חיים של נערה מתבגרת -פרק 10

נקודת מבט שיר:
"אני עשיתי את זה בשביל לעזור לה.. וואי למה היא כועסת עליי עכשיו?" אמרתי בעצבים לתובל כשעלינו לחדר שלי.
"אין לך מה לדאוג" הוא ניסה להרגיע אותי. "היא יודעת שזה כדי לעזור לה.אחרת אסף בחיים לא יחשוב לכוון הזה."
"כן..אבל…" ניסיתי לחשוב ..
"את רוצה שאני לא ידבר איתו?" הוא אמר כדי להרגיע אותי אבל בתוך תוכי ידעתי שהדבר הנכון לעשות זה לברר אם אסף יודע ומה הוא מרגיש אם בכלל הוא מרגיש משהו..
"לא..זאת אומרת…. אני רוצה שתדבר איתו. אבל את תגידו לו 'מה קורה אחי?שומע,עדי דלוקה עליך מה אתה חושב על זה?' תשאל מה הוא חושב עליה בקטנה כזה או תסתכל אם הוא חושב על משו או מעופף..קיצר תעשה את זה באלגנטיות."אמרתי וצחקקתי.
"ברור" הוא גם צחק.
"ודבר איתי ישר אחרי זה!" אמרתי בטון מצווה
"כן המפקדת" הוא צחק ונשק לי בלחי.
"בקיצור.. כבר 11 ומחר יש לי בית ספר וגם לך.. אז לילה טוב" אמרתי ונישקתי אותו.
כשאני חושבת על זה,אנחנו יחד רק כמה ימים ואלה הימים הכי מאושרים שלי …
"לילה טוב חיים שלי" הוא אמר ויצא.
**יום למחרת בערב
"נו.. מה היה?" התקשרתי אליו כשהוא סימס לי שהוא יצא.לא יכולתי להתאפק.
"הוא אמר שהוא ועדי ידידים בקושי כזה ואין לו הרבה מה להגיד עליה.. הוא דיי התחמק.." הוא ענה בטון מבואס.הוא חשב שהוא לא מרצה אותי.
"אל תדאג אנחנו עכשיו חוזרים אליו ביחד" אמתרתי ובאתי לבית של אסף.
דפקתי בדלת וקול של בחורה שאל " היי מה את עושה כאן?" זה היה קול מוכר..
הרמתי את מבטי וזאת הייתה עמית.