חלום שהוביל למציאות , פרק 13

אמא נכנסה לחדר ראתה אותנו יושבים חבוקים עיני היו עצומות וראשי מונח אחורה על יישי , " רק רציתי להעיר את אריאל " היא אמרה ליישי " אני רוצה שהיא תעזור לי אם היא יכולה .
" אני אבוא לעזור לך עוד שנייה " אמרתי והתרוממתי , היא נבהלה קצת היא הייתה בטוחה שאני ישנה , " אוקי " היא אמרה בחיוך ויצאה מהחדר .
" אני אבוא לעזור גם " יישי קבע , " אני הולך להתארח אצלך בשבת זה המעט שאני יכול לעשות "הוא התעקש .
"טוב אתה יכול לבוא, " אמרתי מתגרה , " בכול מקרה זה יעזור לי לעמוד שם מול החלונות הגדולים של המטבח", אמרתי לפני שיכולתי לעצור בעדי .
לא רציתי שהוא ידאג לי עוד , אני לא רוצה שחשוב שאני חלשה , ויותר מהכול אני לא רוצה שהוא יישאר איתי רק בגלל מה שקורה או יקרה לי .
מבטו הפך מודאג " את מפחדת ? " הוא שאל בלחש .
אני לא חושבת שיש מישהו שלא מפחד עכשיו , פרץ אלי אתמול מישהו לבית , פגע באמא שלי , עילף את אבא שלי , וכמעט אנס אותי ", אמרתי את המילים האחרונות בלחש .
" אני רוצה לעזור לך, אני רוצה שתדברי על זה איתי , את לא יכולה להחזיק את הכול בפנים , את צריכה קודם לקבל את זה בבום , את צריכה לעבור את שלב האבל של זה אם את לא תעשי את זה את לא תוכלי להרגיש יותר טוב או יותר בטוחה בבית שלך " הוא ניסה לשכנע אותי .
אבל הוא לא מבין , אני לא רוצה להתאבל על זה, כשאני לא מדברת על מה שקרא, אני לא מפחדת , אני פשוט צריכה להפסיק לפחד ולהתחיל ליהנות , הוא ניסה לאנוס אותי , לא הצליח , הוא כנראה ינסה שוב אבל הוא לא יצליח הפעם .אני אתחזק , " אני רוצה ללמוד קרב מגע" אמרתי לו פתאום .
הוא היה מבולבל ולא הבין מאיפה זה צץ לי , "נו אני רוצה להתחזק ככה אני יוכל להילחם בו כמו שאתה נלחם , ואז הוא לא יוכל לעשות לי כלום" אמרתי מנסה לשכנע אותו.
"אוקי" הוא אמר מבולבל , " אני אלמד אותך אם זה יעזור לך להפסיק לפחד.."
"כן זה יעזור לי מאוד " אמרתי מאושרת , יצאתי מהר למקלחת צחצחתי שיניים והלכתי לעזור לאמא .
" בוקר טוב אמא " אמרתי ונישקתי את הלחי שלה . " למישהי יש מצב רוח ", היא אמרה בשעשוע , היא ניסתה להראות משועשעת אבל ראיתי עליה שהיא ממש לא משועשעת עכשיו , היא גם מפחדת , אני יודעת את זה , אני תמיד יודעת מה עובר על אמא שלי רואים א זה בעיניים שלה. " איפה אבא ? , שאלתי .
" בחדר , את יכולה ללכת אליו הוא לא עובד" . היא אמרה וחזרה להתעסק באוכל . "יישי אתה יכול להישאר פה , לראות טלוויזיה או ממה שאתה רוצה " , אמרתי והתקדמתי לחדר שבו אבא היה. כשנכנסתי אבא הרים את הראש , וכשראה שזאת אני הוא עזב את הכול , הוא כן עובד בסוף , ציינתי לעצמי , הוא התקדם אחורה וסימן לי לבוא אליו , התיישבתי עליו כמו שעשיתי תמיד כשהייתי קטנה .
הוא חיבק אותי , "מה ילדה שלי , מה את צריכה ?" אבא שאל ברוך , הנחתי את הראש על הכתף שלו , " אתה יודע ,אמא מפחדת, " אמרתי לו , פניו הרצינו עוד יותר." אני יודע חמודה שלי אני יודע , היא נבהלה כשהערתי אותה היום ." הוא אמר מודאג, הסתכלתי עליו , " אז למה אתה פה ? למה אתה לא שם , בסלון מסתכל עליה רואה שהיא בטוחה ,או אפילו במטבח עוזר לה , יודע מה רק תשב שם על השיש ותדבר איתה , תראה לה שאתה שם כדי לעזור לה , את שם בשבילה ." אמרתי קצת עצבנית , לא הבנתי למה הוא לא עושה את זה עכשיו , רציתי שהוא ילך וירגיע אותה כמו שרק הוא יכול .
"טוב חמודה שלי אני אלך ",הוא אמר אחרי כמה שניות והתקדם למטבח עקבתי אחריו , הוא נכנס למטבח , אבא התקדם ישר לאמא , היא קצצה בצל בדיוק וירדו לה דמעות , לא ידעתי אם אילה דמעות מהבצל או שזה כי היא בוכה , אבא ראה את הדמעות , כנראה הבין שהיא בוכה , אז הוא אסף את פניה בשני ידיו , ניגב את הדמעות עם שני אגודליו ונשק לה במצח , הדמעות רק התחזקו והיא התחילה לבכות יותר , הוא חבק אותה חזק חזק אמא חבקה את אבא והניחה את הראש על החזה שלו , הם עמדו ככה כמה דקות , אמא בוכה ואבא מחבק אותה ,מנסה להרגיע.
יצאתי מהמטבח הרגשתי שאני פורצת להם לפרטיות, התיישבתי על הספה ליד יישי , הוא קרב אותי אליו וחיבק אותי." ההורים שלך ממש חמודים " אמר , " כן , עם זה הייתי חייבת להסכים אייתו.
" מתי אתה מתחיל ללמד ראותי ?" שאלתי , "מתי שאת רוצה " אמר , "עכשיו ?" שאלתי .
" צריך לעזור לאמא שלך לא ?" שאל .
"אבא שלי איתה הוא יוכל לעזור לה.." הצעתי , " אולי כדאי לשאול אותה בכול זאת ?!" הציע .
"טוב " אמרתי והתרוממתי הלכתי למטבח , אבא קצץ את הבצל ואמא בשלה משהוא בסיר.
" אבא אתה עוזר לאמא?" שאלתי .
" כן אני אעזור לה היום , את יכולה ללכת" הוא אמר בחיוך .
"תודה " אמרתי ,התקדמתי ליציאה באתי לפתוח את הדלת, הידיים שלי התחילו להזיע והלב לדפוק , זיכרונות מאתמול הופיעו מול עייני, איך שהוא גרר אותי מהדלת הזאת , ומה שהוא עשה אחר כך התחילו להופיע , נעצרתי באמצע עומדת מול הדלת הסגורה ,מוחי מתעתע בי , הוא גורם לי לחשוב שהוא שם בחוץ , אני יודעת שאין מצב שהוא בחוץ הוא לא מטומטם , אבל אני לא יכולה להשתחרר מההרגשה הנוראית הזאת , צעדתי עוד צעד אמיץ לכוון הדלת הלב דפק יותר מהר הידיים הזיעו והתחילו לרעוד קצת הנשימה שלי התחילה להיות מהירה , סחרחורת הופיע פתאום , חיפשתי במה להיאחז , יישי הופיע מולי פתאום " מה קרה ?" הוא שאל בדאגה רגלי התחילו לרעוד , לא הצלחתי לעמוד וקרסתי על הרצפה יישי תפס אותי לפני שנפלתי , הוא התיישב איתי על הרצפה מחזיק את הפנים שלי בשתי ידיו , " אריאל, " הוא קראה לי , שמעתי אותו במעומעם הכול נהיה מטושטש , " אריאל תסתכלי עלי " הוא אמר והרים לי את הפנים כדי שאני אסתכל לו בעיניים.
הסתכלתי לו בעיניים הכחולות היפות שלו , " אריאל , תנשמי עמוק", הוא אמר אבא ואמא הופיעו לידי , יישי ראה שזה לא עוזר לי , הוא הושיב אותי עליו וחבק אותי " תנשמי איתי , אריאל , תנשמי איתי" הוא אמר , זכרתי שכשזה קרה לי בפעם הראשונה נשמתי בקצב שלו וזה עזר לי , הוא נשם פנימה ואני אחריו , ככה כמה דקות הייתי חבוקה בזרועותיו צד גופי הימני שעון עליו שנינו נושמים באותו הקצב, הוא הזיז פיסת שיער סוררת שנפלה על פני אל מאחורי האוזן הוא הניח את שפתייו ליד האוזן ונישק אותי שם , הוא הרים את שפתייו והעביר את אגודלו על האוזן שלי מלטף אותה מלמעלה למטה . עצמתי את עייני ונרגעתי , נשמתי נשימה עמוקה ורועדת ונשפתי ,יישי נשק לראשי.
" את בסדר עכשיו ?" שאל בשקט לאוזני , " כן "לחשתי, " מצוין , כי את חייבת להפסיק לעשות לי אתה התקפי לב האלה ,יש לי לב חלש כשה נוגע אליך" הוא אמר , לא הייתי יכולה להתאפק , לא מעניין אותי שאמא ואבא מסתכלים עלי בדאגה וכנרה גם בלבול הוא כול כך חמוד ודואג , נתתי נשיקה רכה ליישי על השפתיים התנתקתי ממנו הוא חייך וחיבק אותי חזק יותר.
" אממ, למקרה שלא שמתם לב אלינו.. אנחנו עדין כאן ואני דורש הסבר" , אבא אמר, " אתם זוג ולא אמרתם ?!" הוא היה בשוק .
הסתכלתי על אבא ואמא הפרצופים שלהם היו כול כך מבולבלים והמומים בייחד זה היה כול כך מצחיק ושאני התחלתי לצחוק בהיסטריה.