חתכים -פרק 17-

טוב אז מה הולך בחיי?
אני לא מאמינה שבעוד שבוע נגמר הלימודים!! שיבצו אותי למגמות פיזיקה ואלקטרוניקה (5) ול5 אנגלית 5 מתמטיקה.
אני נורא מאושרת מהשיבוץ זה ליטרלי תעודת הבגרות הכי מושלמת שיכולה להיות (כמובן אם אני אקבל ציונים טובים)
הכיתה שלי מכינה אלבום שבכל דף יש ברכה מתלמידה שונה עם תמונה, אז ביום שלישי אחרי שהלכתי להופעה של חברה שלי וישבנו לאכול בקפה גרג, כתבתי את הברכה שלי ואז ביקשתי מאח שלי הגדול לצייר לי משהו יפה. הוא צייר לי תלמידה שיושבת על הירח שמסתכל עליה, קוראת ספר. זה יצא מדהים. הוא סיים לצייר באחת וחצי בלילה, ובדיוק אז, אחי השני יצא מהמקלחת וזרק את הבגדים שלו לכביסה, שנמצאת במרפסת, הוא ראה מלא תולעים, אני מדברת על 200-300 תולעים.
אז בלית ברירה התחלנו לנקות את כל הבית, וסיימנו רק בשתיים וחצי בלילה. התקלחתי והלכתי לישון בשלוש. הרוסה מאתמול, קמתי בבוקר ללא רצון, והלכתי לבית הספר.
דיברתי עם אדם:
אני: ״אתה מעצבן אותי״
אדם: ״למה? אני חייב להרזות. אוף אני שמן.״
אני: ״לא אתה לא, אתה מעצבן.״
אדם: ״לא מעצבן, שמן, אני שמן. בואי איתי נעשה דיאטה״
אני: ״אתה רומז שאני צריכה דיאטה?״
אדם: ״לא אני רומז שאני צריך. מה את קשורה?״ (הילד מטומטם הוא לא הבין לבד)
אני: ״טוב לא חשוב״
אדם: ״מה?״
אני: ״מה?״
אדם: ״מה לא חשוב?״
אני: ״לא חשוב״
אדם: ״טוב…״
אני: ״טוב. אתה יודע אני לא מבינה אותך.״
אדם: ״למה?״
אני: ״אתה מבלבל אותי״
אדם: ״תסבירי״
אני: ״כמו מזל תאומים. כל פעם רוצה משהו אחר״
אדם: ״מה קשור?״
אני: ״זה מה שאני לא מבינה אצלך.. לא הכול חייב להיות קשור.-.״
אדם: ״אבל איך הגעת לרעיון של משהו אחר כל פעם? מאיפה?״
אני: ״אתה לא מבין שאתה לא מובן? אתה מושלם לא? אז למה אתה צריך דיאטה?״
אדם: ״כי אני רוצה להיות יותר מושלם״
אני: ״אין דבר כזה יותר מושלם. מושלם זה שלמות. אין המשך לשלמות.״
אדם: ״יש, אני.״
אני: ״טוב יודע מה עזוב אין לי כוח.״
אדם: ״חחחחח נודר שאין בנאדם יותר מציק ומטומטם ממני. איך את לא מרביצה לי?״
אני: ״כי אין לי אפשרות.״
אדם: ״חח אם הייתה לך אפשרות מה היית עושה לי״
אני: ״תאמין לי שהייתי עושה. גדלתי עם בנים. אבל זה לא העניין. הקטע זה שזה מה שקרה לי כבר ואני לא רוצה שזה יקרה עוד פעם.״
אדם: ״מה קרה?״
אני: ״שככה שניתקו קשר וזה היה מעצבן.״
אדם: ״הא ולמה שזה יקרה עוד פעם?״
אני: ״כי זה מתחיל ככה..״
אדם: ״כן צודקת״
אני: ״ואם זה ימשיך תודיע לי, כדי שלא אופתע.״
אדם: ״זה לא יקרה אולי אנחנו נריב אבל לא בא לי שזה יקרה״
אני: ״גם לי לא בא. זה קרה לי לא מזמן וזה הגיע למצב שפשוט ניתקתי קשר לגמרי. אני לא אוהבת לדבר לקיר.״
אדם: ״אז מה עושים שזה לא יקרה? כי עכשיו אני מרגיש שזה קורה״
אני: ״ממשיכים לדבר, הרבה..״
אדם: ״אבל בואי נגיד שאין לי מה להגיד ואת סתם מציקה?״
אני: ״אני מציקה?״
אדם: ״לא בקטע רע אבל לכולם יש את הזמן הזה שאין לו כוח או משהו כזה״
אני: ״אם אני מציקה עדיף שאני לא אדבר בכלל.״
אדם: ״ממש לא הפוך, אבל אל תגידי לי עזוב או סתם תהיי יבשה כי אז אין לי מה להגיד.״
אני: ״חחחחח כלל ברזל. אם אני יבשה אני כועסת עליך.״
אדם: ״אני יודע אבל אני תמיד מנסה לא להתייחס.״
אני: ״מתייחסים אחי מתייחסים. אני לא מבינה, מה אנחנו?״
אדם: ״תסבירי את השאלה״
אני: ״יש לך הגדרה למה אנחנו?״
אדם: ״אממ לא. לך?״
אני: ״אני בעצמי לא יודעת.
ידידים? משהו אחר? יזיזים (פרצוף נקרע מצחוק)״
הוא שלח לי הקלטה שלו ובהתחלה הוא גמגם, אמר שהוא לא יודע, וזה חומר למחשבה בלילה והעביר נושא.
אחרי זה הוא שלח עוד הקלטה שלו אומר שהוא עדיין לא סלח לי על זה שניתקתי לו בשיחה הראשונה שלנו.
אני: ״מה תעשה לי?״
אדם: ״לא יודע, נחשוב על משהו.״
דיברנו על עוד שטויות ובסביבות חמש שלחתי לו הודעה שיעיר אותי בשש כי מהשעון המעורר אני לא מתעוררת.
חברה שלי התקשרה אליי בשש. עשיתי פיפי וחזרתי לישון.
והוא התקשר בשש ועשרים, וזה העיר אותי.. הוא היה חמוד.
באלוהים אני כבר לא יודעת זה משגע אותי נמאס לי מהיחסים האלה.
בקיצור, יום חמישי היה משעמם, דיברנו על עוד שטויות, ויום שישי השלמתי את שעות השינה שלי בכך שלא הלכתי לבית ספר.
מחר בבוקר הכיתה שלי הולכת ליד הים ועושים ארוחת בוקר, ובערב יש לנו ערב מגמות. וביום שני לונה פארק. (ווהוווו)
ברוך ה׳ המחשבות על חתכים נעלמו ממני, אני די שמחה כרגע.
הייתי אמורה ללכת לים היום, אבל קבעתי עם חברות, הן שומרות שבת ולא יפה להבריז אז הן דפקו אותי.
בקיצור, הקיץ מתקרב^^ ויהיה טוב;)