יומן – פרק 1
"היי יומן :) מה נשמע? היום זה היום הראשון ללימודים..איי בכלל לא התגעגעתי.טוב עכשיו אני מחכה לאדם בתחנת האוטובוס,הוא אתמול סימס ל שהוא יראה שונה..אין לי שמץ של מושג למה הוא מתכוון אבל היי זה אדם :) אני ממש יהיה שמחה אם יהיו בנות חדשות בבית ספר,אם לא אני ישתגע!! ואתה יודע בדיוק למה." סיימתי לכתוב ונאנחתי.נו טוב..לפחות יש לי את אדם עכשיו."הי אנה!" שמעתי קול מוכר,אותו קול שמח שגורם לך לחייך בשנייה,אדם.
קמתי ושמתי במהירות את המחברת הכחולה בתוך התיק ורצת לעברו,אבל ברגע שהתקרבת עליו,פניי התעוותו."אדם! מה לעזעז-השיער שלך אדם!מה קרה לשיער שלך?!" הסתכלתי עליו במבט כאילו הוא נפל מהירח והוא אכן נראה ככה."הו זה? אומרם שאדום מתאים לי" הוא קרץ לי והעלה חיוך מטופש "לא! ממש ממש לא אדם,אלוהים…איך דוד שלך הרשה לך לעשות את זה?יחסלו אותך בבית ספר,גם המורים וגם התלמידים." "אויי נו אנה" הוא ליטף את הראש שלי וצחק "אני רק חושבת שיותר מתאים לך שחור..אחד כי זה יפה לך ושתיים כי זה הצבע המקורי שלך" "אויי נו…שחור..איככס מה את חושבת שאני??" אמר בזמן שחפש את הכרטיסיית האוטובוס בתיק שלו "אני יראה לך מה אני-אויי לא!" שכחת לגמריי לקחת את הארנק שלי! "מה קרה" הוא התבונן בי אבל לפי הבעת הפנים שלי הוא כבר הבין הכל "אל תדאגי אני ישלם עלייך" חייך ושם והוציא את הכרטיסייה "אוו תודה אדם…מה הייתי עושה בלעדייך.." "הולכת ברגל כנראה" צחקת וחייכתי עליו,הוא חייך עליי בחזרה."הו הינה האוטובוס!" אמר והאוטובוס עצר בתחנה.כרגיל היינו צריכים לעשות את ה"שלם ותפוס" אחד תופס מקום בזמן שהשני משלם.אדם הסתכל עליי "את תופסת,אני משלם" הינהנתי ונדחפתי בין האנשים בשביל לתפוס מקום,הסתכלתי סביב בשביל לראות אם יש מקומות טובים ורגע פשוט קפאתי,השיער הארוך והבלונדיני,העיניים הכחולות והנוצצות,מישל.היא היתה החברה הכי טובה של מהיסודי..אבל מאז…משהו השתנה בה לגמרי.
ניהרתי את הראש ומיהרתי לתפוס מקום,התיישבתי והסתכלתי על אדם מסיים לשלם עליי ועליו,הוא גישש בין האנשים.בהתחלה הוא איבד אותי אבל אז חזר לאחור וצחק,התיישב לידי והסתכל לאחור ואז הסתכל על הבעת הפנים שלי ונאנח "מישל?" הנהנתי באיטיות והתחפרתי במושב.אדם הוציא במהירות את האייפוד שלו ושם אוזנייה אחת.הוא הביא לי את האחרת בזמן שחיפש שיר,חייכתי ושמתי את האוזנייה.השיר התחיל להתנגן,הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו ועצמתי עיניים וככה היינו כל הדרך עד שהוא שאל "אזז..שנה אחרונה בחטיבת הביניים,נראה לך שיש לך סיכויי לרומן השנה?" הרמתי את הראש ומצמצתי כמה פעמים "ברור שלא אדם,מי שם לב עליי..אני הרוח של הבית ספר אז תפסיק לדבר שטויות..אבל בטוח שאתה תמצא בחורה כבר במחצית הראשונה" חייכתי אבל הוא לא חייך בחזרה "כן…"
האוטובוס עצר,תחנה אחרונה.ברגע שעצר האוטובוס המצב רוח של אדם השתנה,הוא תפס את היד שלי וחייך "יאאלה בית ספר" צחקתי וקפצנו ביחד מהאוטובוס אם ידיים שלובות,היה לי חיוך מרוח על השפתיים אבל הוא נמחק ברגע שראיתי את מישל מתנשקת אם החבר שלה,למה היא לא יכולה להסתפק במישהו שבגיל שלה?? למה דווקא יב' או יא'? נאנחתי.נו טוב…היא בחרה להיות כזאת.
אדם הסתכל עליי ותפס את נקודת המבט שלי ומחא כף,קפצת והסתכלתי עליו "אנה קוטיקוב,לא לימדו אותך לא להביט באנשים? זה לא מנומס" הוא גיחח ואני הבאתי לו מכה קטנה בכתף "שתוק כבר" צחקנו והלכנו יד ביד לבית הספר..לרגע אחד שמחתי לחזור לבית ספר…כי עכשיו אני לא לבד
"זהירות!" מישהו צעק מאחור הסתובבתי לאחור,הפניים שלי התעוותו וקפאתי במקום……..
תגובות (0)