MayWriter
לא פרק משו אבל .... [:

טוקיו חסר הרגשות פרק 7

MayWriter 25/12/2012 788 צפיות 3 תגובות
לא פרק משו אבל .... [:

עזבו. הגיע הזמן לישון, לנוח, ולהתחיל יום חדש. "פססט, צ'יו!" קרא קולה של יוקי. היא הציצה בדלת והציעה: "רוצה לישון בחדר שלנו? נוכל לעשות מסיבת פיג'מות!" חייכתי. קמתי מהמיטה בצליעה, לקחתי את הקביים וצלעתי לעבר חדרן של יורי ויוקי. על השולחן האדום היה מחשב, הקירות היו צבועים בוורוד-אדמדם ועליהם מצויירים פרפרים יפים ודשא מבריק. יורי הניחה את הספר "ציפור צבעונית" בצד, הסיטה את הפוני שלה מעיניה ואספה בקוקייה את שיערה. יוקי הוציאה מזרן שמנמן מהארון, לקחה כרית וסידרה לי מקום ללילה. "אני הולכת להגניב לכאן קצת פופקורן מהבית של יונו. בואו איתי…" אמרה יוקי. אני ויורי ירדנו למטה, יצאנו החוצה ועלינו למתקן שאיבת המים. יורי ויוקי עזרו לי לעלות בסולם, אחר כך הן טיפסו. נכנסנו לחדרו של נער. "יונו-קון…" צחקקה יוקי וירדנו למטבח. על השיש, במיקרוגל, הייתה צלחת פופקורן ענקית שתפסיק לשלושתינו… למשך כל הלילה. יורי לקחה את הצלחת הענקית. "זה יספיק לכל הלילה! זה הולך להיות מדהים." אמרה יורי. פתחתי את המקרר. בקבוק שתייה XXL של משקה מוגז מתוק אהוב ששמו "powder power- the drink with the power, we making him with powder!". שם ארוך… (תרגום: כוח אבקה! המשקה עם הכוח, אנחנו מכינים אותו עם אבקה!) הוא טעים ומתוק כ"כ. "מה אתן עושות?" "אההה!!!" צרחנו אני, יורי ויוקי. זה היה טוקיו. "אמא, יש מישהו למטה!" "פורצים!!!" אלו היו הקולות מלמעלה. אני והם רצנו החוצה. טוקיו הרים אותי ורץ. הקביים שלי בידי. עלינו בחזרה לחדר של יורי ויוקי. "תודה. חזור לישון." אמרתי לטוקיו. הוא משך את כתפיו וחזר. "הפופקורן הזה טעים…" אמרה יורי. "מישהו?!?!" צעק קול למטה. "תפתחו, בבקשה!" צעק אותו קול שפעם שנייה נשמע מוכר. "בנות, טוקיו, הישארו למעלה!" קראה הגברת. נפתחה הדלת. "בבקשה, יש כאן מישהי בשם צ'יו?" "כן, ברור." ככה התנהלה השיחה. "צ'יו!" קראה בשמי הגברת. צלעתי לעבר הדלת. "מיו!!" קראתי. מיו נכנסה פנימה ואמרה: "צ'יו צ'אן…" קאיטו היה איתה. "יופי, יותר יעזרו לי." אמרה הגברת בחיוכה הידוע המקסים. עליתי למעלה והוריתי לחברותיי החדשות להסתיר את השלל. טוקיו ירד למטה, נתן חיבוק גברי לקאיטו. יוקי אמרה: "בסדר, את יכולה להצטרף אליהן, נעשה מסיבה קטנה פעם אחרת." וחייכה. הגברת הכינה את החדר לשאר. "מיו, אני כ"כ שמחה לראות אותך…" אמרתי למיו. היא שכבה במזרנה. היא הוציאה סכין מאיפשהו. "אני לא…. מבינה למה זה מגיע לי." היא אמרה והחלה לבכות.


תגובות (3)

תמשיכיי!!

25/12/2012 11:51

היום [:

26/12/2012 05:16

תמשיכי…

26/12/2012 06:11
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך