חיי הנסיכה-פרק 4

חיי הנסיכה-פרק 4
והנא עבר לו שבוע היום יש את הנשף של חג האביב אני כל כך מתרגשת כולם יהיו עם מסכות.
אחרי שליאם גילה על הסוד שלי הוא עזב ולא חזר וטוב שכך.
אני וארו עדיין ביחד מאוהבים מעל הראש למרות שלפעמים יוצא לו ״להפרד״ ממני מהדאגה והפחד.
אבא שלי עדיין בעניין של לשדך לי עוד נסיכים.
״קדימה מתוקה היום בנשף את חייבת להיות מוו-שלמת״אמרה מופי המלבישה שלי ודחפה לי עוד שמלה ליד.
״תמדדי קדימה!״ זירזה אותי שמתי שמלה ארוכה בצבע כסף עם עיטורים לבנים יצאתי מהתא ״יפה,אבל לא מתאים לך הנא שימי את זה!״ האיצה בי מופי נאנחתי והלכתי שוב לתא למדוד את השמלה.
זאת הייתה שמלה לבנה סטרפלס שהקדימה קצר ואחורה ארוך החלק של החזה מקומט (רציתי להוסיף) יצאתי מחוץ לתא.
״וואוו את נראת כמו כלה!! את מושלמת!! זה מה שאת לובשת!״ קבעה הנהנתי כרצונה.

״ארו!!!״ צעקתי ורצתי לחבק אותו הרגשתי שוב מוגנת הרגשה חמימה ומספקת חייכתי
״אתה בא לנשף האביב ?״שאלתי
״לא נראה לי״ ענה
״נו למה תבוא בבקשה לא ידעו שזה אתה תשים מסכה בבקשה בבקשה בשבילי!״ התחננתי
״יהיה לך כיף גם בלעדי אני מבטיח״ אמר בקול רך
״אבל עם אתה הייתה בא היה הכי כיף שבעולם״ אמר בעצבות
״לא נורא״ אמר ונשק לי ללחי
״אוף״ נאנחתי
״טוב נתראה מחר בבוקר אני יספר לך הכל מבטיחה״ נשיקתי אותו נשיקה בפה חבל שאי אפשר להיות איתו בפומבי.

הסתכלתי במראה השמלה הלבנה מאוד החמיאה לי אהבתי איך שאני נראת עם האיפור והשיער חייכתי חיוך ענקי לעצמי ושמתי את המסכה שעוצבה במיוחד בשביל השמלה ראו רק את העינים הכחולות שלי שמתי את העקבים ויצאתי מהחדר.
האולם היה מפוצץ בנסיכים ונסיכות כולם נראו מהמם אבל אני הייתי בולטת היחידה שבלבן ירדתי במדרגות והרגשתי בסרט כל המבטים הופנו אלי הסמקתי והמשכתי ללכת בביטחון במדרגה מעדתי ונסיך אחד תפס אותי הרמתי את ראשי והסתנוורתי הוא היה מושלם היה לו עיינים כחולות מוכרות כל כך הוא היה דומה למישהו אבל לא הבנתי מי הוא חייך אלי חיוך חושף שיניים וגומות זה פשוט המיס אותי חייכתי בבישנות והתיישרתי ״תודה על התפיסה(?)״שאלתי או אמרתי
״אין על מה עם תפלי שוב קראי לי״קרץ לי וגרם לי להסמיק ״אז איך קוראים לך עלמתי״ שאל
״איזבלה קרא לי בלה״ חייכתי ״ולך?״
״ניקולאס קראי לי ניק״ ענה בחיוך
״התרצי לרקוד עימי״ שאל באלגנתיות
״כמובן״ עניתי הוא תפס לי את היד ורקד איתי לפי המוזיקה.
״להביא לך משהו לשתות?״ שאל שסיימנו לרקוד ״אני ישמח״ עניתי והוא הלך.
״שלום לך״ שמעתי קול מוכר…ליאם!
״מה ליאם?״ עניתי
״למה ישר מה אסור לומר שלום!?״ שאל
״שלום מה אתה רוצה!?״ שאלתי
״יותר טוב״ חייך חיוך צדדי
״כמה זמן לא נפגשנו״ אמר
״והיה טוב״אמרתי בזלזול
״טוב תהני ותזכרי את עדיין חייבת לי טובה״
הלך משם.
״הנא לך״ הגיש לי כוס עם פונץ
״תודה רבה ניק״ חייכתי שתית קצת מהכוס
״רוצה לרקוד?״ שאל
״אוו שוב למה?! אתה כל פעם דורך לי על הרגל!״ התלוננתי
״כמה תירוצים ואת זאת שלא זזה נכון!״
״אני למדתי לרקוד לעומתך״עניתי
״טוב אז באה לרקוד או שלא?״ אמר
״לא לך לרקוד לבד״ עניתי
״אני ירקוד עם מישהי יותר יפה״ ניסה לגרום לי לקנא ״בכיף״ עניתי והוא הלך להציע לבחורה אחרת לרקוד היא עוד שניה התעלפה ואני גיחכתי.
הוא רקד איתה ושלח לי מבטים את האמת זה הציק לי שהוא רוקד איתה אבל ישלי את ארו. ״אז נשארת לבד?״ שמעתי קול
״כן״ עניתי
״רוצה לרקוד איתי״אמר ליאם והגיש לי את ידו כשלא הגבתי הוא אמר ״אני לא נושך״
חשבתי לעצמי כולה ריקוד והגשתי לו את ידי ראיתי את המבט של ניק בנו וחייכתי לעצמי חיוך קטן.
רקדתי עם ליאם והוא רקדן ממש טוב ובלי ששמתי לב האור נעוץ בנו ואנחנו במרכז רוקדים שכולם מסתכלים עלינו.
הרגשתי שרק אני והוא רוקדים ראיתי אותו באור שונה פתאום הוא נראה כל כך מתחשב ויפה חייכתי לו באמצע הריקוד והוא החזיר לי חיוך השיר הסתיים וככה גם הריקוד. ״אתה רקדן ממש טוב!״ חייכתי
״גם את!״ ענה בחיוך מושלם
״היי וואו את רוקדת ממש מדהים״נדחף ניק ושלח לליאם מבט עצבני.
״תודה״ חייכתי
״אחמ אני רוצה לדבר איתך״אמר ניק
״ליאם אחמ אחמ״השתעל ניק
״אחי נראלי אתה צריך ללכת לרופא״ ענה לו ליאם וגרם לי לפלוט צחקוק קטן
״ליאם עוף מפה״ רגע הם מכירים!?
״הלכתי הלכתי״ אמר ליאם והרים ידים בהכנעה.
״אתה מכיר את ליאם?״ שאלתי את ניק שנשארנו לבד
״כן יותר מידי לצערי אנחנו אחים״ אמר באנחה ״אתה אחים?!?״ כמעט צעקתי
״כן כן מה כלכך מפתיע״אמר
השתעלתי וחזרתי על עצמי ״לא זה לא מפתיע בכלל״ אמרתי בקול מגניב.
״למה רקדת איתו ולא איתי!״ אמר בעצב
״כי אתה הלכת לנערה אחרת!״אמרתי
״אה אז עכשיו זאת אשמתי?״שאל
״כןן עכשיו שאשמתך״ חזרתי אחריו
״אה כן?״התקרב אלי ״כן״ עניתי והתרחקתי
״בטוחה!?״ שאל והתקרב עוד ״הכי בטוחה בעולם״ עניתי וכבר לא היה לי לאן ללכת היה קיר ״באמת?״ שאל והיה מרחק נגיעה ממני הלב שלי דפק מהר מהקרבה שלו אלי.
ופתאום שמעתי נפילה זה היה זר פרחים הסתכלתי וראיתי את ארו הולך מישם.