כבשתי אותך!!! עונה 2 פרק 6: סוף הקיץ האהוב

(כעבור שלוש שבועות)

——–רטמיר——-
קמתי אחרי לילה סוער, בוקר מושלם קרני השמש נכנסו אל חדר. הבטתי בבחורה שלידי גל? לא היא לא גל אני הוזה גל בהוואי. הבחורה קמה היא הביטה בי עיניה היו כחולות.
"מאמי תתלבשי אני התקשר עלייך עוד." אמרתי בקריצה לבחורה, מה לעשות אני אעשה אני לא מסוגל לדבר לבחורה בצורה מגעילה. גם אם היא לא מכבדת את עצמה, אבל אני עדיין גבר אני חייב לכבד אותה גם אם היא לא מכבדת את עצמה. היא יצאה מחדרי אחרי שהתקלחה ויצאה לדרכה, ואני הלכתי למקלחת התקלחתי לי אחרי לילה סוער.
"רטמיר! בני," שמעתי את אימי צועקת מהסלון. לבשתי חולצה פשוטה כחולה ושורט ויצאתי לסלון.
"היי מאמוש, בוקר טוב." אמרתי מנשק אותה בלחי היא חיבקה אותי אבי ישב על קפה.
"בוקר טוב בני," הוא אמר בחיוך, אבל פניו היו עדיין רציניות הוא תמיד כזה קשוח. אבל הוא זה שלימד אותי לכבד נשים.
"בוקר טוב אבא." אמרתי בחיוך התיישבתי לידו.
"רטמיר הבוקר הגיעה בשבילך משהו," הוא אמר בקול רציני הוא הושיט לי מעטפה לבנה, ואליה באותיות מסולסלות באנגלית רשום לכבוד רטמיר יוסיפוב. פתחתי את המעטפה והוצאתי מתוכה דף 'בית ספר רוקפרוד מצהיר בזאת, שהלימודים יתקיימו בראשון לספטמבר בטקס באולם הנשפים נא להגיעה בתלבושת מלאה בלבוש מכובד…'
"מה זה רטמיר?" אימי שאלה מבשלת לנו חביתות וסלט מניחה על השולחן.
"בית ספר רוקפורד 'המנהל מצהיר שהלימודים יחלו בראשון לספטמבר.'" אמרתי מחקה את קולו של המנהל בקול צרוד. אמא שלי התחילה לצחוק מהחיקוי של קולו, ואבא כמובן החטיף לי צ'פחה.
"אני לא צריך ליצנים אצלי בבית." הוא אמר והתחיל בעצמו לצחוק מתאים לו כשהוא מנסה לצאת ולא יוצא לו.
"בגלל זה אתה צוחק אבא אה?" אמרתי צוחק צחקנו שלושתנו מן המצב שנוצר בנינו.
"טוב יאללה שבו לאכול," אמא אמרה והתחלנו לאכול לנו.
"תגיד בני מתי תביא לנו בחורה רצינית הביתה?" אמא שאלה בדרך אגב.
"כשאני אהיה בן שמונים מאמוש," אמרתי צוחק אבא שלי גיחך.
"בטח, עד שתתאהב במישהי ולא תוכל להוריד ממנה את העיניים." הוא אמר צוחק על חשבוני. צחקתי גם על הקטע, אבל פתאום היא הופיעה בראשי גל חשבתי אליה כל כך התגעגעתי לילדה.
"אתם עוד תכירו אותה אבא בקרוב השנה," אמרתי צוחק מנסה למחוק את גל ממוחי וחושב על זה כבדיחה.
"טוב קשישיי היקרים נתראה אחר כך." קמתי ואמרתי להוריי צוחק.
"אתה קורא לי לאבא שלך קשיש? אני הכי צעיר שיש." אבא אמר צוחק ונתן לי צ'פחה בצחוק.
"רטמיר אני זקנה?" אמא עשתה פרצוף עצוב מעושה כזה צחקקתי.
"את אמא צעירה לנצח אבל אבא כבר זקן לצערי." אמרתי מתרחק ממנו.
"למי קראת זקן?" הוא אמר עצבני וצחק רצתי לעבר הדלת צוחק על העניין ויצאתי לאוטו שלי.
נסעתי לי לכיוון המפגש.

——–יואל——–
קמתי לי מזמן התלבשתי לבשתי גופייה, ומכנס ברמודה. ויצאתי מהחדר כשהרסטות מפוזרים בפראות. "בוקר," אמרתי בחיוך לאמא ששתה קפה שחור.
"בוקר טוב מתוק," היא אמרה בחיוך ראיתי את המאפים על השולחן התיישבתי לי במקומי. בדיוק אבא נכנס מהכניסה הראשית.
"בוקר טוב," הוא אמר בחיוך מביט בי ונתן לי חיבוק גברי.
"בוקר טוב אבא." אמרתי התיישבנו מזגתי לנו קפה והתיישבתי.
"הגיעה עליך מכתב יואל." הוא הושיט לי את המעטפה בחיוך. מעטפה לבנה ואליה משורבטות באנגלית באותיות מסולסלות שמי יואל בנג’אנו פתחתי קראתי את המילים גיחכתי. והתחלתי לצחוק לי.
"המנהל הזה.." אמרתי צוחק.
"מה יש למנהל שלך שוב חנה ברברס ונתקל בעמוד." אבי התחיל לצחוק השתעלתי מהקפה והתחלתי לצחוק נזכר בזה. ההורים שלי הגיעו לבית הספר הם היו במקרה בלונדון בגלל פגשה עסקית כלשהי והמנהל ראה את הוריי ונסע ברברס ונתקע בעמוד.
"זה היה קורע," אמרתי אחרי כמה שיעולים.
"יואל תתנהג כמו בן אדם." אמרה בכעס שהקפה נשפך קצת על המפה לא יכולתי להפסיק לצחוק.
"ממש בוגר נועם." אמא אמרה לאבי והוא צחק נותן לי כיף.
"מתי אתם מתחילים את הלימודים?" אבי שינה את הנושא מפחד מאמא כרגיל כשהיא עצבנית היא מסוגלת להעיף על הראש צלחות. סתם אין אליה חיים שלי אמא.
"בראשון לספטמבר לעצרי." אמרתי והיא התחילה לצחוק.
"אני מקווה בשבילך שאתה תלמד השנה טוב יותר." היא אמרה בקול מאיים אמא'לה לפעמים לא שווה להתעסק עם אמא שלי.
"כן יהיו." אמרתי צוחק קמתי לי בחיוך מהשולחן. "טוב אני חייב לזוז החבר'ה מחכים לי." אמרתי להם בחיוך.
"סע בזהירות." אמא אמרה לי.
"כן, אמא." אמרתי באי רצון ויצאתי.

——-נפתלי——–
יצאתי לסלון אבא דיבר בטלפון על איזו עסקה בטלפון, אמא יצאה לריצת בוקר ואני כמובן עשיתי מקלחת בוקר מסורת של משפחת דוידוב. אחרי שסיימתי ההורים סגרו את העניינים שלהם והלכו למטבח.
"בוקר טוב," אמרתי להם בחיוך.
"נפתלי." אמא אמרה וחיבקה אותי חזק כמו כל בוקר ונישקה אותי.
"בוקר טוב גם לך אמא יקרה," אמרתי מנשק אותה ומחזיר לה חיבוק.
"בוקר טוב בני," אבא אמר והצטרף לחיבוק הקבוצתי צחקתי מהקטע הזה הם כל בוקר עושים לי זאת מאז שנולדתי.
"בוקר טוב גם לך אבא." אמרתי בחיוך גדול.
"טוב יאללה בואו לאכול הכל יתקרר לנו." אמא אמרה בחיוך התיישבנו לנו אבא כמו תמיד בראש השולחן. הם מזגו תה שמו גבינות הבוקר קונפלקס יוגורטים, וכל אלה קורוסנים. אני ואבא שתינו קפה אמא את התה הירוק שלה בגלל שזה דיאטתי. אחרי כמה דקות של אכילה.
"נפתלי," אבא אמר בקול רציני הרמתי את מבטי אליו. "הבוקר הגיעה מכתב מבית הספר." הוא הושיט לי את המעטפה אמא הביטה בי פניה היו רציניות ידעתי שקשה להם כשאני לא בבית. אבל אבא טוען שזה למעני בשביל שהצליח לי וארסן את התנהגות שלי. פתחתי את המעטפה בחיוך והתחלתי לצחוק.
"אתם לא תאמינו המנהל הזה שרוט, 'המנהל מצהיר שהלימודים יחלו בראשון לספטמבר.'" ציטטתי את דבריו הם התחילו לצחוק גם.
"טוב בני אני ואתה נצטרך לעשות קניות רציניות לשנה הזו." אמא אמרה בחיוך היא חולה על קניות אמא.
"אמא תודה, אבל אני אסתדר בעצמי." אמרתי בחיוך לה.
"טוב סומכת עליך בני." היא אמרה בחיוך גדול.
"מתי נטלי תבוא?" היא שאלה בחיוך היא מאוד אהבה את נטלי מאז שהכרתי ביניהן היא תמיד שואלת אליה.
"אני הגיד לה שתבוא היום אמא." אמרתי בחיוך אני שמח שהיא אוהבת את נטלי.
"טוב תזמין אותה אלינו לארוחת ערב." אבא אמר בחיוך.
"טוב אבא." אמרתי צוחק. אחרי שאכלתי יצאתי נפרד מאיתם הלכתי למפגש עם החבר'ה.

——–אטיאס———
דיברתי אם ההורים ויצאתי לכיוון הפארק החבר'ה ישבו על הספסלים הגעתי אחרון לפארק.
"בוקר טוב למלך," חצי אמר צוחק צחקתי גם.
"בוקר טוב לכולם." אמרתי בחיוך אל כולם תימור ישבה על קוקו נפתלי ונטלי ישבו יחד ביחד איתם נייל וניקול ורטמיר.
"למה קראת לנו לפה אחי," קוקו שאל בחיוך.
"אנחנו חייבים לארגן מסיבה סיום החופש, שכחתם המסיבה הכי שווה בעיר עוד שבוע לימודים, ואנחנו חייבים לעשות את המסיבה הכי מדהימה." אמרתי בחיוך גדול.
"מתאים לי." תימור אמרה בחיוך גדול.
"טוב אני החלק את התפקידים פה כאן ועכשיו עושים אצלי בבית, תימור את וניקול אחראיות על הקישוטים. קוקו אתה אחראי על המשקעות והנרגילות, חצי אתה אחראי להרגן לנו די ג'יי ונייל אתה אחראי לסדר את הבריכה. אני ורטמיר נזמין אנשים למסיבה שלנו." אמרתי בחיוך הוא חייך חיוך גדול.
"בכיף יאללה אחי נארגן הכל." הוא אמר קם בחיוך.
"מתי המסיבה?" ניקול שאלה.
"בחמישי הזה כי אנחנו טסים ללונדון יום אחרי המסיבה." אמרתי לה היא הנהנה.
"בנות חייבות שמלות." תימור הצהירה.
"כן," הן ענו פה אחד.
"יאללה יוצאים לדרך יש לנו עד מחר לארגן הכל." אמרתי להם והתפצלנו כל אחד לדרכו.

——-לירז——-
אני וגל התארגנו לטיסה שלנו בעוד שלוש שעות,בשעה באחד עשרה. ארגנו את כל הבגדים דברים אחרונים שנותרו לנו לארגן לקראת הטיסה ללונדון, לבשתי שמלה כחולה עם מחשוף קל למעלה, וקליפ עם פנינים וחגורה כחולה עדינה עם עקבים שחורים. היא התאימה למזג האוויר הסתוי של לונדון יצאתי בדקתי את מזג האוויר היה חמש עשרה מעלות. גל לבשה שמלה לבנה עדינה צמודה עם עקבים כסופים.
"התקשרת לנטלי אתמול לגבי הבגדים?" גל שאלה אותי מסיימת להתארגן ולהשים אודם אדום בוהק.
"כן, היא אמרה שתימור תקפוץ עלייך הביתה והיא אליי." אמרתי בחיוך גדול מסדרת את האודם הסגול היפה שלי ואת שיערי הארוך והפוני הישר. "טוב, יאללה אומרים שלום להוואי ושלום לקיץ." אמרתי לגל בחיוך היא התחילה לצחוק.
"שלום לחיים הטובים שלנו." היא אמרה בחיוך גדול וכאילו בכתה ואני התחלתי לצחוק. אחרי טקס פרידה מהמקום יצאנו להנהלה מסרנו את המפתחות, והזמנו מונית לשדה התעופה. וכמובן שאני וגל נכנסנו לדיוטי פרי עשינו תמונות לאינסטוש כשהגיעה זמן הטיסה שלנו הלכנו למטוס שלנו. וטסנו לניו יורק במשך אחד עשרה שעות טיסה.

~~~ישראל~~~
——-עדי——–
יום חמישי הגיעה, התחלנו במסיבה התקשרתי למירון הוא הזמין את ליהי וכריסטינה החברה שלה הזמנתי את פיצה ואת שאר החבר'ה והתחלנו לחגוג כשהית ריק בשבילנו. המוזיקה היתה פול ווליום קוקו סידר את אלון מתן כדי ג'יי שלנו היה גדול רקדנו לנו מתפרעים כאילו אין מחר. רקדתי לי נהינה מהיום הגדול עם החבר'ה אחרי זה הלכתי לבר שתיתי בירה בכיף שלי בחוץ.
"אז מה איפה החברה שלך, עדיין לא ראיתי אותה ערב." ליהי אמרה בחיוך ממזרי וחיבקה אותי מאחור מתכופפת כשאני על הקורסא. הסרתי את ידיה ממני מרחיק אותה מעצמי.
"היא בהוואי והיא תטוס ישר אל לונדון ושם אראה אותה." אמרתי לה בקול קר 'לירז שלי עוד מעט אראה אותך' זו המחשבה שעברה בליבי באותו רגע.
"אתה יודע אם הייתי חברה שלך לא הייתי משאירה אותך לבד מי יודע איזה בנות היו מנסות לקחת אותך." היא אמרה לי בחיוך שלה מסתכלת אליי ואני גיחכתי.
"את היית חברה שלי ובחרת לבגוד ואני בטוח אם לא הייתי מגיעה היית שוכבת איתו." אמרתי לה בחיוך קר. "לירז לא אחת שפוחדת ואין לה מה לפחד, היא בוטחת בי היא יודעת שאני לא אבגוד בה. ואני בוטח בה באלף אחוז שהיא לא תבגוד בי כמו מישהי פה." אמרתי לה בקול קר קמתי עוזב אותה לבד. הלכתי לחבר'ה ישבנו על בירות מעבירים דחקות.
הערב היה מדהים ישבנו עד אור הבוקר בשעה עשר מחר טיסה בכיף שלי ואני אראה את חיים שלי.

———לירז———
אחרי שעות ארוכות שטיסה נחתנו בניו יורק, בדקנו שארבעת המזוודות שלנו מגיעות ליעד שלהם אחרי ארבעים דקות שהסתובבנו לנו בניו יורק, ועלינו למטוס אל לונדון. הטיסה היתה ארוכה בערך כשבע שעות טיסה, השעות היו ארוכות מעייפות מאוד. למזלנו ארגנו לנו הכל ועוד אמרתי לנטלי שתביא לי עוד דברים שחסרים לי ללונדון על הדרך.
"טיסה שמונה עשר שמונה, אנו נוחתים בעוד חמש דקות בלונדון בשדה תעופה הית'רו." ברמקול הודיעה הדייל באנגלית.
"גל מאמי תתעוררי הגענו ללונדון." אמרתי לה בחיוך גדול.
"טוב," היא אמרה מתמחת וקמה ישבנו מחכים לנחיתה הסופית שלנו כשהמטוס נחת הוצאנו תיקים ויצאנו אל האוויר הסתוי של לונדון. נסענו כמו פעם שעברה באוטובוס נזכרתי איך פגשתי את עדי פה..
~~~פלשבאק~~~
“התגעגעתי ליפיפייה שלי, שאני מת כבר לבלות איתה לילות שלמים..” הוא לחש לי לאוזן זה גרם לי לכעס הבן זונה הזה.
“לא תקבל אותי מתוק אפילו לא לילה,” אמרתי לו בחלש.
“בסדר את יודעת שהשיג אותך בסוף את תמותי עליי במיטה ותרצי עוד ועוד,” הוא לחש לי הורדתי לו כפה מצלצלת.
“יא בן זונה אתה לא תקבל כלום.” הרחקתי את ידו הוא קירב אותי עליו וכתב על עצם הבריח שלי את מספר שלו.
“עכשיו תני לי את שלך,” הוא אמר לי בחיוך. חייכתי עליו הוא הרים את חולצתו. “תרשמי ליד ליבי,” הוא אמר כתבתי לו את המספר. “אני אתקשר עלייך מתוקה,” הוא לחש ישבתי כל הנסיעה נשענת על הכיסא אחרי שעות נחתנו בלונדון.
כשהמטוס נחת קמנו לוקחים את התיק לפנינו היו מדרגות ירדתי במדרגות מחפשת את נטלי בעיניים.
“מחפשת את החברה שלך?” שמעתי את קולו של עדי לוחש לי באוזן הסתובבתי עליו מביטה בו עומד מולי בלונדון היה סתיו חודש אוקטובר קריר היה.
“ואתה פה לבד או עם חברים?” הוא חייך אליי מחבק אותי לוקח את מעילו ומכסה אותי בו.
“הופה התחלת להתעניין בי סוף סוף,” הוא אמר בחיוך שמח.
“מה אסור סתם לשאול,” אמרתי בחיוך קר.
“בואי נלך אחרת האוטובוס יסע בלעדינו, החברה שלך כנראה באוטובוס אחר,” הוא אמר תופס בידי הלכנו לאוטובוס לא היה מקום לשבת החזקנו בגומיות נוסעים ידו מחזיקה במותני נסענו עד למודיעין הדרכונים היו שם טונה של אנשים. הורדתי את מעילו מגופי והושטתי לו.
“תודה לך עדי,” אמרתי לו בחיוך קל הוא התקרב אלי מעט בחוץ.
“אין בעד מה נתראה עוד כוסית שלי,” הוא אמר קורץ זה עיצבן אותי שמרתי על קור רוח
~~~סוף פלשבאק~~~
"מה קרה לירז יש לך חיוך גדול מאוד על הפנים," גל אמרה בחיוך.
"עוד מעט אנחנו מתחילים ותהיה לנו השנה בלתי נשכחת גל." אמרתי לה בחיוך צועדת איתה לעבר היציאה אחרי ביקורת ושהחתימו את דרכונים צעדנו לעבר היציאה, ולעבר ההתחלה החדשה שלנו בלונדון.

המשך יבוא….