יותר מזה – פרק 2

איכשהוא הצלחתי למצוא את סם ברחבת הריקודים, היא נראתה שיכורה לגמריי .
" סם ! " צעקתי לה והיא רק רקדה וחייכה כל הזמן, אז פשוט גררתי אותה משם לשירותים, דחפתי אותה לתא וגרמתי לה להקיא .
היא שמה את ידה על דלת התא הסוגרה והשתעלה " אלינור ? מה קרה לי ? "
" נראה לי ששתית, אבל עכשיו הקאת את זה . מי דחף לך את זה הפעם ? "
היא נעמדה והתנדנדה מצד לצד " איזה חמוד אחד שרקד איתי " ואז היא שוב השתעלה .
גלגלתי עיניים " אני צריכה אותך בריאה, פגשתי את שון "
מבטה נראה נדהם " תחזרי על זה ?! "
" פגשתי את שון .. "
" אמרתי לך לא להתקרב אליו ! " סיננה בכעס .
" אני יודעת .. אבל הוא זה שבא אליי .. "
" אז היית צריכה ללכת "
" אולי תקשיבי שנייה ?! יש סיבה שאמרתי לך את זה "
" לא נדמה לי שיש סיבה טובה בשביל זה "
" הוא אמר שהוא לא מעוניין בך . הוא ראה שאנחנו מסתובבות יחד ושאת ממש מנסה להתחנף אליו אבל אין לו עניין בך והוא ביקש ממני להגיד לך את זה .. "
" ואיך אני אדע שזה נכון ? "
" את חושבת שאשקר לך ? "
הא הנידה בראשה ופתחה את התא והתקרבה לכיור ושם שטפה פנים וכשהרימה מבט למראה היא נראתה מופתעת . היססתי קצת והחלטתי להתקרב אלייה " את בסדר ? שאלתי והיא העיפה לי מבט רותח מכעס, הנחתי את ידי אל כתפה וחייכתי אלייה .
היא העיפה את ידיי בעצבנות וצעקה עליי " איך יכולת ?! למה את לא מקשיבה לי ?! אני חברה שלך ! "
ואז היא יצאה מהשירותים .
גלגלתי עיניים ויצאתי אחרייה, אבל לא ראיתי אותה בכלל .
שון התנגש בי " היי אלינור, חיפשתי אותך .. "
נעצתי בו מבט " לא עכשיו " ופניתי להתרחק ממנו אבל אז הוא תפס בידי, סובב אותי אליו ואז נישק אותי .
התנתקתי ממנו אחריי כמה שניות " מה אתה עושה ?! " צעקתי עליו והוא חייך " אני לא יכול יותר, כל הזמן רק עקבתי אחרייך במבטים ועכשיו כשאת לידי אני מתחרפן והייתי חייב .. מצטער . אגב אמרת לסם ? "
" כן היא אמרה " קולה של סם נשמע ושנינו הפננו את מבטנו אל המקום שממנו נשמע קולה של סם . היא עמדה קרוב אלינו ונעצה בשנינו מבטים, אבל יותר בי .
" לא יכולת לבוא ולומר לי את זה בפנים ? " מבטה הופנה לשון, היא התקרבה אליו קצת והוא נעץ מבטים בגופה .
" תקשיבי סם .. " הוא התחיל לומר אבל אז היא התנפלה עליו בנשיקה והוא זרם איתה, הפנתי את מבטיי כדי לא להסתכל על המראה הזה יותר, ולאחר כמה שניות של מחשבה החלטתי ללכת משם .
נכנסתי לתוך רחבת הריקודים כשידיי משולבות על חזהי ונערים ונערות מביטים בי במבטים של " את לא רוקדת, אז מה את עושה פה ? "
" אלינור ! " שמעתי את קולו של שון אבל המשכתי ללכת, אבל לאן ?
היססתי אם לצאת מהמועדון וללכת הבייתה, ולבסוף זה מה שעשיתי .
חייכתי לשומר והוא פתח לי את הדלת ויצאתי .
התחלתי לצעוד והאוויר הקר של הסתיו התנפל עליי, חממתי את כפות ידיי בשפשוף אחת בשנייה אבל זה לא כל כך עזר והתחלתי להצטער על זה שהלכתי .
" אלינור ! אלינור ! " שמעתי מישהו קורא לי .
הסתובבתי וראיתי את שון עומד מתחת לפנס רחוב, לבוש בז'קט עור יוקרתי, ובג'ינס, ושערו החום היה מסודר היטב, והוא נראה .. מדהים .
עמדתי על מקומי ותקעתי בו מבטי, ואט אט הוא החל לצעוד אליי .
כשהיה קרוב אליי שאל " קר לך ? "
הנהנתי בקצרה ואז הוא הוריד את הז'קט שלו ושם אותו עליי ואני חייכתי חיוך קטן של תודה .
" אוכל ללוות אותך ? "
" כן, אני חושבת שזה יהיה בסדר "
בהתחלה צעדנו אחד ליד השנייה בשתיקה, ואז שון נשם נשימה עמוקה ושאל " אלינור, זה השם שלך נכון ? "
הנהנתי בקצרה והוא חייך " יש לך חבר ? "
הנדתי בראשי " את רוצה ? "
השפלתי מבט לרגע ואז החטפתי לו מבט וראיתי שהוא מסתכל עליי, אבל ממש .
" אני לא יודעת "
" ואם הייתי מציע לך, היית מסכימה ? "
" אני לא מכירה אותך אז – "
" אבל תמיד אפשר להכיר "
חיוכו כבש אותי ברגע שהוא חייך שוב, ואני הנהנתי " כן, נכון "
" מה עשית לי אלינור, שאני לא יכול לחיות רגע בלעדייך ? "
הרגשתי את ידו נוגעת בידי ונעצרנו .
" מה זאת אומרת ? "
" אני לא יודע "
ואז הוא התקרב אליי ורכן לנשק אותי וכשהוא נישק אותי נזכרתי בנשיקה הקודמת שלנו, שהתנתקתי ממנו ותקעתי בו פרצוף לא מרוצה .
" אז מתי תדע ? " שאלתי כשהוא התנתק ממני .
" כשנתחיל להכיר " ענה והמשכנו ללכת .
כשהגענו לבית שלי שון חייך " טוב אז .. לילה טוב ? "
" לילה טוב " חייכתי אליו וכל כך רציתי שהוא ינשק אותי אבל הוא רק חייך, הסתובב והלך .
קפאתי במקומי ועקבתי אחריו במבטיי וראיתי שהוא מחטיף לי מבטים מחויכים, וכל מבט שראשו הסתובב אליי, ליבי קפץ משמחה .
לבסוף כשהתרחק נכנסתי הבייתה כשעל פניי חיוך מהופנט .
" אלינור ! איפה את היית כל הלילה ?! "