך משהו שלא הרגשתי לאף אחת אני נשבע לך" תורן אמר. רציתי להאמין לו באמת אבל כולם יודעים איזה סטוציונר הוא.
"אני לא יכולה.." מלמלתי בשקט. לא יכולתי להסתכל עליו, התביישתי ממנו ממני מהכל.
"אביאל ומאור מסכימים אז רק נשאר לי שאת תרצי" תורן אמר מתעלם מדבריי לגמרי.
"מסכימים מה?" שאלתי
"שנהיה יחד" הוא אמר בחיוך
"אבל לפניי שנייה אביאל.." אמרתי וניסיתי להבין מה קורה בראש של האח הדפקט שלי אבל לא אני לא מבינה.
"קשה לו לקבל את זה בטח" תורן אמר וניסה להגן על אביאל באיזשהו מקום.
"נחזור לשאלתי את רוצה להיות חברה שלי?" תורן שאל. רציתי מאוד אבל אולי לינוי צודקת אולי אני עוד וי ברשימה שלו?
"לא, אני לא רוצה להיות עוד וי ברשימה, אני לא רוצה להיות הסטוץ שלך כי אני לא רוצה לדעת שאני מחכה לאהבה שלא תקרה אני רוצה להיות איתך כי אתה אוהב אותי באמת את נוי בן שבת לא את הילדה שאתה לא זוכר את שמה" אמרתי בביטחון שאלוהים יודע מאיפה הוא בא.
"את חושבת שאת סטוץ בשבילי?" תורן שאל בקול פגוע.
"אני לא יודעת" אמרתי והשפלתי מבט. מה אני אמורה לומר לו?
"אז אני אוכיח לך שלא אני נשבע" תורן אמר והלך לכולם. תפסתי בידו וחייכתי, הוא חייך אליי ומשך אותי לחיבוק. קברתי את ראשי בצווארי.
"בואי נלך לאח שלך וניקי עם כולם טוב?" תורן אמר והסתכל עליי.