כבשתי אותך!!!!! פרק 42: נסיכת הקרח חוזרת ובגדול ונסיך הסטוצים חוזר חלק ב'

“אינני מכיר דבר המדרדר את מוחו של הגבר מפסגות המחשבה יותר מליטופיה של אישה” (אוגוסטינוס)

——עדי——–
חיבקתי אותה מנשק אותה מאוהב הרגשתי טיפות אוקיינוס מלוחות זולגות בעיניה היפות, לא שחררתי אותה לרגע התנשקנו נסערים מאוהבים יודעים שזו הפעם האחרונה. ידעתי שבנשיקה הזו אני חייב לקחת איתי כמה שיותר ממנה ידיה הקטנות דקות עטפו את צווארי הרמתי אותה בזרועותיי ממשיך לטרוף אותה בנשיקה. הנשיקה היתה חמימה וקרירה כמו שלג בשרב הרגשתי את חום גופה ושפתייה הרכות אבל באותו רגע הרגשתי קור בתוך נשיקה שלנו כי זו פרידה כואבת ומלאה באהבה אסורה. שפתיים עדינות משכרות יותר מיין כבשו אותי רטטו את ליבי כפרפר שעף לו ברוח הקרירה של הסתיו ובורחת מן האדמה שהיה בה פעם אביב. החורף מתקרב והכל נובל בתוך ליבם של אוהבים השושנים נקטפו הרוח הקרה השמידה את האהבה השלג הגיעה ואיתה הגיעה מלכת הקרח שלי שפעם היתה אור השחר הזריחה הגדולה בחיי. דמעות של אוהבים זולגים להם אנו מתנשקים בטירוף מאוהבים מתחננים שזה לא ייגמר לעולם שנינו שוכבים על עלי השלכת האדומים כשאני מנשק את שפתייה האדומות כדם מתוקות כפרי הדובדבן אדומים כיין מלאות בפרי האסור בפרי גן העדן. לאן בסוף יגיעו נשמותינו האבודים על האדמה הזו לבבנו נדדו להם כל חייהם מחפשים אחר אהבת האמת. בשיעורי תורה למדתי על אהבה למדתי כיצד הכל התחיל התהליך ההיוולדות שלנו מתוך הקבלה קראתי באותה תקופה שהייתי מדוכא כי איבדתי את מאיה. תמיד למידו אותי בשיעורי תורה בספר בראשית "ויברא אלקים את – האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" הזוהר מפרש שדמותו של האדם היתה שלמה ומאוחדת, בחלק הקדמי היה זכר ואילו חלק האחורי היתה הנקבה. כשסיפרו לי את סיפור גן העדן בספר בראשית תמיד נאמר היה כי האדם כך הוא התהלך כשאינו יודע על חלקו הנקבי, הסתכל האדם הראשון סביבו וראה שלכולם יש בני זוג לחתול יש חתולה לכלב כלבה ואילו הוא מתהלך יחידי בעולם. הוא הצטער האדם הראשון ולא מצא מנוח לנפשו. תוך כדי זה ביקש ממנו האל שיקרא שמות לחיות, אז האלוקים מפיל תרדמה על האדם מנסר את הנקבה הדבוקה לאחוריו, ומביא אותה מולו. האדם שמח בבת זוגו ואומר 'הנה זו בת זוגי היא
נראית ממש כמוני.' תמיד תהיתי לעצמי בליבי מדוע אלוקים לא ברא אותם מופרדים אחד מהשנייה? למה היינו מחוברים כל כך? אני נוגע בה ביפיפייה שלי מנשק אותה בתשוקה כשנינו ביחד כשהיא מעליי יפה מושלמת מחבק אותה ברכות. המשכתי לחפש עוד מקורות קשורים במדרשה שבה למדתי בערב תורה תמיד מבר מצווה שלי. מצאתי ספר בשם 'מנחת יהודה' אני לא אחד שחובב קריאה רק רציתי להבין לעזאזל מדוע ה' לקח את אהבתי הראשונה. בקיצור שם הוא מסביר איך האל שתל געגוע בלב אדם הראשון. תחילה התהלך האדם כמלך והרגיש שכל העולם שלו! הסתובב ברחבי הגן מבסוט. (תחלאס כמוני גם אני הייתי ככה לפני שהתאהבתי בלירז). אז ביקש ה' לקרוא שמות לחיות, תוך כדי הקריאה ראה איך החיות נכנסות בזוגות זוגות, הוא התעורר והבין בתוכו שהוא צריך בבת זוג, הוא חשב שתכף תיכנס אהובתו בין כולם. בנקודה זו, הרדים אותו ה', והביא לו את היפה בנשים. הוא כל כך התלהב וחשב בליבו שהוא סתם חטף תנומה וקיבל אותה ברצון ובאהבה. תחלס כשאני חושב על זה כל אדם עבר תהליך דומה גם אני הרגשתי ברקיע השמונה עשרה כשקיבלתי את לירז חיים אני מת אליה כשאני כאן איתה היא בזרועותיי אני יודע שהיא אוויר לנשימה שלי. כשהמשכתי ללמוד באותה התקופה הקשה בחיי אחרי מותה של מאיה קראתי בזוהר דבר מעניין מאוד מכאן הבנתי את הערך שלי בחיים.
למדתי שגם אני במרום הייתי מאוחד אם החצי השני שלי. כך כל בני האדם היה מאוחד עם החצי השני שלו בעצם היינו מאוחדים במרום היינו אחד נשמה אחת. למדתי שהנשמה אינה זכרית או נקבית. הנשמה כלולה מזכר ונקבה, ממש כמו האדם הראשון לפני נסירתו.
הזהר מספר את שבת הנשמה בעולם העליון בהיכל טמיר המכונה "היכל האהבה". ההיכל הזה נמצא בעולם גבוה הנקרא "עולם בריאה", מקום מחצב הנשמות. כשקוראים לנו לרדת אנו עוברים בתחנות שונות ובכל תחנה קורה לנו משהו מיוחד עד שנגיע לרחם אמנו.
מהיכל זה יורדת הנשמה הכלולה מזכר ונקבה, להיכל מיוחד במינו הקרוי: "ליבנת הספיר", היכל זה הוא למעשה שני היכלות ועם הגיע הנשמה להיכל היא מתחלקת לשניים החלק הנקבי יורד להיכל "לבנת" בעוד שהחלק הזכרי מגיע ל"ספיר". כשקראתי זאת ניסתי לדמיין זאת בעיני לראות את התהליך הזה קורה במוחי אני אף פעם לא האמנתי שככה נוצרנו.
מהיכל זה שני חלקי הנשמה יורדות לעולם נמוך יותר הנקרא: "עולם היצירה" עולם זה שיך למלאכים. והעולם הזה מקום מיוחד לנשמות בתהליך ירידתם לעולם הגשמי המכונה: "עולם העשייה". כאן הן חוזרות ומתאחדות כישות אחת המודעת לשני חלקיה השונים, ומגיע זמנה היא נקראת לרדת ובמקום הזה שוב נפרדים האהובים עם הבטחה שיפגשו שם למטה. הגעגוע יגרום להם להגיע ולגעת זה בזו. (ציטוט פירוש הזוהר) כשקראתי את זה קיוויתי בליבי שזה יקרה לי שאני אמצא את האחת שלי מצאתי אותה מצאתי את האהובה שלי היא כאן לידי, אבל היא לא שלי מכיוון שאויבנו מפרידים בינינו ואנחנו לא נהיה ביחד רק למעלה כנראה במרום נהיה ביחד מאוחדים.
נישקתי אותה בעוצמה עוצר איתה מתנשף איתה אחרי נשיקות ארוכות שלנו נישקתי את צווארה ברכות כשאני משכיב אותה על העלים. היא התנשפה עמוקות הרגשתי בדופק המטורף שלה כשלי הדופק שלי היה מטורף כשלה הייתי בטרנס מאוהב בה.
"אני אוהב אותך," אמרתי לה בין נשיקה לנשיקה עיניה עדיין מלאות כאב היא חיבקה אותי נושמת.
"אני אוהבת אותך גם," היא לחשה חיבקתי אותה. "בוא נחזור אחרת יתחילו לחפש אותנו." היא אמרה בקול עצוב תפסתי אותה מפיל על העלים האדומים של השלכת.
"תישארי איתי עוד קצת." אמרתי מלטף את פניה היא חיבקה אותי מלטפת אותי התקרבתי אל פניה נישקתי את שפתיה בפראות שוב התנשקנו כשידי מלטפות את שיערה וידיה נוגעות בשיערי ברכות. התנשקנו בצורה הכי סוערת שיש הבטתי בעינים שלה היא שכבה על העלים התשוקה השתלטה על שנינו. כשאני מחבק אותה כל כך חזק מלטף אותה מנסה לזכור את פניה את עיניה היפות שדמעו עכשיו כשהן כואבות ולא רוצות להיפרד כמו שלי. הבטתי בה בחושך האפל של הלילה שהיה בו טיפה מהאור אהבתנו הנצחית, ליבי הפצוע הביט בה ראיתי אותה נשברת נשברתי אם המלאך שקיבלתי מלמעלה שעכשיו אני הולך לאבד יכול להיות לנצח. חיבקתי אותה נסער הסתערתי אליה עם כל האהבה שלי אליה כך גם היא עצמה את עיניה אחרי נשיקה ארוכה חיבקתי אותה בחוזקה כך גם היא כשראשה על כתפי הרחתי את ריחה בפעם האחרונה. הקמתי אותה בחוסר רצון ראיתי בעיניה דמעות זולגות להן וכאב בפניה נשמתי עמוק שבור בעצמי מכל מה שהולך לקרות. עמדנו אחד מול השנייה עיניה נעצמו מרוב כאב חיבקתי אותה מלטף את שיערה מנער אותו מהעלים שיערה הלבן היה נקי ועדין בין ידי, היא חיבקה אותי מלטפת את שיערי כשידי מלטפות את פניה שוב בפעם האחרונה. התקרבתי אל שפתיה מנשק אותם שוב נשיקה אחרונה ועדינה כל כך ידיה העדינות הונחו על פניי ברכות מלטפות את פניי מלטפות את עורפי את צווארי, עיניה היו עצומות כל כך בעדינות כשהתנשקנו לנו הפסקתי בעדינות.
"אני אוהב אותך, ויאהב אותך לנצח עם אנחנו לא נחזור לעולם–" נשברתי במילה האחרונה הדמעות זלגו להם. "תדעי לך שאני אחכה לך בעולם הבא." אמרתי שבור לה מלטף אותה מצמיד את מצחה למצחי.
"עדי—עדי שלי אהוב שלי אני אוהבת אותך— ויאהב רק אותך אהובי א-אם לא נחזור אחכה לך לנצח שם במרומים." היא לחשה מבטיחה בוכה קולה היה שבור חיבקתי אותה מנשק את ידיה.
"להתראות אהובתי," אמרתי לה מתרחק ממנה משאיר אותה לבד בצללים באותו היער באותו המקום הסודי שלנו שמלא בתשוקה ואהבה היכן שמסתתרים להם סודתינו בין אותם העלים בין אותם העצים בין אותה התשוקה. באותו מקום שהשלכת הגיעה ומרגישה בחורף מתקרב ולוקח איתו את הקיץ ולוקח איתו את האהבה שלנו ושל הטבע שסביבנו. הרגשתי שבור כל כך כל צעד נצח כל צעד ישר הרגשתי בתוך הגיהינום.

—–לירז——
הוא הלך הוא לא יחזור! איך אחייה? איך אנשום? איך אשן בשקט? איך אוכל לחיות בלי האהבה שלו? אלוקים למה זה מגיע לי? למה? נפלתי על האדמה הקרה התחלתי לבכות כל הסכר נשבר התחלתי לבכות כל כך חזק כפי שלא בכיתי אף פעם כל כך כאב לי הכל כאב. התחלתי לבכות בקולי קולות צועקת מכאב לא עניין אותי כלום רציתי אותו. רציתי את החום שלו את האהבה שלו אני אוהבת רק אותו לא רוצה כלום עוד מצידי שייקחו ממני הכל רק לא אותו!. הרגשתי ברעד בגופי בכיתי כל כך חזק נשברתי שם חיבקתי את ברכיי שוכבת שם ובוכה אני לא רוצה לחיות בלעדיו אני לא רוצה כלום. בכיתי את נשמתי שם שעה נראה לי אחרי שנגמרו לי הדמעות קמתי מתנערת קלות נתתי לשיערי לכסות את פניי אחרי שניגבתי את הדמעות. הייתי בדיכאון הרגשתי בין חיים למוות בין גן עדן לגיהינום צעדתי כשמוזיקה מתנגנת לה הרחבה מלאה באנשים לא הסתכלתי לשום מקום צעדתי לשירותים שם בתוך בתי העץ שם. לקחתי מגוונים שהיו לי בתיק ניגבתי את האיפור ההרוס מהר הוצאתי מסקרה ועיפרון התאפרתי מחדש שמתי אודם שהיה לי קודם, הבטתי בעצמי נראיתי חיוורת קפואה מדוכאת שבורה לרסיסים נשמתי עמוקות מסדרת את עצמי. התעסקתי בשיערי בשביל להרגיע את נשימתי שהיתה מואצת הרגשתי חוסר חמצן חוסר אוויר. אז הדלת נפתחה לה ראיתי את הזונה הזו לוסיאנה היא ראתה אותי היא עמדה ליד הדלת קפואה התעלמתי ממנה. התעסקתי בשיערי ובאיפור שלי בליינר היא עמדה שם צופה בי. כנראה נהינית לראות אותי שבורה ככה סובלת אבל אני לא אתן לה להינות מזה אני אהיה חזקה יותר חייכתי לעצמי.
"מלכת הקרח הייתי ומלכת הקרח אשאר לנצח!" אמרתי לעצמי מחייכת חיוך קר.
הסתובבתי צועדת לכיוון הדלת מתעלמת ממנה משחקת אותה כאילו היא לא קיימת יצאתי לרחבה כולם רקדו. חיפשתי את החבר'ה ברחבה מצאתי את כולם התחלתי לרקוד לידם איתם התנגן השירי טרקים חזקים רקדתי בפראות משתוללת מנסה לנחם את עצמי בכך שלפחות האויבים לא יהינו מהכאב שלי.
"לאיפה נעלמת לנו?" רטמיר שאל אותי צועק בגלל המוזיקה.
"טיילתי!" צעקתי חזרה רוקדת.
"אה סבבה!" הוא אמר ראיתי את אותו האדם שאהבתי רוקד לו קרוב התרחקתי לכיוון הדי ג'יי יותר רוקדת לי בכיף עם הבנות הבנים הלכו לבר גל ניקול נטלי עקיפו אותי.
"לאן נעלמת אחרי האוטובוס?" ניקול שאלה אותי.
"סתם יצאתי לטייל קצת כאן." אמרתי בחיוך קר שלי נטלי הביטה בי וגל הביטה מהנהנות.
"מסיבה כייפית היום," ניקול אמרה רקדנו לנו כשמוזיקת טראנס מתנגנת לה ויש קולות של נשימה אני ונטלי והבנות עשינו כאילו אנחנו נושמות עמוק כשהגיעה הקטע הזה. רקדנו לנו בכיף צעקנו "הוווו" רוקדות הרגשתי ידיים על גופי הסתובבתי מביטה בדמות שהחזיקה אותי.
"אני רואה שמישהי נהינית היום," דניאל אמר בחיוך מתגרה שיערו הבלונדיני היה מושלם ופרוע עיניו היפות ומעצבנות הביטו בי.
"מה יש וולנטה?" אמרתי לו מרחיקה את ידיו התקדמתי בגמישות לאמצע הרחבה רוקדת עם הבנות בכיף שלי צחקנו לנו רוקדות לנו בכיף נותנים למוזיקה לזרום בתוכינו כל השכבה הקיפו אותי הבנים במיוחד ניסו להתחיל איתי היום ולא הלך להם. רקדתי מטורפת מהאווירה אחרי שעתיים של ריקודים יצאתי להפסקה ניגשתי לבר. הברמן הביט בי בוחן אותי בחיוך מנסה לפתות אותי הוא היה צעיר קצת גדול יכול להיות בשנה שנתיים.
"מה יפיפייה כמוך תרצה להזמין?" הוא שאל בחיוך אותי.
"קולה," עניתי קצרות משחקת אותה אדישה האמת לא שיחקתי באמת הייתי אדישה.
"קחי בובה," הוא אמר עומד מולי על הבר הוא הביט בי.
"תודה," אמרתי קצרות שתיתי קצת יושבת לי.
"מה יפה כמוך איבדה במסיבת טבע?" הוא שאל.
"מה שכולם באתי להינות לי." אמרתי לו.
"הי יפה," שמעתי קול מוכר ראיתי את רטמיר מתיישב לידי.
"הי חיים שלי," אמרתי לו בחיוך הברמן הביט בנו.
"אחי תן לי בירה." רטמיר ביקש מהברמן הוא מזג לו וחזר אליי.
"חבר שלך?" שאל אותי קולו קצת קר.
"אח שלי," אמרתי מחבקת את רטמיר הוא החזיר לי חיבוק.
"יש לי הפתעה בשבילך," רטמיר אמר לי בחיוך.
"ומה ההפתעה?" שאלתי.
"שלום חברים עכשיו מתחיל מצעד החפלות של מסיבת טבע מספר אחת בעולם!!!!!" הדי ג'יי צרח מהמיקרפון כולנו הסתכלנו לעבר הבמה. "נתחיל מהמתמודדת מספר אחת שלנו נסיכת הקרח של התיכון כולו הכובשת מספר אחת לירז!!" הוא צעק הייתי בשוק הבטתי ברטמיר.
"מה לעזאזל אתה עושה?" אמרתי לו כולם התחילו לצעוק את שמי במקהלה.
"לירז לירז לירז!!!" כולם צעקו.
"נו זדרזי הקהל קורא לך," רטמיר אמר הברמן הביט בי בחיוך.
"בהצלחה לך," הוא אמר הלכתי לכיוון הבמה ראיתי את מבטו של אטיאס וראיתי את עיניה של לוסיאנה מלאות קנאה חייכתי עולה לי.
ליבי דפק כמטורף ניגשתי לדי ג'יי ביקשתי שישים את השיר האהוב אליי Pieces של Red הרגשתי ככה עכשיו כמו בשיר לכן בחרתי בו.

(המוזיקה אחלה אחרי כמה שניות התחלתי לשיר בקול נמוך מעט)
I'm here again
אני כאן שוב
A thousand miles away from you
אלף קילומטרים ממך
A broken mess, just scattered pieces of who I am
שבורה בלגן, חלקים ממי שאני רק פזורים
I tried so hard
ניסיתי כל כך קשה
(עליתי את קולי קצת יותר)
Thought I could do this on my own
חשבתי שאני יכולה לעשות את זה בעצמי
I've lost so much along the way
אני כבר איבדתי כל כך הרבה לאורך הדרך

(הבטתי בכולם רוקדים ראיתי אותו יושב על הבר ושותה עיניו היו אליי כשהתחלתי את פזמון גופי רעד, קולי היה עדין קולי עלה מעט הוא היה קר כשנינו מביטים אחד בשנייה)
Then I see your face
ואז אני רואה את הפנים שלך
I know I'm finally yours
אני יודעת שאני בסופו שלך
I find everything I thought I lost before
אני מוצאת את כל מה שחשבתי שאבדתי לפני
You call my name
אתה קורא בשמי
I come to you in pieces
אני באה אליך בחתיכות
So you can make me whole
אז אתה יכול לעשות לי את כל

(המשכתי קולי היה עדין וברמה סבירה כולם הביטו בי כששרתי ורקדו)
"I've come undone
אני כבר נפרמת
But you make sense of who I am
אבל אתה חייב להבין מי אני
Like puzzle pieces in your hand,
כמו חלקי פאזל ביד שלך,

(קולי התחזק קצת יותר)
Then I see your face
ואז אני רואה את הפנים שלך
I know I'm finally yours
אני יודעת שאני בסופו שלך
I find everything I thought I lost before
אני מוצאת את כל מה שחשבתי שאבדתי לפני
You call my name
אתה קורא בשמי
I come to you in pieces
אני באה אליך בחתיכות
So you can make me whole!
אז אתה יכול לעשות לי את כל!

(קולי התחזק והפך להיות פראי יותר כולם הביטו בי)
I tried so hard! So hard!
ניסיתי כל כך קשה! כל כך קשה!
I tried so hard!
ניסיתי כל כך קשה!

(קולי הפך להיות עדין יותר)
Then I see your face
ואז אני רואה את הפנים שלך
I know I'm finally yours
אני יודעת שאני בסופו שלך
I find everything I thought I lost before
אני מוצאת את כל מה שחשבתי שאבדתי לפני
You call my name
אתה קורא בשמי
I come to you in pieces
אני באה אליך בחתיכות
So you can make me whole
אז אתה יכול לעשות לי את כל
So you can make me whole
אז אתה יכול לעשות לי את כל"

כשסיימתי כולם מחאו לי כפיים ירדתי מתעלמת מהמבטים.
"אוקיי שמענו שיר מושלם ועכשיו קבלו את אליל הבנות מלך סטוצים אטיאס!" כולם שמעו את שמו הופתעתי שהוא נרשם גם לשם כל הבנות צעקו כשהוא עלה באתי ללכת הרגשתי ביד עוצרת אותי.
"תרקדי איתי?" דניאל אמר מחייך חיוך מתנשא.
"שתחרר וולנטה," אמרתי באדישות.
"בואי יזראילוב נהינה קצת אל תדאגי אני לא אאנוס אותך באצע ריקוד," הוא אמר בחיוך מלגלג.
"חי בסרט בוא," אמרתי שמה ידיים על כתפיים שלו שהתחילה המוזיקה.

(הוא התחיל בישר של יעקב חתן קולו היה עדין ומדוכא מאוד)
זה לא פייר,הייתי אחר, לפני שבאת
שינית בי את הכל,אפילו ת'מבט
את יודעת?כבר מזמן אותי איבדת
וגם אני ,איבדתי את עצמי ..

אם אהבה היא מלחמה אז כבר נכנעתי..
לא אכפת לי מי צודק,רק רוצה להתנתק..

(קולו היה חזק ומדוכא ויפה עיניו היו אליי)
משהו בי כבוי מאז הלכת
הייתה בך אהבה? או שהכל היה משחק?
אני כבר מבולבל,לא פה ולא שם
רוצה מכאן לצאת,לראות לבד עולם

משהו בי כבוי מאז הלכת
בראש רוצה לברוח אך בלב אני איתך
אני כה מבולבל,לא פה ולא שם
רוצה מכאן לצאת,לראות עולם

(קולו התחזק יותר קולו היה מלא עצב כשהוא מביט בי ובדניאל)
זה לא פייר,הייתי אחר,לפני שבאת
כשפגעת לי בלב,על מה בדיוק חשבת?
את בוחרת,להעלם לי בבת אחת
אם את הולכת,אז תלכי כמו שבאת !

אם אהבה היא מלחמה אז כבר נכנעתי..
לא אכפת לי מי צודק,רק רוצה להתנתק..

(קולו היה חזק ומדוכא ויפה)
משהו בי כבוי מאז הלכת
הייתה בך אהבה? או שהכל היה משחק?
אני כבר מבולבל,לא פה ולא שם
רוצה מכאן לצאת,לראות לבד עולם

משהו בי כבוי מאז הלכת
בראש רוצה לברוח אך בלב אני איתך
אני כה מבולבל,לא פה ולא שם
רוצה מכאן לצאת,לראות עולם

(קולו היה חזק יותר ומדוכא ויפה קולו התחזק יותר)
משהו בי כבוי מאז הלכת
הייתה בך אהבה? או שהכל היה משחק?
אני כבר מבולבל,לא פה ולא שם
רוצה מכאן לצאת,לראות לבד עולם

משהו בי כבוי מאז הלכת
בראש רוצה לברוח אך בלב אני איתך
אני כה מבולבל,לא פה ולא שם
רוצה מכאן לצאת,לראות עולם"

כולם מחאו לו כפיים כשהוא סיים השתחררתי מדניאל הוא תפס בידי מצמיד אותי עליו.
"תודה על הריקוד יזראילוב אנחנו עוד נהינה יפיפייה," הוא אמר בחיוך ממזרי מלטף את פניי.
"אני מקווה שלא בעצם אין מה לקוות אין לך סיכוי גם ככה." אמרתי בחיוך פראי עוזבת אותו הוא הביט בי בחיוך ממזרי והלכתי לי.

——-לוסיאנה——–
היא לא מאבדת זמן כשהיא שרה הוא הביט בה מהופנט עכשיו כבר לא משנה מה היא תעשה אין לה סיכוי איתו הוא שלי. ראיתי אותה עיניה היו דכאוניות כשנכנסתי לשירותים הגוף כל כך כואב ואני בהיריון שזה לא מצחיק יש בתוכי יצור חי שמתפתח בגופי עם לא אטיאס הייתי מפילה אותו, אבל לא אני אשאיר רק הוא ייקרב בינינו הבן שלי היקר. הרגשתי בחילה רצתי לשירותים ראיתי את לירז שם מסדרת את האיפור ואת השמלה רצתי לתא מקיאה את נשמתי שמעתי צעדים מתקרבים לעבר התא שלי קמתי ניקיתי את קיא שליד פי עם נייר.
"קחי תשתי מים זה מה שקורה בזמן הריון חוסינה," שמעתי קול מוכר ואדיש הרמתי את ראשי ראיתי את לירז היא הושיטה לי בקבוק מים מינרלים.
"אני לא צריכה את הרחמים שלך," אמרתי לה בקול קר.
"אני לא מרחמת עלייך זה לא בשבילך זה בשביל התינוק." היא אמרה בקול אדיש. "מה שקורה ביני לבינך זה רק בינינו התינוק הזה לא אשם בכלום." היא אמרה בקול קר נותנת לי לקחתי את בקבוק ושתיתי מן המים היא הסתובבה ללכת.
"יזראילוב תודה," אמרתי לה היא סתובבה על פניה חיוך קר.
"זה לא בשבילך חוסינה זה בשביל הבן שלך נתתי." היא אמרה בקול קר ויצאה מהשירותים.
ישבתי לבד הייתי צריכה לדבר עם עדי שלי בשביל לפתור את העניין בנינו חיפשתי אותו במהלך כל המסיבה לא מצאתי אותו. אז ראיתי אותו מתנשק עם בחורה והיא היתה חצי ערומה הרגשתי בדמעות מגיעות הלכתי משם עוזבת כשזולגות בעיניי דמעות ישבתי בצד שם מרגישה כאב הוא חזר להיות סטוציונר שוב! למה!

המשך יבוא…….