יופי רע- פרק 2

שנת י"ב כבר החלה, ללכת בתיכון ולהרגיש כמו מלכה זה להיות שמינסטית.
אתה כבר לא דופק חשבון , עושה מה בראש.
"אז גאיה, את מתחילה היום תעבודה ?" שאלה ליה.
"כן, אני קצת מפחדת" אמרתי עם עניים מושפלות.
"ממה יש לך לפחד?" עדי הביטה בי בפליאה.
"כן, זו רק חנות ספרים מסכנה" הסכימה ליה עם עדי.
לא היה לי כוח לענות להם , המשכנו ללכת בשתיקה, בסוף כשהיגיעה דרכי לפנות לביתי אמרתי: "טוב אז מחר בשש כמו שסיכמנו? בבאוליניג? " והם פשוט היהנו ונפרדנו לשלום.
אני בדרך לעבודה, לבושה במדים שקיבלתי ומוכנה לדרך חדשה.
"שלום גאיה, המשמרת שלך היא מ5 עד 10 ואז את גם צריכה לסגור את החנות" אמרה האחראית חנות עם חיוך מאון לאוזן.
"אין בעיה" השבתי בחיוך.
"שמי הוא שיר ואני אהיה איתך היום מפני שזו היא המשמרת הראשונה שלך , במשמרת זו ישתתפו גם עילאי ודנה " אמרה שיר והצביעה על נערה ג'ינג'ית נמוכה, ועל בחור גבוהה ושרירי אתיופי.
דנה קפצה עליי החיבוק וישר החלה לפטפט:" אהלן ! נעים לפגוש אותך ! אני גם חדשה, אני מקווה שנהפוך את העבודה שלנו יחד למקום שכיף להיות בו!" אמרה מאושרת וקופצנית.
עילאי גילגל את עניו והמשיך בקופה עם הלקוחות.
"טוב שיר, אני הולך , יש לי עוד משמרת בפיצרייה של דני" נשמע קול מוכר אומר.
הסתובבתי למשמע הקול וראיתי בחור מוכר, עניים ירוקות שיער שחור, ניסיתי להיזכר אך ניסינותיי כשלו.
היה נראה שהוא גם מכיר אותי , אך מנסה לחמוק ממבטי .
"כל הכבוד , רועי , אני מרוצה ממך היום ." אמרה שיר מלאת סיפוק.
מיד נזכרתי באירוע , התמלאתי כעס .
רועי מיהר לצאת מהחנות , אך לפני שיצא הספקתי להגיד:" אה, רועי, אני מקווה שאראה אותך בסביבה של המשמרות שלי, אני פשוט בעניין של לסכור שומר ראש, למרות שאתה לא נראה לי מתאים כל כך לתפקיד"
רועי הסתובב, נעץ בי מבט בעניים הירוקות שלו והמשיך ללכת, איזה חוצפה יש לאנשים .