יומני היקר — חלק — 2

שלום לכל קוראי היומן שלי…
למי שלא זוכר מה קרה בפרק שעבר הנה תזכיר קטן:
אני מיכל בת 16 וחצי ואני גרה לבד.. ההורים שלי רוב הזמן בחו"ל
הקטע הוא שהבן של הבוס של אבא שלי (אדם) בא לביקור…
ולא סתם ביקור אלא שהוא הגיע אלי באמצע הלילה כשהוא מדמם…
ולא רק זה הוא עומד ללכת היום מכות עם ג'וני החבר הקדמוני והקודם שלי!
– – – – – – – – – – – – – – – – –
אז ככה כשהגענו אני ואדם לבי"ס המנהל קרא ברמקול את שמו של אדם.
אז אני לא נטשתי אותו ובאתי איתו למזכירות…
"מה הם רוצים ממך?" שאלתי אותו כשחיכיתי איתו מחוץ לחדרו של המנהל.
"בטח אבא שלי שכח למלא כמה טפסים.. זה תמיד קורה לו…" ענה ואני הבחנתי שהוא ענה בטון מתחמק.
"המנהל יקבל אותך עכשיו." המזכירה המתולתלת אמרה.
"אני אראה אותך ב….." הוא הסתובב אלי וכנראה שמהר מידי והפנים שלו היו קרובות לשלי…
שמעתי את נשימותיו והסתכלתי לעיניו הכחולות אך העמוקות כמו ים צלול.
"אהמ… " אמר מתנער מההפתעה.
הוא התרחק מעט ואז התקרב לכיון הדלת (אני שתקתי…)
"ניפגש בכיתה…" אמר וניכנס.
לפתע ראיתי שהמזכירה מסתכלת עליי בהבעה של דודה שרואה את האחיין החדש.
"חמודים…" אמרה המזכירה נמסה מרגש…
אני הלכתי משם לכיתה והתיישבתי ליד אנה… על המקום שלי היה מונח פתק ורוד.
"מיכל אהובתי…" קראתי לעצמי בלב.
"רק רציתי להרגיע אותך…
אל תדאגי ,
אחרי שאני יפוצץ את האדם ההוא
אני יוכל להיות איתך יפה שלי…
אז אל תעלבי…
-ג'וני בעלך- "
"פחחח " נישמע קולה של אנה.
"בעלך! אולי יותר נכון כלבך…" אמרה אנה בנימה עצבנית.
אני הייתי המומה אבל יותר מזה דאגתי לשלומו של אדם…
לאחר שאדם חזר בזבזתי כל רגע כדי לשכנע אותו לחזור איתי הביתה ולא ללכת מכות עם ג'וני.
אבל הוא התעקש ולא הקשיב לי…
"אני לא מתכוון לוותר לו! מה הוא חושב לעצמו שהוא מחזיק בך וקורא לך 'אהובתי' ?! "
הוא ניסה להצדיק את טענתו להישאר…
בסופו של דבר הגיע סוף הלימודים וג'וני כבר חיכה במגרש.
גופו הגדול והשרירי התייצב מול גופו המפותח והשחום של אדם .
"יש לך הזדמנות אחרונה לברוח…" אמר לו ג'וני ונישמע קול צחוק מכל הקהל שהתאסף שם.
הערה : המכות שבד"כ היו הם היו משחקי כבוד… אך זה? רק התחיל ככה.
"ולהפסיד לראות אותך נופל? לא נראה לי…" צחק אדם והקהל השמיע קול בנימת זלזול לכיון ג'וני
שזה עצבן אותו… וכולם יכלו לראות את זה…
"מי שמדבר!!! תראו את הנרקומן מצפצף פה!!!" צרח ג'וני בקולי קולות הקהל שתק והחלו התלחשויות.
"נרקומן?!" אמרתי,מופתעת.
"כן יפה שלי.. נרקומן! " צעק ג'וני "תשתוק" מלמל אדם כאשר הוא הרכין את פניו "אם לא שמת לב לורידים
שלו ביד ימין .. הם מאוד מאוד… איך אני יגיד? מחוררים.."
ברגע הזה אדם קפץ על ג'וני והחל להכות את פניו באגרופים לפתע ג'וני העיף אותו מעליו ובעט לו בבטן.
המכות היו קשות לצפייה ובטח שאני לא יספר אותם לכם…
אבל הדם כבר ירד משני הבנים.. לפתע ג'וני נתן לאדם אגרוף בבטן שאדם פשוט נפל על הריצפה ולא
הצליח לקום.
פתאום ג'וני הרים מוט ברזל שהונח שם. והתקדם אל עבר אדם.
אני לא יכולתי לעמוד שם עוד שנייה אחת! "ג'וני לא!!!" פשוט נעמדתי בין אדם ששוכב ובין ג'וני ופרסתי
את ידי לצידי גופי. פתאום ג'וני הפיל את הסכין נפל על הריצפה עם עניים פעורות ולא הפסיק להתפתל .
הוא החל לצווח מכאב. ושני חברים שלו החלו לנסות לעזור לו אבל לא ידעו איך.
"מה קרה לו?!" שאלתי אותם כשרצתי והתיישבתי לידם ולפתע יצא קצף מפיו של ג'וני .
"תזמינו אמבולנס!!!!" צרחתי ואחד מהילדים התקשר אל 102 והזמין אמבולנס לב"ס .
לאחר שפינו אותו נשארתי קצת שם והסברתי למנהל מה קרה . וכך גם לשוטרים שהגיעו לא זמן רב אח"כ.
לאחר שהחשיכה כבר ירדה הלכנו הביתה אני ואדם.
לא הוצאנו מילה כל הדרך וכך גם בבית .
לא הצלחתי להתרכז בשיעורי-בית אז הלכתי ישר להתקלח ונשכבתי במיטה וניסיתי לקורא ספר.
גם זה לא הצליח לי אז פשוט שמעתי שירים ב-MP3.
לפתע נישמע צלצול מאנה. עניתי בקושי ואנה הבינה כמה הייתי המומה מהמקרה.
"מה קורה נסיכה?" שאלה אותי מנסה לפענח איך לעודד אותי."אני לא יודעת אנה…. אני רוצה שאמא שלי תבוא ותעזור לי כי אני לא מצליחה לבד!!!"
אמרתי לה והתחלתי לבכות זה הכה בי קשות איך יכול להיות שג'וני שהוא בחור מאוד בריא
החל לפרכס לי מול העניים?!
"אני יודעת מה נעשה…" אמרה אנה.
"תבואי אלי ונעשה ערב בנות… הא? מה את אומרת?" אמרה אנה.
"הלו?… מיכל? הלו!!??? " המשיכה לקרוא לי אבל אני הפסקתי לדבר כי שמעתי את אדם צורח
כל מיני מלמולים. והבחנתי שהשעה ממש מאוחרת אז כנראה שצרח מתוך שינה.
"אני ידבר איתך עוד שנייה.." אמרתי לאנה וניתקתי.
התקדמתי לאט לחדרו של אדם ופתחתי בשקט את הדלת שלו וראיתי שהוא מתפתל מתוך שינה.
"לאאא!!!!! תעזבו את מיכל!!!!! אתם הורגים אותה!!!!" צעק רצתי אל המיטה שלו וניסיתי להעיר אותו
זה לא הלך טוב והוא המשיך באיזה שהוא שלב התחלתי לנענע אותו .
"אדם!!!!" צעקתי. ואז הוא קם מזיע ומבוהל. הוא רץ לכיון המקלחת ונעל את עצמו שם.
"אדם? תספר לי מה קרה!! " צעקתי כאשר דפקתי לו בדלת בחוזקה.
"עזבי אותי!" צעק לפתע מיקה החלה לנבוח וליילל ללא הפסקה.
" מה קרה לך?! אתה באמת עושה סמים?! למה אתה לא עונה לי!? צא כבר משם!!!!"
צעקתי לפתע נישמע קול המפתח אז הפסקתי את הדפיקות שלי והלכתי צעד אחד אחורה.
הדלת נפתחה והוא נעמד מולי עצבני מאוד .
"תגידי לי מה יש לך?! " צעק ואני הלכתי אחורה כשהוא ממשיך להתקדם לעברי.
"מה יש לך שגורם לי להשתגע!?" חזר על שאלתו.
"אני לא מפסיק לחלום עלייך ואני לא מבין למה!!! אני לא מבין מה הגוף שלי רוצה מעצמי!"
המשיך ולפתע סימן של הסמקה עלה על לחיו .
אני שתקתי והייתי המומה.
"זה מה שחשבתי…את בטח חושבת שאני מטורף לגמרי."
צעק והחל ללכת לכיון החדר.
"אז נחשי מה?! אני לא! זו את שעושה אותי כזה! בגללך אני הלכתי מכות עם הג'וני ההוא!
בגללך אני לא רוצה לעשות סמים יותר! בגללך אני מטורף…"
הוא החל בצעקות ולאט לאט נרגע וניכנס לחדרו אני התיישבתי על הריצפה מנסה לעכל ולהבין.
לפתע אנה שוב התקשרה. עניתי לה בחוסר ברירה.
"מיכל?!" צעקה אנה והיה אפשר להבין שקרה משהו.
"מה קרה?!" שאלתי לחוצה.
"זה ג'וני … הוא ב*קומה…" אמרה אנה כמבשרת בשורה רעה.
"מה?!" צעקתי והתחלתי לבכות. כל הדבר הזה היה יותר מדי בשבילי .
"מיכל ? מיכל?! תרגעי!! תפסיקי לבכות!"
צעקה אלי אנה מנסה להרגיע כשהיא רחוקה .
אדם שמע שאני בוכה והוא יצא אליי וניסה להרגיע אותי. אנה כבר ניתקה והייתה בדרך אלי.
"די… תרגעי הכל יהיה בסדר…" אמר כאשר הוא חיבק אותי מנסה להרגיע.
"הכל באשמתי! אולי הוא באמת אוהב אותי?! ואני הייתי כזאת אכזרית אליו!!"
המשכתי לבכות על כתפו של אדם.
"מגיע לי למות!!" צעקתי .
"מה פתאום לא מגיע לך למות! זאת לא אשמתך שג'וני בקומה! תפסיקי לדבר שטויות
ותתארגני נלך לג'וני…
קמתי והתחלתי להתארגן חשבתי כמה הייתי רעה אל ג'וני תמיד.
אנה הגיעה ואז יצאנו לכיון שניידר…