אלינור
אלינור צודקת דור היא באמת ****

חיי המשונים-פרק 5-קשר לא צפוי

אלינור 08/01/2012 687 צפיות אין תגובות
אלינור צודקת דור היא באמת ****

-לאחר שלושה ימים

יום שלישי שגל לא בא לבית ספר רשמתי בכתב חלש על המחברת אני לא מבינה איפה הוא שאלתי את החברים שלו אבל הם לא הכי רוצים לענות לי הם רק אמרו לי שהוא כואב ומבואס ולא רוצה לצאת מהבית שהוא מרגיש חרא עם עצמו מאז שזרקתי אותו או יותר נכון מאז שהוא בגד בי

"אלינור מה את עושה?" צעקה עלי המורה
"מעתיקה מהלוח" אמרתי הייתי גרוע בלשקר גל תמיד היה צוחק עלי בגלל זה
"תראי לי" אמרה המורה ולקחה את המחברת שלי "כמו שחשבתי כלום, עכשיו קומי קחי את הדברים שלך ועופי מהכיתה" צעקה עליי שוב
"אבל המורה …" אמרתי בניסיון להציל את עצמי
"אני לא רוצה לשמוע" אמרה המורה

ארזתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה יצאתי ופגשתי את הבן אדם האחרון שרציתי לפגוש בן. בן הוא סוג של יריב שלי מאז כיתה ז' האחיות שלנו חברות אבל אנחנו ממש לא הוא סוג של מאשים אותי בכך שהאחיות שלנו השוו בינינו ואני יצאתי מיס פרפקט לידו בן התקרב לכיווני

"בן ממש אין לי כוח אליך עכשיו" אמרתי בעצבנות
"אל תדאגי אני לא מתכוון לעשות לך שום דבר" אמר
"מה קרה?" שאלתי
"אני ממש מצטער על כל מה שעשיתי לך" אמל בקול רך
"בן, מה נסגר יום כיפור עבר מזמן" אמרתי
"את לא מבינה את כל הדברים האלה עשיתי כי" אמר
"כי…" נסיתי לעזור לו להמשיך
"היה לי קל יותר לשנוא אותך מאשר להודות שאני אוהב אותך" פלט
"חחחח… ממש מצחיק בן עכשיו טוב תגיד לי עכשיו מה באמת רצית להגיד לי" אמרתי
"אלינור אני לא צוחק אני רציני" אמר ונישק אותי
משהו בנשיקה היה מיוחד מערפל חושים וחושני שכחתי בשניה אחת מגל
והצמדתי את גופי לגופו מה עובר עלי אני מתנשקת עם בן ניתקתי את גופי מגופו

"מה, מה קרה?"" שאל בן בלחץ
"זה לא אתה זה אני" אמרתי
"הנשיקה הייתה בסדר הכול היה בסדר אבל עדיין קשה לי לא כל הרגשות שהיו לי כלפי גל נעלמו" אמרתי בן התקרב אלי שוב ושם את ידו על הלחי שלי ואמר בלחש
"אם אני אצטרך לחכות עד שתתגברי עליו אני אחכה ואני אפילו יעזור לך אם תרצי" אמר

*צלצול בית ספר*

"אני צריכה ללכת יש לי שיעור אני מקווה שלא יעיפו אותי גם ממנו" אמרתי ונישקתי את בן על הלחי והלכתי
"ביי" אמר
הסתובבתי ויכולתי לראות אותו שם יד על הלחי כאילו שלא רוצה שהנשיקה תברח משם

נכנסתי לשיעור ואז נזכרתי שזה שיעור אנגלית ובשיעור אנגלית אני יושבת ליד דור אין לי כוח לסבול שעתיים ליד ה**** אני תמיד מצנזרת את עצמי ואז נזכרתי שגם אור נמצא איתי בכיתה בשיעורי אנגלית עברתי ליד דור אפילו בלי להסתכל והמשכתי ללכת לכיוונו של אור והנחתי את חפצי על השולחן הייתי די מחוייכת יחסית לימים האחרונים

"אני יכולה לשבת כאן שאלתי" שאלתי את אור
"ברור" ענה לי אור במהירות

העברנו את השיעור בצחוקים ובדיבורים מפגרים החלטתי שאת הרגע עם בן אשמור לעצמי

-מקודת המבט של דור-

חצופה שכמותה דילגה עלי והלכה לשבת ליד אור בסדר אני יצלם אותה ואת אור מדברים ונהנים ואני יגיד לגל שהיא התגברה עליו ואז הוא יהיה שלי במך השיעור צלמתי את אור ואלינור מספיק חומר כדי לשכנע את גל שהיא אפילו לא זוכרת מה השם שלו בכלל

*צלצול בית ספר*

השעתיים נגמרו מהר. טוב ייאי נגמר היום הולכים הביתה סוף סוף. אחרי הליכה קצרה לביתו של גל הגעתי לכניסת ביתו תקתקתי על הדלת

"מי זה?" שאל
"דור" עניתי
"רק רגע" אמר
"מה את רוצה?" בחוסר בתעניינות
"יש לי משהו להראות לך" אמרתי

לאחר שהראתי לגל את הסרטון הוא היה מופתע וגם השתכנע הוא הבטיח לי שהוא יחזור לבית ספר מפני שהוא חושב שהיא החרא היא הייתה זאת שמערכת היחסים הזאת שלהם תיגמר כדי שתוכל להיות עם אור. אוי איזה יופי של יום עכשיו אני יוכל להשיג את גל והוא יהיה שלי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך