חיים של נערה מתבגרת פרק 30

נקודת מבט עדי כמה דקות קודם:
"מצטער..אני לא שולט בזה" דניאל מילמל "זהו אני מבטיח אני נותן לך קצת חופש ממני עכשיו" הוא צחק "אבל אני רוצה שתבטיחי לי משהו.. "
"תלוי מה.." צחקתי.
"אני רוצה שכשתגיעי להחלטה תגידי לי,גם אם תרצי להישאר לבד תגידי לי לוותר." הוא חייך.
"כן,בטח." מלמלתי "אני לא יתן לך לחכות לי נצח" נתתי לו נשיקה בלחי והתקדמתי חזרה לאשכול.
ראיתי את תובל וליאור מדברים.
שמעתי כל מיני מלמולים.אני חושבת שתובל דיבר עם ליאור שיתן לשיר את התפקיד הראשי.
"אני יכולה אותך שניה?" אמרתי לליאור ודיברנו. אחר כך סיפרתי לעדן וביחד סיפרנו לשיר.
**רבע שעה אחרי שדיברנו עם שיר.
"ניפרדנו" שיר מילמלה והתחילה לבכות.
"דיי יפה שלי.. "חיבקתי אותה וניסיתי להרגיע אותה
"הכל לטובה.." עדן גם הצטרפה לחיבוק
"אם אתם צריכים להיות ביחד אתם תחזרו אל תדאגי…" אמרתי.
"כולם עכשיו לחזור לאולם אנחנו מתחילים ראן!!" איריס צעקה ושמעו את זה בכל העיר
"יאלה בואו נעלה וניתן כל מה שי שלנו חברות" אמרתי והן צחקו.
במשך החזרה דניאל שלח לי נשיקות באוויר וחיוכיםבעיקר כשהיה לי סולו.
**אחרי שעתיים שחררו אותנו והלכנו אני שיר ועדן ולהתלבש בשירותים.
"עדי.. את רוצה לספר לנו משהו?" שיר שאלה וצחקקה.
"לא..אין לי שום דבר לספר לכן.." לא הבנתי מה היא ניסתה לרמוז.
"לא בא לך לספר לנו על החבר החדש לך?" עדן אמרה וצחקה
"חבר.." מילמלתי ,עדיין לא הבנתי על מה הן מדברות. "אתן מדברות על דניאל?" ניחשתי.
"למה יש לך חבר אחר?" עדן אמרה וצחקה
"דניאל לא חבר שלי.." מילמלתי
"כן בטח" שיר אמרה וצחקה
"באמת.." צחקתי גם אני "הוא רצה אבל אמרתי לו שאני צריכה זמן לחשוב על זה אחרי כל הבלאן עם אסף.. לא בא לי עוד בלאגנים בא לי כמה ימים של שקט אז אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן לעצמי בנתיים וכשאני אגיע להחלטה אני יגיד לו…" סיפרתי להן.
"אז מה זה כל הנשיקות האלה שהוא שלח לך כל החזרה?" עדן אמרה וצחקקה.
"את שואלת אותי?" צחקתי
"בנות יש לכן מסרק?" אסף שאל מבחוץ.
"כן יש לי 'כנס " אמרתי לו והוא ניכנס.
"תודה,אני אחזיר לך אותו עוד כמה דקות" הוא אמר ונשק לי בלחי.
"אווו" שיר ועדן אמרו ביחד
"מה?" שאלתי
"ואם אסף זה ניגמר לתמיד?" שיר שאלה.
"כן.. הוא לא בשבילי.בדיוק כמו שאמרתן לי בהתחלה ולא רציתי להקשיב..אני חושבת שהוא הבין את הטעות שלו והוא מתחיל לתקן אותה.." מילמלתי.
"איך את בטוחה שהוא מתקן אותה?" עדן לא הבינה.
"שמעתי אותו מדבר עם דניאל ומתנצל מקודם.. הוא אפילו איחל לנו בהצלחה.."אמרתי.
"עדי אתן לבושות?" אסף שאל מבחוץ.
"כן 'כנס" אמרתי לו.
"תודה רבה בובה.אנחנו יכולים לדבר?" הוא שאל
"כן בטח" אמרתי ולקחתי את התיק.
"אתן צריכות טרמפ?" דאלית את עדן ושיר לפני שיצאתי
"אנחנו כבר נדבר איתך." שיר אמרה
"אוקיי" יצאתי.
"בוא נשב פה." אמתרי לו והצבעתי על הכיסאות בכניסה לאולם.
"כן.. על מה רצית לדבר?" שאלתי אותו.
"'ת'אמת שלא ממש דיברנו מאז הפרידה" הוא מלמל
"אני מצטער על הכל,באמת שהיה לי ממש כייף איתך אבל כניראה שלא נועדנו ליות ביחד,אנחנו לא מתאימים ואני באמת שמח שיש לך את דניאל.." הוא אמר
"אני ודניאל לא ביחד…" מילמלתי
"אולי זה לא ענייני אבל.. למה? הוא ממש מאוהב בך וזה ניראה כאיו גם את בו.." הוא התעניין
"אני רוצה קצת זמן לעצמי..יותר מידי בלאגנים קרו בזמן האחרון ואני רוצה קצת שקט.." מלמלתי "אז על זה רצית לדבר איתי?" שאלתי וצחקתי
"לא.." האו גם צחק " רציתי שניפתח דף חדש בתוך ידידים.לא רציתי שכל מה שהיה בנינו יגמר בצורה כזאת ואני כן רוצה לשמור איתך על קשר טוב.." הוא חייך "את באמת הבנאדם הכח מדהים שפגשתי ומי שיהיה איתך יזכה" הוא אמר.
"תודה " חייכתי.
"אז ידידים?" הוא שאל
"ידידים" חייכתי והתחבקנו.
"מישהי מחכה לסליחה ממך.." אמרתי לו והצבעתי על עמית שעמדה מאחוריו
"אני לא אפריע לכם.. ביי בובה" אמרתי לעמית ונשקתי לה בלחי "ביי חתיך" אמרתי לאסף וקרצתי לו.
"דידי,רק איתי לא דיברת היום" לירון אמר לי וצחק
"איתך אני כבר אדבר בבית יאללה אנחנו חייבים לזוז.," אמרתי לו "שניה אני בודקת אם מישהי צריכה טרמפ…" ניכנסתי לשירותים לחפש את עדן או שיר
"היי בנות צריכות טרמפ?" שאלתי
"אני באה איתך" שיר אמרה לי.
"עדן?" שאלתי אותה
"אני נוסעת עם ליאור.." היא אמרה
"ביי קופה נדבר איתך יותר מאוחר." אמרתי לה ויצאתי עם שיר מהשירותים.
**
"ביי שירוש דברי איתי" אמרתי לשיר כשהיא יצאה מהאוטו.
"אז מה.. אתם באים לפיצה?" לירון הציע.
"יאללה מתאים לי" אמרתי לו "אבל אתה מזמין" צחקתי
"בכייף" הוא ענה.
"דניאל?" הוא שאל
"לא יודע לא נעים לי להידחף אליכם שוב.. שלושה ימים אני נדבק אליכם לכו בלעדיי קצת.." הוא אמר
"אוקיי" לירון הינהן.
"אז מה עדי.. חזרת לאסף?" דניאל שאל
"מה פתאום" צחקתי "מאיפה בא לך הרעיון הזה?"
"ראיתי אתכם מדברים מקודם.." הוא מלמל במבוכה
"השלמנו,הוא התנצל. אבל זה לא אומר שחזרנו..הוא גם לא ביקש לחזור.." הסברתי.
"אה.." הוא מלמל במבוכה.
"מישהו פה מקנא.." לירון אמר לו,הם צחקו ואני העמדתי פנים שלא שמעתי את זה.