חלום שהוביל למציאות פרק 42 .

"אני מבין שאין סודות בינך לבין נוי " יישי לחש כשכול צומת הלב הייתה מופנת לעומר שבדיוק סיפר איזה סיפור מצחיק שקראה לא.
" לא אין סודות " אישרתי את דבריו , הוא חייך אלי והפנה את צומת הלב שלו אל עומר ," למה יש לך בעיה עם זה ?" שאלתי מבולבלת מעט אף פעם הוא לא אמר לי שהוא לא רוצה שאני אדבר עם נוי על דברים מסוימים .
" לא.. לא ..לא אכפת לי שתספרי לה " הוא אמר.
הטלפון שלו צלצל אז הוא קם לענות , היה עוד משהוא , אני יודעת את זה , משהו מציק לו , אני בטוחה בזה .
הוא הסתובב אלינו עדין מדבר בטלפון מבט מודאג הופיע על פניו , הוא מלמל משהוא מהר וחזר אלינו, " מה קרה ?" שאלתי , " זאת הגננת של אושר , היא אמרה שאושר לא מרגישה טוב ושאני צריך ללכת לקחת אותה" הוא אמר מודאג .
" אוקי לך מהר אני אבוא לראות מה שלומה כשאני אחזור הביתה " הוא הסתכל עלי בגבות מקווצות פתח את הפה להגיד עוד משהוא אבל לא הוציא כלום מהפה , הוא רק הסתובב ומלמל לעצמו בקול " ידעתי שמשהוא קרה " , הסתכלתי עליו מתרחק והתפללתי שהשעתיים האחרונות יעברו מהר .

בסוף היום עומר החליט שהוא רוצה ללוות אותי הביתה ממש כמו פעם .
" מזמן לא עשינו את זה …" הוא אמר בשקט , הסתכלתי עליו הוא היה נראה שליו , שנינו הלכנו בייחד הידיים שלו היו בתוך הכיסים שלו והוא צעד בשלווה שלו אופיינית לו בזמן האחרון , " שפוך " אמרתי , הוא הסתכל עלי כאילו לא מבין מה אני רוצה ממנו אבל בסוף הוא נאנח פתח את הפה אבל לא יצא שום קול ממנו .
" אוקי אני מבינה שזה קצת יותר מסובך מבדרך כלל ," אמרתי מנסה לשחרר את האווירה הטעונה שנוצרה , " אני .. אני .. אני מאוהב " כשהוא אמר את זה הוא התכווץ בתוך עצמו קצת , " ואוו עומר , הבנאדם הצטוציונר שלא מאמין באהבה התאהב, מי זכתה בכבוד ?! " שאלתי המומה , הוא הסמיק מעט " שירה " אמר והוריד את המבט למדרכה .
נעצרתי מול הבית של יישי והסתובבתי אל עומר , " ומה אתה הולך לעסות עם זה ?" שאלתי אותו מחכה לתשובה ממנו ." אני לא יודע מה לעשות היא.." הוא התחיל להגיד אבל יישי יצא מהר מהבית ורץ אלי , הוא היה נסער, " אריאל אני לא יודע מה לעשות היא לא מרגישה טוב יש לה חום והיא לא מקשיבה לי … בבקשה בואי תעזרי לי " היא אמר בפרצוף דואג ומתחנן ביחד.
נתתי לעומר מבט מצטער הוא הבין אותי ואמר לי ללכת מהר הוא ידבר איתי כבר בהזדמנות .
נכנסנו מהר לבית ונגשתי ישר לאושר שהייתה שרועה על הספה , " אושר מאמי " אמרתי והרמתי את הראש שלה שתסתכל עלי , היא הייתה בוערת " תביא מד חום " אמרתי ליישי והוא קם מהר להביא לי מדדתי לה חום היה לה חום מאוד גבוה " החום 40 זה לא טוב צריך ללכת לרופא או למיון אני לא יודעת בוא ניקח אותה לאמא שלי היא בטוח תדע מה לעשות . יישי הרים אותה היא נראתה כמו שק קטן בין הידיים הגדולות שלו , הלכנו מהר לבית שלי אמא ואבא ישבו מספה , משום מה זה נראה שהם כול הזמן בספה בזמן האחרון , " צר לי להפריע לכם אבל לאושר יש חום של 40 מעלות ואין לנו מוסג מה לעשות " שלפתי הכול מהר אמא שארתה את יישי מאחורי מחזיק את אושר בין ידיו נגשה אליו מהר היא מיששה את אושר כמה שנית שלפה את המפתחות של אוטו " תביא אותה ישר לאוטו הולכים למיון" היא אמרה ויצאה יישי הלך אחריה אני הצטרפתי אליהם עד שאמא השאירה אותי מאחור עם התירוץ הכי מעצבן 'את לא יכולה לבוא יש שם מלא חיידקים' , ניסיתי להתנגד אבל לצערי גם יישי הסכים אייתה הוא נגש אלי אחרי שהניח את אושר באוטו , " את לא יכולה לבוא איתנו זה מסוכן לך ולתינוק , תישארי פה תלכי לשון או תעשי מה שאת רוצה.." הוא אמר מהר ונתן לי נשיקה מקטנה במצח.
הם נכנסו לאוטו והשאירו אותי ואת אבא מחכים לדעת מה קרה לאושר , צפיתי בהם מתרחקים ונכנסתי הביתה , חטפתי לי משהוא לאכול ונכנסתי לחדר , ישבתי במיטה לא יודעת מה לעשות , הצבעים עמדו מסודרים יפה עוד מאז שיישי סידר לי אותם בחזרה למקום , את הדלת הייתי צריכה לשבת לשפשף עם טרפנטין .
לקחתי את הצבעים ונכנסתי להטרף שאני הכי אוהבת , כשאני נכנסת אליו אני לא יודעת מה אני עושה אבל בכול פעם שאני מסיימת אותו התוצאה ממש יפה .
לקחתי את המכחולים את הצבעים מרחתי את הצבע האדום מעליו צהוב ועוד ועוד צבעים יצרתי עוד גוונים הציור נבנה לי מול העיניים עמדתי מלא זמן אני לא יודעת כמה זמן אני כבר עומדת ומציירת , מרחתי בעזרת הזרת שלי כמה דברים החלפתי מכחולים הכול היה כול כך מהר לא הבנתי כמה הזמן עף.
בסופו של דבר צעדתי שני צעדים אחורה מסתכלת על הציור שלי , ציירתי את אושר חייכנית ומאושרת , החיוך המדהים שלה היה פרוס על חלק גדול מהבד , הידיים הפנים והבגדים שלי כולם היו מלאים בצבע , היו כמה טיפות שנפלו על הרצפה ניגבתי אותם מהר שלא יעשה קטם , הלכתי למקלחת שטפתי ידיים ופנים ויצאתי לסלון, אבא היה שרוע על הספה כיסיתי אותו בסמיכה ונכנסתי להתקלח , איך שיצאתי מהמקלחת יישי התקשר אלי , " איך היא ?" שאלתי מיד .
" היא בסדר אבל הם רוצים להשאיר אותה להשגחה הלילה , היא התייבשה" . הסביר .
" אוקי ומחר אתם חוזרים ?" שאלתי מקווה לשמוע תשובה חיובית .
" הרופא אמר שאם לא יהיה סיבוכים אז היא תשתחרר הביתה אבל היא צריכה להישאר בבית לעוד כמה ימים כדי לנוח " . הסביר , הוא היה נשמע עייף, הוא נאנח מלא ופיהק כול שנייה בערך , " היא ישנה ?, אתה נשאר איתה ?" שאלתי .
" כן היא כבר ישנה אני יושב פה לידה אני לא משאיר אותה לבד ".
" טוב , אז תלך לשון שם , צריך להיות לך שם כורסה לשון עליה לא ?" אמרתי לו .
" כן אני אלך לשון " הוא אמר ישנוני ופיהק שוב .
, לילה טוב " אמרתי
" לילה טוב פינוקי שלי " הוא השיב וניתק .
נשכבתי על המיטה לא יודעת איך אני אצליח להירדם הלילה, בטח יהיה לי לילה בלי שינה .
וכמו שחשבתי , לקח לי זמן להירדם והתעוררתי ממש מוקדם ,
אני לא יכולה בלי יישי , זה מפחיד כמה אני לא יכולה בלעדיו !.