טלנובלה פרק 5

"אליס? מה הוא עושה כאן?!" שאלתי אותה שוב.
"טוב….. ההורים שלי הכריחו אותי לקחת אותו איתי כי הם אומרים שאנחנו לא מבלים הרבה זמן או משהו כזה… מצטערת." היא אמרה לי נבוכה.
"היי! גם אני לא שמח להיות פה!" שמעתי את ניקו קורא מהמכונית.
"יהיה לך אכפת אם אני אתעלם ממנו?" שאלתי את אליס.
"לא.. זה בערך מה שאני עושה כל הזמן." היא אמרה וצחקה.
"נכנסתי באי רצון למכונית במושב האחורי עם אליס וניקו נהג.
"טוב אז לאן אנחנו הולכים?" שאלתי אותה.
"בית קפה. אמרתי לך לא?"
"צודקת… כאילו מתי נגיע?" שאלתי אותה.
"עוד חמש דקות בערך." אהה יופי אז אי לא אצטרך להיות עם ניקו באותה המכונית הרבה זמן.
אני ואליס המשכנו לדבר כשניקו נהג והעמיד פנים כאילו הוא לא מקשיב.
כשהגענו לבית הקפה נדהמתי.
בית הקפה לא היה מפואר. להפך. הוא היה ביתי חמוד כזה. הוא נתן לכל אחד הרגשה כאילו הוא שייך. והמלצרים שמה היו על גלגיליות. בקיצור הסוג שאני אוהבת.
נכנסנו והתיישבנו בשולחן ליד החלון.
בזמן שהזמנו סיפרתי לאליס מה שקרה עם אבא שלי וסיפרתי לה על האודישן מחר.
"רוצה לבוא איתי מחר?" שאלתי אותה.
"כן בטח!" היא אמרה בהתלהבות.
"מעולה כי אני לא ממש רוצה להיות שמה לבד." ממש הרגשתי כאילו אליס היא המאיה השנייה שלי.
בזמן שדיברנו סנובי הסתכל על משחק הכדורגל ששידרו בטלוויזיה בבית הקפה.
אחרי כמה דקות שאני ואליס דיברנו הגיע השתייה והגלידות שהזמנו.
"אז על מה בעצם הטלנובלה?" שאלתי את אליס.
"לא יודעת. תשאלי את ניקו. הוא משתתף בה לא אני." גלגלתי עיניים.
"כן בטח. עזבי אני כבר מעדיפה לחכות למחר." אמרתי לה.
"איך שבא לך." היא אמרה.
"יש לך מושג לפחות איך הטלנובלה נקראת?"
"לא…" היא אמרה במשיכת כתפיים.
"את יודעת משהו על הטלנובלה?"
"לא…"
"אז אח שלך לא מגלה לך כלום?" שאלתי אותה.
"כאילו די לדבר עליי! אני פה כאילו!"
כמו שאמרתי סנווווווב. התעלמתי.
"לא הוא לא מגלה לי כלום." היא אמרה לי גם היא מתעלמת ממנו.
המשכנו לאכול את הגלידה כשפתאום ניקו גם ואמר שהוא תכף חוזר התכוונתי להתעלם אבל אז כשהוא גם הוא הפיל בטעות עם היד את הכוס שלו והיא נשפכה עליי. למזלי היו שמה רק מים אבל לא התכוונתי לתת לו לעבור את זה בשלום.
"אתה נורמלי?!" שאלתי אותו. הוא גיחך.
"סליחה." הוא שאל.
"אוה! עכשיו אתה יודע מה זה סליחה?!"
"אויי עזבי כבר! את יודעת מה?! אני לא מצטער!" אוחח הסנוב הזה עלה לי על כל העצבים בגלל זה לא חשבתי על כלום כשלקחתי את הכוס שלי שגם בא היו מים ושפכתי על הראש שלו.
"אויייייייייייי. אתה יודע מה? גם אני לא מצטערת!" אמרתי וצחקתי.
"אליס? אני רוצה בחזרה למלון טוב? ניפגש מתישהו כשניקו לא יהיה איתנו. רגע. רוצה לבוא איתי למלון ניהיה קצת בבריכה?" שאלתי אותה.
"כן למה לא?" היא אמרה.
יצאנו החוצה לחכות לניקו כי בכל זאת מישהו צריך להסיע אותנו למלון.
"את לא כועסת עליי?" שאלתי אותה בזמן שחיכנו לסנובי.
"נראה לך?! עשית מה שרציתי לעשות כבר מאז שנולדתי פשוט לא יכולתי. זה מגיע לו."
ניקו צא מהבית קפה אחרי שהוא שילם על הכל והסיע אותנו למלון. הוא נראה מעוצבן אבל היה בזה סיפוק כלשהו.
"רגע! אין לי בגד ים!" נזכרה פתאום אליס כשעלינו לחדר להחליף בגדים.
"אל תתדאגי יש לי שתיים. שנייה אני אמצא אותם ואני אתן לך טוב?"
אחרי כמה דקות הוצאתי שתי בגדי ים ונתתי לה אחד.
הלכנו להחליף וירדנו למטה לבריכה.
לא רציתי להיכנס לבריכה אז רק שמתי את הרגליים שלי בתוך המים בזמן שאליס שחתה וניקו עדיין חיפש חנייה ליד המלון. איזה כיף כל החניות היו תפוסות אז הוא עשה סיבובים כדי למצוא חנייה.
טוב לפחות יש לנו כמה דקות בלי סנובי.
"תגידי את מתאמנת בשחייה?" שאלתי את אליס.
הילדה ידעה לשחות כמו אלופה!
"כן… השתתפתי בכמה תחרויות."
"זה מדהים אני יכולה רק לצלול וגם זה רק כשיש לי כוח." אמרתי וצחקתי.
פתאום הרגשתי שמישהו דוחף אותי לתוך המים והדבר הבא שידעתי הוא שאני בתוך המים.
עליתי למעלה והסתכלתי למעלה לראות מי דחף אותי.
כאילו לא ידעתי.
"ניקו!!!!!!!!!!!!!"