חיים של נערה מתבגרת פרק 51

'מה?' שלחתי לו המומה.
'סתם נו צוחקים איתך' הוא שלח וחייכתי,הייתי כל כך מאושר לשמוע שזה בצחוק.
אני:'מפגר הלחצת אותי! אז מה אתה צריך?'
אסף:'לעמית יש יומולדת עוד שבוע ואני צריך שתעזרי לי לקנות לה מתנה'
אני:' חחחח זה הכל? אז למה אתה לא מבקש מטל או חברה יותר טובה שלי..'
אסף:'כי אני לא סובל אותה ולא סומך עליה.רק עלייך אני סומך :-) '
אני:'טוב מחר ב11 תבוא אליי ונלך לקניון :-)'
אסף:'סבבה'
"דידה אנחנו הולכים" דניאל פתח את הדלת ונילחצתי.
"מפגר הבהלת אותי" אמרתי והתחלתי לצחוק.
"עם מי את מדברת שם?" הוא התעניין.
"שב שניה." אמרתי ברצינות.
"מה קרה?" הוא נלחץ.
"נכון שאמרתי לך שקיבלתי הודעה משיר? אז זה היה אסף פשוט לא רציתי שתילחץ או תדאג.." מלמלתי.
"אז עכשיו יש לי יותר סיבה לדאוג. מה הוא רוצה?" הוא שאל בעצבים.
"לעמית יש ליום הולדת עוד מעט והוא צריך עזרה במתנה" אמרתי וניסיתי להרגיע אותי.
"ומה את קשורה?שילך לטל או משהו.." הוא התחמם.
"הוא לא סובל את טל ולא סומך עליה. שעה שעתיים גג מחר בקניון ואנחנו מסיימים עם זה אין לך מה לדאוג." אמתי והתקרבתי לנשק אותו.
"ואם זה סתם תירוץ והוא ינסה לחזור אלייך?" הוא התחיל לקנא.
"אתה לא סומך עליי שאני ידחה אותו?" אמרתי. הוא שתק.
"אז אתה לא סומך.." מלמלתי.
"אני סומך" הוא אמר בלת ברירה והתקרב לנשק אותי.
"קנאי" מלמלתי ולא נתתי לו לנשק אותי.
"זה מאהבה,אני מפחד לאבד אותך.אחרי כל מה שעברנו כדי שנהיה ביחד סוף סוף אני לא רוצה לאבד אותך שוב" הוא אמר והתקרב.התנשקנו סוף סוף.
"אהמ אהמ סליחה שאני שוב מפריע .." תום נכנס ומלמל.
"אתה חייב לנו גלידה" אמרתי וצחקתי.

"מה?" הוא לא הבין.
"פעם שלישית גלידה" אמרתי וצחקנו.
"אני יכול דקה עם החברה של אח שלי?" הוא שאל ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני.
"אל תיגע בה.. כן?" דניאל אמר,קרץ לו ויצא.
"רק רציתי להגיד לך שדניאל ממש מאוהב בך.. בחיים לא ראיתי אותו ככה.." הוא מלמל.
"אוקיי" הקשבתי.
"ואני לא רוצה שהוא יפגע.. את מבטיחה לי שהוא לא יפגע?" הוא שאל.
"איזה מין שאלה זאת בכלל.. בטח.. אני בחיים לא אהבתי ככה מישהו.." אמרתי וחייכתי.
"ורציתי להתנצל על זה שהתחלנו ברגל שמאל.." הוא מלמל.
"זה בסדר" חייכתי .
"אז.. דף חדש?" הוא אמר .
"דף חדש" אמרתי.
התחבקנו כמה שניות ונישקתי אותו בלחי.
"היי בלי נגיעות" דניאל אמר והתפרץ לחדר.
"תרגיע אני שלך ורק שלך" אמרתי והמזמזנו.
"אהמ אהמ" תום אמר ולרגע שכחנו שהוא שם.
"יאללה זזנו" דניאל אמר וירד.
"ביי" אמרתי.
"ביי" הם ענו ביחד וצחקו.
**יום אחר כך 11 בבוקר בקניון:
קבעתי להיפגש עם אסף בכניסה הראשית.
"היי מה קורה?" שאלתי כשהגעתי והוא חיכה לי כבר בכניסה.
"מעולה מה איתך?" הוא אמר ונשק לי בלחי.
"מצוין. טוב אז לעניינינו. כמה כסף אתה משקיע בפרינססה?" שאלתי.
"250" הוא אמר.
"וואוו אוקיי.אתה ורצה לקנות לה תכשיטים?בגדים?נעליים?איפור?" שאלתי.
"אממ אני חושב תכשיטים." הוא אמר בהיסוס.
"סבבה אז בוא למגנוליה" אמרתי.
"מגנול…. מה?" הוא שאל.
"פשוט בוא איתי" אמרתי וצחקתי.
הגענו לחנות,הסתכלנו התייעצנו ובסוף יצאנו עם סט מהמם של שרשרת עגילים טבעת וצמיד.
"אני ממש אהבתי .. מקווה שגם היא תאהב " אמרתי וחייכתי.
"תודה רבה" הוא אמר.
"בכייף" חייכתי.
"זה לא מובן מאליו שבאת איתי אחרי כל מה שעברנו ומה שעשיתי לך וכל מה שעברת בגללי וזה.." הוא מלמל.
"מה שהיה היה. פתחנו דף חדש" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אגב שכחתי לספר לך,מאור חוזר לארץ!" הוא אמר.
"דיי!!" הייתי בשוק.
"קרה משהו??" שאלתי.
"לא פשוט נגמרה המשלחת אז הוא חזר הביתה." אסף אמר וחייך.
"אז מתי אפשר לראות אותו?" שאלתי.
"הוא נוחת עוד שעה בערך רוצה לבוא לשדה?" הוא הציע.
"יא בכייף,התגעגתי למאורוש . שלוש שנים לא ראיתי אותו." מלמלתי.
מאור הוא האח הקטן של אסף.הוא בגיל שלי.הוא נסע לשליחות לשלוש שנים בארצות הברית בסוף כיתה ו'. אנחנו חברי ילדות מגיל אפס בערך ולא ממש דיברנו בזמן שהוא היה בארצות הברית.