יש מקום בלב? פרק 4

"את אמיתית שאת לא זוכרת אותי? " אז תכירו אושרי שנה מעליי י"ב הבן של החברים הכי טובים של המשפחה החבר הכי טוב של מתן ובעיקר האהבה הראשונה שלי…כמובן שלו אין מושג מזה וגם לא יהיה לו, הילד הכי סטוציונר שאני מכירה עושה כל מה שזז למרות שעכשיו אני ממש לא בקטע שלו, "נו איזה כיתה את? " שמעתי את מתן,"י"א 6" עניתי, "אחי היא לא זוכרת אותי",אושרי אמר למתן, "שלחת לי הודעה במשך ארבע שנים? לא אז למה שאני אזכור אותך" אמרתי והלכתי משם…למה יש לי את התחושה שכולם יעצבנו אותי היום, הגעתי באיחור לכיתה,"מצטערת" אמרתי והמורה העמידה אותי לידה,"זו נטלי שהגיעה אלינו מארצות הברית, אני מצפה מכולם להתנהג בצורה נורמלית" היא אמרה, "המורה אולי אני אתן לה שיעורים פרטיים? " אמר מישהו ובחן אותי, "יש לי תואר ראשון במתמטיקה אתה בטוח שאתה תעביר לי שיעור פרטי? " אמרתי תוך כדי שאני צוחקת והתיישבתי במקום ליד ילדה ממש ביישנית נראה לי, "היי" אמרתי לה, "היי אני ליהיא" היא אמרה "נטלי" אמרתי, "בנות שיעור ספורט מחר לבוא מדוגמות" אמרה המורה לפני שיצאנו כולנו מהכיתה, בשנייה שיצאתי אושרי תפס אותי, "הלו עצבן תירגעי" הוא אמר לי, "כשאתה תירגע אני אירגע" אמרתי והמשכתי ללכת, "עוד לא נולדה זאת שתנסה לסתום לי את הפה ועוד תלך" הוא אמר והתקרב אלי, "אז הנה היא נולדה והיא חיה כבר 17 שנה,אז כפרה פוזות לא לעשות עלי" אמרתי והלכתי לי"ב ללמוד מתמטיקה חחחחחח ועם כל הצניעות את מה שהם לומדים עכשיו…למדתי בשעה…"המורה אם תציבי את זה שם זה תמיד יהיה 1" אמרתי לה, אפילו המורים פה לא יודעים את החומר, "אויי נכון אבל רגע זה החומר של השיעור הבא…את למדת את זה בארצות הברית? " היא שאלה, "אה לא אמרו לך? " אמרתי בבישנות, "אמרו לי שלמדת בארצות הברית אבל לא ידעתי שהם יותר מתקדמים מאיתנו" היא אמרה, "אהה אני לא יודעת בקשר לתיכונים אני יודעת שאני עשיתי תואר ראשון שם" אמרתי וכל הכיתה הסתכלה עליי, מזל אבל באמת מזל שהיה צלצול, ברחתי משם כמו אני לא יודעת מה, "נטלי! " שמעתי את מתן שדיבר עם כמה חברים, "סיימת? " הוא שאל אותי, "הופה מי זאת מתן מישהי חדשה לא נמאס לך? שמור לי גם" חבר של מתן אמר לי בצחוק, "תחליף פרצוף ואז נדבר" אמרתי, "זאת אחותי ימפגר" הוא אמר לו "שמעתי ייבשת את אושרי" הוא אמר לי כשנכנסנו לאוטו