חיים של נערה מתבגרת פרק 58

"טוב עכשיו תורי" אסף אמר והביא קופסא של מגנוליה.פתחתי אותה וראיתי את התכשיטים שקנינו ל'עמית'.
"מה?" הייתי המומה.
"ידעתי שרק את תדעי מה את תאהבי אז קצת שיקרתי לך.." הוא אמר וצחק.
"מדהים אחד!! תודה רבה רבה רבה!" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אהמ אהמ אהמ" דניאל אמר.
"שתוק י'קנאי" אמרתי ונישקתי אותו.
"טוב עכשיו תורינו" עדן ושיר נכנסו עם לוח שעם ענקי ושקית של 'שלאגר'
"אני מקריאה!" שיר אמרה והסתכלה על הלוח.
"טוב אז עדידוש שלנו כבר לא כזו קטנה מי היה מאמין? כמה דברים עברנו ביחד?צחוקים,ריבים פאדיחות,שטויות,שופינג,בכי .. מה לא? אנחנו כל כך אוהבות אותך ופשוט אין מספיק מילים בעברית או בכלל כדי לתאר את כל האהבה שלנו אלייך." היא אמרה בחיוך.
"אז קודם כל רצינו לאחל לך המון מזל טוב עד 120 שנה,הרבה אושר,בריאות,יושר, וכושר,כן בעיקר כושר ;) ,תמשיכי להיות כזאת מדהימה,עוזרת,תומכת,חפרנית,מוכשרת,מתוקה ובדיוק כמו שאת ואל תשתני לעולם!" עדן המשיכה.
"תמשיכי לחייך ולצחוק ולזייף ותשימי פס על כולם!תגשימי את כל משאלותיך וחלומותייך ותצליחי בכל אשר תרצי!!" שיר הקריאה.
"ושתדעי שאנחנו תמיד פה בשבילך 25 שעות ביממה לכל דבר גם אם סתם באלך לחפור למישהו אנחנו פה!!" עדן סיימה.
"חברות שלי אני כל כך אוהבת אתכן!!" אמרתי וירדו לי דמעות.
הן הניחו את הלוח וחיבקו אותי.
הסתכלתי על הלוח והיו שם מלא מלא תמונות שלנו מסביב לברכה,תמונות מצחיקות,יפות,מוזרות,תמונות מכל השנתיים האלה.
"טוב יאללה מה כל הדמעות האלה??" דניאל אמר וחיבק אותי.
"עכשיו המתנה של דניאל" עדן אמרה.
"את המתנה של דניאל כבר פתחתי אצלו בבית מיקודם.." מלמלתי.
"מזה מזה??" לירון התעצבן.
"מזה הראש הכחול הזה שלך?" שאלתי וצחקתי.
"הוא הביא לי את השרשרת והחצי השני אצלו" אמרתי ונגעתי בשרשרת שעל צווארי.
"אוו" הדר אמרה וצחקנו.
"טוב יאללה עכשיו לרקוד!" ליאור אמר והפעיל את עמדת הדי-ג'י.
רקדנו שעה או שעתיים.לא יודעת כמה זמן בדיוק זה עבר נורא מהר.
"טוב הפסקה קטנה.עכשיו קריוקיי" לירון הכריז.
"רגע!" דניאל צעק.
"יש לי עוד מתנה קטנה…" הוא אמר.
"מה?" סימנתי לו עם השפתיים.
הוא הוציא קופסא של מגנוליה,קטנה בצורת לב.פתחתי אותה וראיתי טבעת כסופה עם אבן תכולה.
"יואוו זה הטבעת שאני כבר שנים חולמת עליה!! מושלם אחד!!" צעקתי בהתרגשות והוא ענד לי את הטבעת.
"מושלם שלי!!" אמרתי וקפצתי על דניאל ונישקתי אותו.
"אוי נו תפסיקו עם השטויות מה זה כל הקטצ'יות הזאת?" תובל אמר.
"מה קרה?מקנא?" שאלתי בהתגרות וצחקתי וחיבקתי אותו.
"טוב נו יאללה קריוקייייי!!!" לירון צעק והביא את המיקרופונים.
אני התחלתי ושרתי את 'נשמתי' של מאיה בוסקילה אחרי דניאל שר 'ואהבנו' של אביב גפן וככה כולם שרו וזייפו. אחרי הקריוקי כולם התפזרו וכל אחד היה עם החברים שלו.
אני יש רלקחתי את שיר ועדן לשיחה.
"שירוש מה קורה ?" שאלתי בחיוך.
"הכל בסדר מה אמור לקרות?" היא שאלה.
"מה איתך ועם מאור?" חלא יכולתי להתאפק.
"מה איתי ועם מאור?" היא שאלה בתמימות.
"אויש נו אנחנו רואות שמשהו קורה בניכם" עדן אמרה.
"הוא חמוד והכל אבל לא ניראה לי שהוא בקטע.." היא מלמלה.
"הוא בקטע.הוא בקטע" מלמלתי.
"מה??" שיר שאלה.
"לא משנה" אמרתי והלכתי.
"לאן את הולכת?" שיר שאלה.
"לעזור לך" אמרתי וקרצתי לה.
"מה קורה מאורי?" שאלתי את מאור.
"הכל טוב מה אמור לקרות?" הוא שאל.
"כמה שאתם מתאימים…" מלמתי.
"מה?" הוא שאל.
"לא משנה" מלמלתי.
"תגיד מה איתך ועם שיר?" שאלתי.
"מה איתנו.?" הוא היתמם.
"וואייי נו אין לי עצבים לפני שניה היא אמרה בדיוק את אותו הדבר אתם דלוקים אחד על השני ומפחדים לעשות את הצעד אז בבקשה תעשה לי טובה ותציע לה כבר לצאת!!" צעקתי בעצבים והוא נבהל.
"סליחה.. " מלמלתי. "פשוט נמאס לי כבר ממכם" אמרתי וצחקתי.
"יאללה לך כבר!" אמתרי ודחפתי אותו.
**נקודת מבט מאור:
התקדמתי לכוון שיר. הבטן שלי התהפכה. וואוו שיר כזאת יפה..
"מה קורה?" שאלתי ונשקתי לה בלחי.
"מעולה מה איתך?" היא שאלה.
"הכל טוב תגידי.. חשבתי אוליי…" גמגמתי ואז..