חלום שהוביל למציאות פרק 34 .

סורי שהפרק קצר ,עם כמה שניסיתי לכתוב כמו שצריך , היידים שלי לא מתפקדות היום כמו שצריך , אני ממש עיפה , והתוצאה , מוח שחושב מהר מה לכתוב אבל לא מתפקד כמו שצריך להעביר את המסר לידים .
וכותבת האהבה נראה לי הדבקת אותי במחסום כתיבה שלך ..
אוהבתאותכם .[ אם זה פרק משעמם אני ממש מצטערת .]

אני ואמא ישבנו מחכות לבדיקת אולטרסאונד, את בדיקת הדם כבר עשינו,
" את כבר החלטת מה לעשות ?" אמא שאלה בשקט .
" לא אמא אני עוד לא יודעת מה לעשות " לחשתי מרכינה את ראשי , הדלת של החדר נפתחה ויצאה משם אישה עגלגלה, הבטן שלה כבר הייתה גדולה כנראה היא צריכה ללדת עוד מעט .
הרופא הציצה מדלת עם חיוך נחמד על הפנים , אבל איך שראתה אותי החיוך נמחק, נכנסתי לחדר לא מבינה מה עשיתי לה שהיא כבר שונאת אותי .
" תשכבי " היא הורתה לי , עשיתי כדבריה ושכבתי היא העלתה לי את החולצה ושמה לי את הגל על הבטן התחתונה , היא הזיזה את מכשיר ונעצרה באיזה אזור, " הינה, זה התינוק," היא אמרה בפנים חמוצות , היא ממש עצבנה אותי , היא בטח חושבת שאני איזה שרלילה ששוכבת עם כול מה שזז , היא הזיזה עוד קצת את המכשיר , " הכול תקין " אמרה במהירות וזרקה אלי את הנייר שאני אנגב את הגל .
" אפשר להבין מה יש לך? , מהרגע שראית אותי יש לך פרצוף עגום ." אמרתי עצבנית , לא יכולתי יותר עם זה , היא שופטת אותי והיא אפילו לא מכרה אותי , היא נשמע עמוק חשבה שנייה איך לנסח את המשפט שלה ולבסוף פלטה," את בתיכון נכון ?" הנהנתי עם הראש , " יופי אז את בטח בת .. כמה שש עשרה וחצי , את בהריון כי שכבת עם מישהו , את בהריון עכשיו ובטח רוצה לעשות הפלה כי לא מתאים לך ילד עכשיו , אז בואי אני אגיד לך משהוא , חיים נבנים לך בבטן , חיים שהרבה נשים רוצות , ואת בטח תלכי ותזרקי את זה לפח" היא הטיפה לי ראו שהנושא נוגע בה , לא יכולתי להמשיך לכעוס עליה.
" את לא צודקת ." אמרתי בשקט, אמא התבוננה מהצד מחכה לראות מה תהייה תגובתי.
" באמת , במה בדיוק אני לא צודקת ?" היא שאלה בזלזול .
" בהכול , אני לא שכבתי עם אף אחד…" התחלתי והיא התנשפה בזלזול , נתתי לה מבט שאמר תשתקי ותקשיבי והיא הרצינה." אני נאנסתי , לא פעם ולא פעמים ככה שאי אפשר להאשים אותי לגבי זה , ואני לא יודעת עדיין אם אני עושה הפלה , למרות שאני לא נראה לי מסוגלת לעשות ". אמרתי , היא שתקה , לא ידעה מה להגיד .
" אל תעשי הפלה" היא אמרה , שמעו בקול שלה שהנושא מכאיב לה, " אין לך ילדים נכון ?" אמרתי , היא הרכינה את ראשה ואמרה ," לא אין לי , אני לא יכולה להביא ילדים " .
" אז תאמצי". התרוממתי מהמיטה, " אני לא יעשה הפלה , ואת תאמצי ילד נטוש" הצעתי .היא הנהנה ואני יצאתי .
" אז החלטת ?" אמא שאלה אותי בשקט .
" כן ." אמרתי בטוחה בעצמי, " אני לא יכולה לעשות את זה " .

כשחזרנו הביתה כבר היה מאוחר, אמא ספרה לאבא את החלטתי , היא אמרה לי שהוקל לה , היא לא רצתה שאני יעשה הפלה היא פחדה , אבא נתן לי מבט מעודד ,ולא הוסיף עוד כלום .
הלכתי ליישי , דפקתי על הדלת , אמא שלו פתחה לי , שני מזוודות גדולות עמדו בפתח , הסתכלתי עליהם בשאלה , " אני ובעלי עוזבים , אושר נשארת פה אצל הדודים , אנחנו נבוא לבקר מידי פעם ," אמא לו אמרה לי ואספה מהר את הדברים האחרונים , אבא שלו יצא מהחדר של יישי ומיהר לקחת עוד משהו קטן .
נכנסתי לחדר של יישי , הוא היה שכוב על המיטה ידיו מאחורי ראשו כשנכנסתי הוא התישה וסימן לי לשבת לידו.
" החלטתי" אמרתי חוששת , פחדתי מהתגובה שלו , לא רציתי שהוא יעזוב אותי . הוא עודד אתי להמשיך לספר לו מה ההחלטה שלי ." אני … לא עושה הפלה , אני שומרת על הילד". אמרתי בקול רועד.
חיוך נמתח על פניו והוא התקרב לחבק אותי ." ידעתי שתעשי את ההחלטה הנכונה " לחש לאוזני .הייתי מאושרת שהוא הבין אותי , ויותר מאושרת שהוא מעודד את ההחלטה שלי , תפסתי את הפנים שלו ונישקתי כול סנטימטר מהם מרוב אושר, " וואו מה זה ההתפרצות הזאת ?!" הוא שאל בהפתעה .
" אל תאשים אותי , זה ההורמונים ." אמרתי , הוא צחק ונתן לי נשיקה מצח ." אני אוהב אותך , ואני תמיד אשמור עליך ואתמוך בך !" הוא לחש לי מלטף את הלחי שלי , " אבל בלידה אין מצב אני נכנס!" הוא אמר מחליף את הבעת פניו מהבעה אוהבת לרצינית פתאום .
צחקתי" זה בסדר גמור מבחינתי , יהיה לי את אמא שם " אמרתי , הוא הסתכל עלי בלי לומר מילה , העיניים שלו אמרו הכול , "גם אני אוהבת אותך ," אמרתי מבינה מה העיניים שלו אמרו לי , הוא חייך וחיבק אותי ." איי מה אני יעשה איתך " הוא נאנח.
"אתה תסתדר" צחקתי .
" טוב מה עושים ?" הוא שאל מתנתק ממני.
"מה זאת אומרת ?" שאלתי מבולבלת .
" מה עושים עכשיו , נהייה לי משעמם , את כבר לא מספיקה כדי לשעשע אותי ." צחק.
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר, אמא של אבא שלו כבר העמיסו את הדברים ." תגיד אתה לא מלווה את ההורים שלך לטיסה?" שאלתי את יישי שיצא אחרי ." לא הם לא רוצים , הם מעדיפים שאני אשאר עם אושר פה" הוא אר מסתכל על ההורים שלו עוזבים , ראיתי שמץ של אכזבה בעיניו ף הוא אהב שהם בבית אבל עכשיו הם הולכים .
" אל תדאג אני אשאר איתך ועם אושר" אמרתי מקיפה אותו עם ידי מנחמת.
" אני בונה על זה , הוא אמר עם חיוך ממזרי , " בואי נזמין את כולם אלי למסיבה קטנה.., הוא הציע מרים את הגבות וממתין לתשובה שלי .
" זה יהיה הזדמנות טובה לספר להם שאני בהריון ", אמרתי מניחה את ידי על הבטן שלי ותוהה עד כמה היא תגדל . יישי התבונן בי , קצת מודאג. " את בסדר עם כול העניין הזה ? " שאל .
הסתכלתי עליו , אין לי ברירה , אבל אני יודעת שכשהכול יגמר אני יהיה הבנאדם הכי מאושר שיש ! " אמרתי בטוחה שכשהילד או הילדה ייוולדו , אני יהיה מאושרת .
" טוב אני מזמין את כולם שיבוא עכשיו !" הוא אמר מרים את הטלפון ומתקשר לשלושתם .