חשק

החשק לעצום עיניים ולמצוא אותך כשאפקח אותן. לנשק לך את השפתיים העבות, את הסנטר הקוצני, את האף הנשרי מעט.
ללחוש לך באוזן כמה אוהבת, לשמוע כמה אתה בחזרה.
לספר לך את כל הפחדים ושתחזיר לי אותם עטופים במסך ההגנה שלך, כשאתה מבטיח שתמיד תהיה פה לשמור עליי.
להקשיב לאלו שלך, לספוג אותם בשבילך ולנשק אותך על כל פחד, לתת לך לדעת שאני לעולם לא הולכת, ששום דבר בך לא יפחיד אותי, גם לא הפחד הכי פוגם שיש.
להתעטף בחיבוק, במבטים המחוייכים עם הקסם באוויר ובשפתיים שלך.
לא לזכור מבטים אלא להחליף כאלו ללא הפסקה ולהביט בך אל תוך האור העולה של היום החדש ולא לשבוע לעולם.
החשק הזה, עוד נותר בי….