חיים של נערה מתבגרת -פרק 9

נקודת מבט עדי:
עמית נכנסה ואמרה "יאללה בואו כבר,שלא נאחר.הבנים כבר התקדמו.ואיריס תחנוק אותנו!"
כשניכנסנו לאולם שיר ישר רצה לתובל והם התנשקו.מה זה התנשקו.. בלעו אחד את השניה. לא היה לי נעים לעמוד ולבהות אז התקדמתי לעדן והיא וליאור ישבו מחובקים. הלכתי לשים את התיק על אחד הכיסאות באולם ושם ישבו עמית ואסף יד ביחד. מה נהיה עם הלהקה הזאת?! למה פתאום כולם בזוגות.. רגע..איפה באמת דור?
פתאום,מישהו עצם לי את העיניים מאחורה."דור?" לחשתי בהיסוס והוא הרפה.הוא ניסה לנשק אותי ונירתעתי."לא בא לי ליד כולם.לא נעים לי" אמרתי ובאמת לא היה לי נעים. "אבל כולם בזוגות פה."
"טוב דיי!! באתם לחזרה לא לדייט קבוצתי פה!" צעקה עליינו איריס. "בואו כולם אנחנו מתחילים רן,להקה צעירה אני מזכירה לכם שעוד חודשיים אנחנו רוצים להרים לכם מופע והיום זה ההזדמנות האחרונ שלכם לקבל תפקיד.זה האודישן האחרון שלכם אז בהצלחה." ליאור הוא הבימאי שלנו אז עדן ושאר חברי הבוגרת שהגיעו (לא כולם באו) עוזרים לו קצת. הוא חילק אותנו לזוגות,כמובן שאני ושיר הייו ביחד.
"שתינו רוצות להיות שירה" אמרתי לליאור.
"אז תעשו פעם שאחת אמא והשניה שירה ואז תתחלפו" הוא אמר וקרץ לנו.
"איזה תמונה נעשה?יש שלישיתי וראשונה?" שאלתי את שיר.
"בואי תמונה שלישת,היא יותר ארוכה." היא אמרה.
"איפה היית שירה?חיפשתי אותך כל היום.." התחלתי
"את לא מאמינה אמא,כמה אני נהנת כאן.." היא המשיכה. אסף ניכנס.
"הכל בסדר,בנות?" הוא שאל "אתן מסתדרות?"
"כן" ענינו ביחד והוא המשיך לזוג אחר.
"תמשיכי" שיר אמרה
"אני לא מסוגלת…הוא היה פה רק שניה ותיראי מה זה עושה לי,אני כבר לא מתרכזת. כשראיתי אותו פשוט רציתי לקפוץ עליו ולנשק אותו…" הייתי חייבת לשפוך.
"אבל יש לו חברה,עמית,והוא אוהב אותה.. אמרת שאת לא רוצה לפריד בניהם אז לפחות תעמדי בהבטחות שלך." היא אמרה את זה בטון טיפה פוגע,אבל היא צודקת , אני לא רוצה להרוס לעמית.אין מה לעשות אני חייבת לשכוח ממנו.
"את צודקת,יש לי את דור והוא מדהים ו…"
"ואת מאוהבת במישהו אחר" היא קטעה אותי.
"את חייבת להתגבר על אסף לפני שאת הולכת לדור.דור יפגע מזה ואני בטוחה שהוא יבין שאת לא אוהבת אותו וזה סתם יפגע גם בידידות בניכם.אני דואגת לך ואני רוצה רק את הטוב בשבילך אז תקשיבי לי." היא אמרה את האמת ,האמת שלא רציתי לשמוע.. האמת הכואבת.
"טוב יאללה להקה..בואו " קרא לנו ליאור.
אחרי האודישנים ליאור הכריזה על התפקידים.
"שיר,את שירה .עמית את דניאלה,טל את ספיר והילה את קרן. אתן 3 פקאצות."
'וואי כמה שזה מתאים להן. זה בדיוק האופי שלהן הפאקצות..' חשבתי וצחקתי.
"עדי את אור" הוא אמר והתסכל עליי. לא הגבתי.לא היה לי מה להגיב למרות שכן קצת התבאסתי. אבל ידעתי שאני לא הולכת לקבל תפקיד ראשי או משהו.
"ודור אתה ניר." הוא אמר לדור ,ניר הוא כאילו החבר של שירה.
"אל תידאג,דיד.לא באמת יהיה בנינו משו."דור לחש לי.
"ברור לי.." אמרתי לו. וצחקתי.
"אז מה הבאסה?יפה שלי?" הוא אמר והמילים 'יפה שלי' המיסו אותי לגמרי.
"סתם.. רציתי את התפקיד הראשי ,אבל אני שמחה בשביל שיר. לפחות מנסה.." כמעט בכיתי
"מה יש לך אהובתי? למה את בוכה?" הוא ראה את הדמעות בעיניי.
"אני מתבאסת שסולואים אין לי,בריקוד אני שורה שניה או שלישית תמיד וקטעי משחק גם אין לי.. אני מרגישה לא רצויה פה או לא שייכת.. אולי אין לי כישרון…" ובשלב הזה כבר הייתי מוצפת בדמעות.
"את מושלמת ..ואת מדהימה ואני לא רואה את הלהקה הזאת בלעדייך.." הוא אמר והתנשקנו. נשיקה צרפתית. זה היה פשוט וואוו..אין לי איך לתאר את ההרגשה הזאת בכלל.. זאת הרגשה מדהימה. דור הוא בחור מדהים והכל אבל אני עדיין מאוהבת באסף וזה משגע אותי.. אבל אני לא יכולה לשבור לו את הלב…
נקודת מבט שיר:
"אומייגאד! אני לא מאמינה!!איזה אושרר!" קפצתי על תובל והתנשקנו. הוא היה שמח בשבילי כל כך.
"כל הכבוד מדהימה אחת!" הוא אמר לי בגאווה.
"תקשיב..עכשיו רציתי לדבר איתך על משהו אבל תבטיח לי שזה לא יוצא מפה." דיברתי בטון רציני.
"הכל בסדר?את מלחיצה אותי..? מה… את לא בתולה?" הוא נילחץ.
"אל תזגים.." צחקתי.
"זה קשור לעדי ." אמרתי "לעדי ואסף."
"מה הקשר בין עדי ואסף?" הוא לא הבין בהתחלה.. "די.. לא נכון…. עדי דלוקה על אסף?את צוחקת עליי.." הוא צחק
"לא ממש דלוקה… דיי מאוהבת." אמרתי והוא היה בשוק.
"אוקיי.. ומה הקשר שלי לזה?"הוא לא הבין למה סיפרתי לו.
"אני חושבת שאסף יודע.אני רוצה שתברר אם הוא יודע ותבדוק מה הוא מרגיש או חושב… אתה יכול לעשות את זה בשבילי?"ביקשתי.
"אני אנסה.. בשבילך הכל" הוא אמר ונישק אותי
"תודה רבה אהוביי אני מתה עלייך!" אמרתי והלכתי לספר לעדי.
"תקשיבי… דיברתי עם תובל והוא הולך לברר אם אסף יודע ואם הוא מרגיש אלייך משהו.." אמרתי בהתלהבו.
"את מה?!?!" היא צרחה עליי ואני חושבת שהיא לא אהבה את זה…