יומני הסוסים – פרק 14

שוב הרכנתי את ראשי לרצפה …
פתאום שמעתי קול מוכר קורא לי
"בקי !!! " , הרגשתי יד על כתפי …
" היי בקי ."
" או , היי ג'ק " , השבתי בנימת שחצנות .
" למה לא ענית לי ? , שלחתי לך הודעה … "
" אה כי הייתי באמצע רכיבה …"
צלצול האבל של תחילת היום נשמע ברקע .
" אני חייבת להיכנס לכיתה … "
" אם לא שמת לב אנחנו לומדים ביחד " , השיב ג'ק והלך אחרי …
בשביל להגיע לכיתה שלנו ישנו שביל בתוך בית הספר , המקום שכלפיו יש לי רגשות מעורבים …
השביל כל כך יפה ומלא בעצים , פרחים ובעיקר בירוק ,
אבל בבוקר הוא מוביל אותי למקום הנורא מכולם : " הכיתה שלי "
חוץ מהחלון הגדול לידו אני יושבת ,
אין בכיתה שום דבר שבשבילו יש לי סיבה מספיק טובה להגיע …
" בקי , חכי לי רגע ! " צעק ג'ק שניגרר מאחור מנסה להדביק את הקצב שלי , אבל נמחץ בין ילדים
שממהרים לכיתותיהם …
הסתובבתי במהירות " ג'ק , אולי מספיק כב… " ופתאום ראיתי אותו יחד עם ג'סי מחזיקים ידיים …
עשיתי את עצמי לא רואה ורצתי לכיתה …

נכנסתי בדלת , כולם השתתקו ….
מה הבעיה שלהם , שימשיכו לדבר , אני מפריעה ? אני בקושי מוצאה מילה …
ראשי מורכן לרצפה התיישבתי בכיסא שלי ושתקתי …
"בקי ?"
" מה ג'ק?" אמרתי בחוסר רצון.
"למה לא עצרת כשביקשתי?"
"כי ראיתי שאתה עסוק עם ג'סי אז לא רציתי להפריע!!! " הרמתי עליו את קולי .
" לא הייתי עסוק עם …. רק רגע … את מקנאה?! " שאל ג'ק בנימת ניצחון …
" ממ … ממש לא !…! " השבתי לו בהססנות גאוותנית שכזו ,
כמו בכול הקטעים הנדושים האלה … אז למה עניתי כך?!
"אני לא מקנאה!"
" אני לא חושב בקי … " הוסיף ג'ק …
"טוב , תחשוב מה שאתה רוצה " , אמרתי לו מרוגזת …
מה הבעיה שלו ??? , שילך ושיעשה חיים עם ג'סי , כאילו שאכפת לי…

המורה נכנסה לכיתה , שוב שעתיים מתמטיקה על הבוקר ,
וכבר אמרתי את דעתי על שיעורי מתמטיקה באיחוד על הבוקר …. , סיוט …..
פשוט תהרגו אותי וזהו …
החיים האלה בשגרה הם כמו סד עינויים … בלי הגזמה …
כלומר , אתם יודעים כמה דברים אני יכולה לעשות מ- 8:30 בבוקר עד 2:30 בצהריים …
נו באמת אנשים!
" נא להוציא את ספרי הלימוד ולפתוח בשיעורי הבית שלכם " אמרה המורה …
נו באמת , אתמול ברחתי מהבית , לא התכוונתי לחזור , כמעט אכלה אותי פומה ,
נקעתי את הקרסול , נרטבתי בגשם והתחבאתי במערה …
נראה למורה שהיה לי זמן לעשות את ש הבית שלי…
בקושי עשיתי מערכת , אבל לצערי ולשמחתי כאחד …
גם אתמול היה מתמטיקה על הבוקר מבאס , אבל לפחות הכול היה כבר בתיק ,
אבל זה גם לא יצא משם .
" מי לא הכין שעורי בית " , אמרה המורה כמו חוקרת שב"כ …
בסופו של דבר רק אני הרמתי את היד…
שקרנים …. , אולי רק עשרה ילדים גג חמישה אשר הכינו באמת שיעורי בית ,
אבל רק אני הרמתי , ועוד , הפעם , לי יש סיבה מוצדקת …
" כן בקי , שתדעי שאני לא מופתעת מכך שאת היחידה שהרימה את האצבע ," אמרה המורה
לא מופתעת?! איזו מורה חוצפנית …. , היו לי את כל ההצדקות כדי לא להגיע בכלל לבית הספר והיא עוד מטיפה לי מוסר …
" אבל לפחות אני מעריכה שהיה לך את האומץ , והכנות להודות " המשיכה המורה …
או נהדר , היא מעריכה את הכנות שלי בצביעות יתר … , לפחות …
" טוב ועכשיו , אני עושה בדיקה במחברות לשעורי הבית " , אמרה המורה בקול קשיח כמו של מפקד בצבא..
פניהם של ילדים רבים נעשו לבנים. גיחתי קלות.
לפחות אני אמרתי שלא איחרתי ולא שיקרתי…
וכצפוי , היא תפסה שנים עשר ילדים נוספים בלי שיעורי בית … אבל היא הייתה מאוד רכה אתם …
נו באמת ,חמישה עשר ילדים בלי שיעורי בית ואת רק אומרת להם להשלים לשיעור הבא ….
בעוד כשאני לבד לא מכינה (שזה קורה לעיתים רחוקות ) היא אומרת שזה הופך לעבודה עם ציון ,
להגשה לשעה הבאה באותו היום , וכבר שוקלת לשלוח מכתב הביתה ,
מכתב שולחים רק אחרי שלוש הפרעות , אין לזה קשר בכלל לשיעורי בית ובטח שלא בפעם הראשונה בספירה …
כאילו כולם נגדי , אבל מי צריך אותם ….
להסתכל על חצי הכוס המלא בקי … , לפחות הפעם ,
בגלל שחולקים איתי אותו גורל עוד חמישה עשר ילדים ,
העונש יצא לא נורא כמו שחשבתי , לעשות בבית ולהביא למחר
נו טוב , אולי אני אעשה את שיעורי הבית האלה …
בתנאי שאלו יהיו רק אלה , לא עוד …. ,
אין לי כוח ואני גם רוצה ללכת לחפש את הסוסה הלבנה …

שעתים מתמטיקה על הבוקר עברו לאט , כבר הרגשתי שיש לי נכדים …
כשסוף סוף אחרי נצח נגמר השיעור והתחילה ההפסקה קמתי מהכיסא והרגשתי את כל עצמותי מתמתחות לרווחה ואומרות :
" תודה שזה נגמר.."
טוב עכשיו לפחות אני אשב בדשא , יש שמש היום , והכול כבר התייבש …
יצאתי בזריזות מהכיתה , וישר על הדשא .
התיישבתי , וישר שכבתי , שילבתי את שתי ידי מאחורי ראשי , שילבתי את שתי רגלי
לקחתי נשימה עמוקה … , ונשפתי אותה לרווחה …
זה דומה לדשא בהרים … , רק עדיין יש יותר מידי רעש מסביב …
תתרכזי בקי , בטח תצליחי להשתיק את הקולות במוחך, כמו שקראתי בספר מאלפי סוסים…
כשמאלפים סוס , משמיעים קולות של מתכת , פחיות שמתגלגלות או מתנגשות אחת בשנייה …
כול מיני דברים כאלה , ואז לדבר אל הסוס בקול שקט … כך זה גורם לו להתעלם מהראשים מסביב
ולהתרכז בקולו של המאלף ובקצב פעימות לבו ….
לומדים הרבה מספרים וחיות …. , לדעתי זה כל מה שאני צריכה ללמוד בחיים …
הצלחתי לעשות זאת , שמעתי רק את פעימות ליבי ואת הרוח הנושבת …
ההפסקה הזו היא של רבע שעה , רבע שעה יקרה מפז כמו מתנה משמיים …
פתאום שמעתי קול צועק לעברי …
"בקי!!!"
קפצתי ממקומי … נבהלתי נורא , סוף סוף כשיש לי חמש עשרה דקות של רוגע,
משהוא חייב לקלקל אותן ….
"בקי!!!"
זה …….